ספורט בנהריה בשנות ה- 50

עיקר פעילות הספורט היתה בימיה (בדף נפרד) ובכדורגל (בדף נפרד), אך היו גם פעילויות ספורט אחרות

התחלתי לעסוק בספורט האתלטיקה ותוך זמן קצר הפכתי אחד הספורטאים המצטיינים בריצה ובקפיצה למרחק, כדור ברזל ודיסקוס. עם שחייה לא היו לי שום בעיות, תמיד הייתי שחיין טוב, אלא , שהפיכתי לספורטאי גרמה לכך שגם בשחייה תחרותית נעשיתי מצטיין, ובשלב מאוחר יותר השתתפתי בתחרויות שחייה ארציות של 50 מ' ו- 100מ' חתירה.

מזיכרונותיו של גבי זוהר ז"ל

מדי שנה היו מארגנים מירוצי אופניים, זה החל להיות יותר ויותר פופולרי בכל יום עצמאות שחל. בתחילה היו שני מסלולים, האחד שהיה הקצר ביותר, קו הזינוק היה בצומת הרצל שדרות הגעתון משם היו רוכבים מערבה, לאורך שדרות הגעתון", סיבוב שמאלה על הגשר לחזרה מהיכן שגם אז היה בנק הפועלים לכיוון קו הסיום שהיה מעבר החציה מהגשר בצומת שדרות הגעתון הרצל דרומה.

המסלול הראשון היה יחסית קצר, המסלול השני היה ארוך יחסית, קו הזינוק מהגשר, צפונה ברחוב הרצל, בצומת המייסדים שמאלה ישר עד וייצמן, שוב שמאלה עד הגשר המערבי ובבנק הפועלים שוב בשדרה לכוון הגשר המזרחי..

המסלול השלישי היה זהה למסלול השני והתוספת במרחק היתה שבמקום לפנות מהרצל למייסדים המשיכו עד רחוב חניתה, פונים שמאלה ברחוב חניתה ומתמזגים עם ויצמן ומשם דרומה באותו מסלול.

מי השתתף ובאיזה מסלול:

המרוצים חולקו, הראשון והקצר לילדים בני 10-12, המסלול השני לילדים בני 12-14, והמסלול הארוך לנערים בוגרים ומבוגרים. אני השתתפתי במרוץ המסלול הראשון, לא הגעתי אף פעם ראשון , גם לא שני ולא שלישי. תירצתי זאת בגלל שלא היו לי אופניים טובות, אך זו לא היתה הסיבה. כנראה , שהיחס בין משקלי העצמי למהירות שסובבתי את הפדלים, לא הספיק כדי להיות בין הראשונים, שכן לרוב הילדים היו אופניים מיושנות. את המקומות הראשונים תפסו תמיד ילדים שהיו להם אופניים חדישות יותר, ואז , כמובן שבסיכום המירוץ כשהיינו מתאספים ומקשקשים היינו אומרים :" נו , זה לא חכמה, לאלה הראשונים יש אופניים חדשות יותר וטובות יותר."

מזיכרונותיו של גבי זוהר ז"ל

מגרש הטניס בנהריה ברחוב גולומב (היום רח' רייך) היו משחקים שם גדעון הירשפלד, שיפטן מכיבוי האש ומאייר אסתר ואולי גם אנדריאס