בית ספר כצנלסון

בית הספר ע"ש ב. כצנלסון נוסד בשנת 1950 במעברת נהריה. הוא היה מסונף לביה"ס בשיכון עמידר בהנהלתו של דב שרצר, כיום מפקח באזור המרכז. כעבור שנה היה לביה"ס עצמאי בניהולו של יעקב קוך עד היום הזה . בתחילה הוא נקרא " בית חינוך של זרם העובדים" והיה חלק בלתי נפרד מתנועת העבודה בארץ. במרוצת הזמן הפך ל- בי"ס ממלכתי ע"ש ברל כצנלסון".

אוכלוסית ביה"ס היתה מורכבת ברובה מעולי רומניה ועירק. הכיתות שכנו בכמה צריפי עץ, חדרי הלימוד היו קטנים ומחניקים, בהתחלה אף לא היה ריהוט וכל תלמיד הביא כסא מאוהלו, אך התלהבות המורים והתלמידים האפילה על החסרונות החומריים ורוח התורה שררה בכל מקום.

הצריפים שכנו באמצע המעברה, בשוק הפירות והירקות – הרגשנו את עצמנו בחיק הטבע.. לאחר מכן עברנו לבין פחוני העולים, לא רחוק מהביוב המרכזי של הגבעה. לעיתים קרובות אזלו המים בברזיות מפאת לחץ מים נמוך והיה עלינו לסחוב מים ממרחקים.

גדר, כמובן, לא היתה סביב הצריפים ולא פעם שיתפו עוברים ושבים את עצמם בשיעורים או הפריעו לנו ע ידי שיחות קולניות ליד החלונות. שטח ביה"ס שימש גם מרעה לפרות, עזים וכבשים של התושבים וקול התורה בקע מתוך הצריפים יחד עם קול הפרות הגועות והעיזים הפועות. מורה אחד , מלא חלוציות, החליט להקים גדר יחד עם תלמידי כיתה ח' – המחזור הראשון של ביה"ס, וכך התחיל "מבצע" סחיבת חוטי תיל שנותרו מתקופת המנדט הבריטי בגבעת אוסישקין של היום , דרך הואדי אל בית ספרנו.

התלמידים דאז גילו רצון עז ושקידה בלימודים ושמחו כאשר הצלחנו לפתוח , בעזרת מועצת הפועלים המקומית , בי"ס תיכון ערב. חשמל בכיתות לא היה , על כן למדו לאור עששיות נפט.

למרות התנאים הקשים ידע ביה"ס ימים יפים.חגיגות יפות נערכו מדי פעם בהדרכתו של מורנו היקר באדם , קלמן שולמן ז"ל , אשר חיבר מחזות רבים, אותם שאב ממקורות ומסורת ישראל.

מפנה בחיי ביה"ס חל בשנת 1954, כאשר הונחו היסודות לבניין קבע. שנקרא כיום בפינו " הבניין הישן".

באותה שנה הוקם אצלנו המטבח הלימודי הראשון בנהריה והתלמידים שמחו להשתתף בפועל בהכנת הארוחות.

רבים היו האישים שביקרו במוסדנו במרוצת השנים. ביניהם :

ב-1957 זלמן ארן ז"ל , שר החינוך והתרבות , אשר בא לראות את החינוך הקדם מקצועי בבית ספרנו. ב- 1959 ביקרה הגב' ינאית בן צבי , אשתו של הנשיא המנוח,אשר בזכותה קבלנו ספריה מטעם קרן בית הנשיא. ביקר אצלנו גם פרופ' דינור ועוד.

ב- 1957 כאשר גבר גל העליה ממרוקו, מצרים , פולין והונגריה והתיישבו בגבעת טרומפלדור נקלטו הילדים אצלנו . מספר התלמידים הגיע אז ל- 850 ולמדנו ב- 2 משמרות. קליטת עליה בממדים כה גדולים חייבה מאמצים , אך הן המורים והן העובדים עמדו בהצלחה במשימה זו.

השנים הללו ראו גם את יסודה של תזמורת ביה"ס, תזמורת זו צעדה ברחובות נהריה יחד עם תזמורת ביה"ס "וייצמן" בעשור למדינת ישראל. כן הופיעה ביום הנפה של משטרת ישראל ב- 1960. במרוצת השנים התווספו לנו לא מעט גביעים ותעודות במשחקי ליגה לבתי הספר , במקהלה ובחינוך הקדם מקצועי.

בשנת 1964 נוסד בי"ס מקצועי דו שנתי , אשר הכשיר את ילדי נהריה במקצועות שרטוט בניין, נגרות, פקידות ותפירה. חמש שנים לאחר מכן , כאשר נוסד בי"ס "עמל" הועברו הכיתות לשם.

ושוב חלפו שנים ובית ספרנו המשיך בדרכו מאז ומתמיד וקלט גל עליה חדש מרוסיה. אין ספק שקליטת עליה דורשת הבנה וסבלנות אצל כל אחד.

יעקב קוך - מנהל

מתוך החוברת לציון חצי יובל

לבית הספר שיצאה ב- 1975

התחלתי ללמוד בבית הספר שבשיכון הממשלתי בשנת 1952. בית הספר היה בתחילה במעברה ותוך שנה הוא עבר למקום בו הוא קיים עד היום. כל כיתות הלימוד שהוקמו בתחילה היו צריפי עץ. היו בו כיתות א'-ח' מכל כיתה היו לרוב כיתות מקבילות. עולים המשיכו להצטרף אלינו כל הזמן , מעירק , מפרס, מרומניה , מפולין וגם מתימן. ביה"ס היה עבורנו כור היתוך שקיבץ וקלט את כלל התלמידים והעניק לנו תחושה של בטחון . ההורים שלנו היו עסוקים בדאגות פרנסה וקשיי התאקלמות ,ביה"ס "עטף" אותנו בחיבוק גדול והמורים שלנו לקחו את כל האחריות כמעט בכל התחומים האפשריים : חברתיים, לימודיים,כלכליים , תרבותיים-בידוריים (מנהל ביה"ס הפעיל קולנוע וחוגים )

ב-1956-1957 הוקם מבנה ראשון וקומת הקרקע שהיתה גם מקלט ושימשה לחדר התעמלות בעיקר בימי החורף. היה גם מטבח לימודי שגם סיפק ארוחת צהריים מאוחר יותר היו גם כיתות לימוד לבוגרים עד לפני הגיוס, בית ספר קדם מקצועי: נגרות , מלאכת יד – תפירה, וכלכלת בית.

שרה חכם