לימוד השפה העברית

השפה העברית

"הם רצו שהמבוגרים ילמדו עברית, שיוכלו לצאת לעבודה. אז היו לי שמה ילדים עד גיל 16. הקימו שני צריפים בצד הצפוני, אני עמדתי על זה , אני אמרתי :" הילדים צריכים לצאת מהמעברה , מהאוירה של המעברה." והקימו שם את הצריפים. בהתחלה היו לי ב- 4 כיתות שולחנות לילדים גדולים יותר. השולחנות והכסאות היו לא' ב' ג' ד' , כסאות קטנים שאי אפשר היה להושיב מבוגרים. בקושי אירגנתי שמה 4 כיתות עם רהיטים שהמבוגרים יוכלו לשבת ונפתח האולפן , בכל כיתה היו 30 או 30 ומשהו , מלאות עד אפס מקום.

זה אולפן למבוגרים מ- 4 אחרי הצהריים עד 9 בערב. הם למדו 5 שעות יום יום, 5 ימים בשבוע.

אולפן לאקדמאים. בבוקר זה היה בית ספר ומ- 4 אולפן."

דב שרצר שי

שמונה להקים בית ספר במעברה

מנהל בית הספר וממקימיו היה יעקב קוך. הוא היה מנהל אהוד ומוערך, כולם הכירו אותו כולם העריכו אותו, כולם אהבו אותו. הגדולה של קוך היתה לא רק בתחום ניהול בית הספר כי אם גם בהקמת אולפן ערב ללימוד השפה העברית. אישית הוא לימד את המבוגרים - את הורינו. הורי הלכו ללמוד עברית אצל יעקב קוך. אמי אהבה מאד את הלימודים עמו ואצלו והודות לו הצליחו ההורים לתקשר עם הסביבה בעברית ומאוחר יותר עם נכדותיהם.

יצוין שקוך הקים גם בית ספר ערב (בבית הספר) לתלמידים שביום נדרשו (בגין המצוקה הכלכלית) לעבוד.

יוסי גרטנר

הלימודים באולפן שבמעברה נמשכו כ-2-3 חודשים של 5 מפגשים שבועיים, וכאמור, היו שם 4 כיתות בעת ובעונה אחת, כ- 120 לומדים