שיר על השפם הארוך (יֶלֶנָה לִיפָּטוֹבָה)

Елена Липатова

Песенка про длинные усы

Жил да был один усатый —У с а ч е н н ы й человек,Он усами так гордился,Что не брился целый век! По усам, как по канату,Он взбирался на чердак,На усах сушил рубашки,А случалось — и пиджак! Он усами укрывался,Если в доме был сквозняк.Он усами отбивалсяОт гусей и от собак! На усах, как на качелях,Он любил качать детей.Он ловил усами рыбу,Если не было сетей! А в хорошую погодуВыходил он на бульвар,Привязав к усам собакуИ БОЛЬШОЙ воздушный шар!

שיר על השפם הארוך

הָיֹה הָיָה אִישׁ מְשֻׂפָּם.

הוּא אֶת שְׂפָמוֹ כָּל כָּךְ טִפֵּחַ,

כֹּה הִתְפָּאֵר בּוֹ מוּל כֻּלָּם

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִתְגַּלֵּחַ!

הוּא, כְּמוֹ בְּחֶבֶל, בַּשָּׂפָם

טִפֵּס לַעֲלִיַּת הַגַּג,

וּבַשָּׂפָם עַל שְׂפַת אֲגַם

דָּגִים כְּסוּפִים בַּבֹּקֶר דָּג.

עַל הַשָּׂפָם תָּלָה כְּבִיסָה:

כְּפָפוֹת, חֻלְצוֹת וּמִכְּנָסִים,

וּבִשְׂפָמוֹ הוּא הִתְכַּסָּה

כְּשֶׁנָּח בְּצֵל בַּצָּהֳרַיִם.

בָּעַרְבִים עַל הַשָּׂפָם

נִדְנֵד בָּנָיו הַשּׁוֹבָבִים,

וּבִשְׂפָמוֹ בְּלַיְלָה חַם

הִבְרִיחַ ג'וּקִים וּזְבוּבִים.

וּכְשֶׁפָּנוּי מֵעֲסָקָיו

בְּיוֹם חַמִּים טִיֵּל בְּפַארְק

אֶל הַשָּׂפָם קָשַׁר כְּלַבְלַב

וְגַם בָּלוֹן בּוּעָה עֲנָק!