המדורה של תומר

יֵשׁ לְוֶרֶד נַעֲלַיִם,

סֻלְיָתָן מֵעֵץ, בֵּינְתַּיִם

הִיא אוֹתָן אֵינָהּ נוֹעֶלֶת,

בַּאֲרוֹן אוֹתָן נוֹעֶלֶת.

יָד הַזָּר כְּבָר הֶעֱלִימָה

אֶת קֻפְסַת הָעֵץ שֶׁל אִמָּא.

וּבְלֵילוֹ שֶׁל ל"ג בָּעֹמֶר

הֻזְמְנוּ כֻּלָּם אֶל תֹּמֶר.

הַשְּׁכֵנִים, מִשְׁפַּחַת הֶסֶל,

לַמְּדוּרָה הוֹסִיפוּ אֵסֶל,

דּוֹדָה טוֹבָה בְּמַפְתִּיעַ

מַטְאֲטֵא שָׁבוּר הֵבִיאָה.

בָּאָה אִמָּא, בָּא גַּם אַבָּא,

מֵחוֹלוֹן הִגִּיעַ סַבָּא

(אֶת מַקְּלוֹ מֵעֵץ הַזַּיִת

הוּא הִשְׁאִיר הַיּוֹם בַּבַּיִת),

וֶרֶד בָּאָה עִם גִּיטָרָה,

הַמְּדוּרָה רָקְדָה וְשָׁרָה,

הַמּדוּרָה שֶׁל ל"ג בָּעֹמֶר –

מְדוּרַת הַחַג שֶׁל תֹּמֶר.


ל"ג בָּעֹמֶר, ל"ג בָּעֹמֶר,

צְחוֹק וָלַעַג מִכָּל חֹמֶר.

הִזָּהֵר, כָּל עֵץ וָקֶרֶש,

עֵץ הָמָן וְעֵץ שֶׁל זֶרֶשׁ.

כָּל אֲשֶׁר אֵינוֹ צוֹמֵחַ

יִדָּלֵק, יִהְיֶה שָׂמֵחַ!

בְּלִי לֵאוּת טוֹרֵחַ תֹּמֶר –

צָד עֵצִים לְל"ג בָּעֹמֶר:

בַּחֲצַר מִשְׁפַּחַת הֶסֶל

יֵשׁ בּוּל עֵץ יָפֶה כְּמוֹ פֶּסֶל.

"בּוּל עֵץ זֶה", חָשַׁב לוֹ תֹּמֶר,

"בּוּל מַתְאִים לְל"ג בָּעֹמֶר".

...פַּעַם לְמִשְׁפַּחַת הֶסֶל

עֵץ הָיָה, יָפֶה כְּמוֹ פֶּסֶל.

מִמִּרְפֶּסֶת דּוֹדָה טוֹבָה

נֶעֶלְמוּ סֻלָּם וְכוֹבַע.

"כּוֹבַע קַשׁ, סֻלָּם לגֹּבַהּ",

נֶאֱנַחַת דּוֹדָה טוֹבָה.

אֲחוֹתוֹ שֶׁל תֹּמֶר – וֶרֶד,

אֶת הָעֹמֶר הִיא סוֹפֶרֶת.