בגבעת טרומפלדור היה ממוקם מחנה צבאי בריטי. ב-6 באוגוסט 1948 התבקשו חברי גרעין קבוץ סער, שהיו מפוזרים ביחידות הפלמ"ח והפל"ים, לתפוס זמנית את הגבעה ששלטה על הכביש צפונית מנהריה, שזה עתה נפרץ.
הגרעין עלה על הגבעה והשתכן במבנים שננטשו ע"י הצבא הבריטי. עם סיום מלחמת השחרור הוחלט שהקיבוץ יתיישב בגליל המערבי .
ב-2.11.1952 עלה קיבוץ סער להתיישבות קבע 2 ק"מ צפונית למקום ההיאחזות הראשון. קבוץ סער נמצא צפונית לשכונת טרומפלדור.
את השכונה החלו לבנות בשנת 1953 כדי לתת דיור לעולים שעדיין היו במעברה. הוקמו בה מבנים חד קומתיים (דירות רכבת), בתים דו משפחתיים בדרום ושיכונים.
כמו כן הוקמה בצד המזרחי שכונה חקלאית מבוססת: רסקו, שעיבדה את הקרקע מזרחית לשכונה.
כשהחלו לבנות את שכונת רסקו החקלאית בטרומפלדור ,היה ברור שאספקת המים מן הבארות במערב העיר לא תספיק. הואיל ו-2 בארות הומלחו ויצאו מכלל שימוש , הוחלט לחפור באר חדשה שביעית במספר . ב-1958 נחפרה הבאר והוקם מגדל מים שני שתכולתו 2000 מ"ק .ב-1959 ספקה הבאר מים לשכונה.
העליה באותם שנים לא פסקה, אך היקפה צומצם מעט. העולים המשיכו להגיע גם בשנות ה- 60', מצוקת הדיור עדיין היתה ולעיתים שיכנו את העולים בבתים שבנייתם לא הושלמו. העולים החדשים נתקלו באותן בעיות שהיו לקודמיהם: דיור, פרנסה, ושפה.
בצד המזרחי של גבעת טרומפלדור היו לנהריה שטחים חקלאיים. בשנת 1960 הוקמו שם משקים חקלאיים שהשתייכו לאגודה החקלאית של המשקים שברסקו. נסלל רחוב תל חי שמצידו המזרחי היו משקים חקלאיים עם חלקה א' הנמצאת על יד הבית (כמו ברסקו) ועוד חלקות שהיו מרוחקות מהמשק. ומצידו המערבי הוקמו משקי עזר בגודל של עד 1 דונם, בו יכלו המתיישבים לפתח משק לצרכים אישיים בלבד
אני ,אחי והוריי הגענו לנהריה במרץ 1964 יום לאחר שעזבנו את רומניה. הוריי ביקשו להגיע ליוקנעם או לקרית חיים היכן שהדודים גרו ואז אמרו להם שיקבלו דירה ביניהם באמצע הדרך, כך הגענו בלילה לנהריה לשכונת טרומפלדור
נהיה לנו לא טוב כאשר התעוררנו ויצאנו החוצה לראות היכן אנחנו. הבניין היה חדש, עוד לא היה בו חשמל ולא מים, היו לנו עששיות עם נפט לתאורה ותנור עם נפט לבשל עליו. בטח לא מקרר - מיטות סוכנות מברזל והשמיכות השחורות המפורסמות .
השכנים החדשים או הותיקים בבניין היו גם מרוקאים וגם רומנים. כמובן שהמרוקאים עם הקפוטה הלבנה ונעלי הבית היו לנו מוזרים ביותר ולא ידענו איך לתקשר איתם.
מכל צד של הבניין בנו בנינים חדשים היה רעש וכאמור לא מים ולא חשמל ונסענו לדודים, אבל אחרי שבוע חזרנו הביתה.
תמי שרון
השכונה הזאת ידעה תחלופת אוכלוסין מאד מעניינת. עולים חדשים מרומניה, מרוקו ופולין גדשו את השכונה בשנות ה- 70-80 ולאחר מכן, כאשר רמת החיים עלתה, עזבו אותה אלה שהתקדמו ורכשו דירות בעיר. בעשור האחרון ירדה השכונה מגדולתה. אוכלוסיה בעלת רקע נמוך תפסו את מקומם של בעלי היכולת שעזבו אותה למקומות טובים יותר