ולס של סתיו

לָלֶכֶת, לָלֶכֶת, לָלֶכֶת,

לִדְרֹךְ עַל עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת,

לִשְׁמֹעַ כָּל אוֹת וְכָל תָּו

בַּשִּׁיר הֶעָשִׁיר שֶׁל הַסְּתָיו.

לִדְאוֹת כֶּעָנָן בַּשָׁמַיִם,

לָצוּף כְּעָלֶה עַל הַמַּיִם.

כַּנַּחַל לִזְרֹם, כַּיּוּבַל,

לִפְרֹק כָּל "אֲבָל" וְ"חֲבָל"...

צָהֹב וְאָדֹם תַּעֲרֹבֶת,

עָלִים רוֹחֲשִׁים בְּכָל רֹבֶד,

שֵׁכַר אֲוִירוֹ שֶׁל הַסְּתָיו...

הַשִּׁיר הַסְּחַרְחַר כָּךְ נִכְתַּב.