שכונת רסקו

ב- 1949 החלו גם להכשיר את הקרקע לשכונה חקלאית ששוכנת מזרחית לשיכון "עמידר" , מזרחה למסילת הברזל ועד הכביש העולה מעכו צפונה לראש הנקרה, זה שבעבר נקרא כביש חיפה – בירות. שטח זה בן כ- 2400 דונם שיועד להקמת שכונה חקלאית, שכונה זאת נועדה לאכלס בשלב זה 50 משפחות שתתפרנסנה מחקלאות בנוסף למשפחות שתרכושנה משקי עזר. את השכונה בנתה חברת "רסקו". חברת רסקו נוסדה בשנת 1934 על ידי הסוכנות היהודית, במטרה להקים שכונות מגורים עירוניות ומשקים חקלאיים עבור עולים מן המעמד הבינוני, בעיקר מעולי גרמניה. הקרן הקיימת לישראל סיפקה קרקע למשקים אלו. השכונה אוכלסה בשנת 1952.

בניית השכונה החלה ב- 1950, איכלוסה החל ב- 51'.

רסקו, חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (שמה העברי של החברה הוא תעתיק של ראשי התיבות של שמה האנגלי - Rural And Suburban Settlement Company). חברה מיישבת ותיקה בימי היישוב ובתקופת המדינה.

חברת רסקו נוסדה בשנת 1934 על ידי הסוכנות היהודית, במטרה להקים שכונות מגורים עירוניות ומשקים חקלאיים עבור עולים מן המעמד הבינוני, בעיקר מעולי גרמניה. הקרן הקיימת לישראל סיפקה קרקע למשקים אלו. כל יחידת משק שם הייתה 12-15 דונם של אדמת שלחין. במשקים אלו, גידול העופות היה לענף ראשי, אך גם הרפת וגידול צמחי מספוא, ירקות ועצי פרי היו לענפים משמעותיים. עד לשנת 1945 הקימה רסקו 6 יישובים כאלה באזורי ארץ ישראל השונים.

מתוך הויקיפדיה של האינטרנט.

משקי העזר

הרעיון הקרוי "משק עזר " החל בשנות ה-40 המוקדמות במושבים. רק בתחילת שנות ה- 50 הוחלט להעתיקו גם אל ישובים שאינם מושבים חקלאיים. משק עזר היא יחידת דיור עבור משפחה, בגודל של כ- 1 דונם (הגודל נע בין דונם אחד לשני דונם). המטרה היא לאפשר למשפחה לפתח חקלאות לצריכה עצמית בלבד, עז או פרה לחלב , מספר תרנגולות לאספקת ביצים שוטפת ולבשר, גינת ירק ומספר עצי פרי, כל אחד על פי הבנתו. המתיישב אינו אמור להתפרנס מאותה חקלאות מצומצמת, אלא הוא עובד בתפקיד מחוץ למשקו. משקי העזר אינם משווקים תוצרת, ומכאן שאינם חברים באגודה החקלאית. בשכונת רסקו הקימו לצד המשקים החקלאיים כ- 60 משקי עזר: לאורך שני צידיו של רחוב מסריק , החל ממסילת הרכבת ועד לכביש הראשי עכו – ראש הנקרה, בצדו המזרחי של רחוב יצחק שדה החל מהתפצלותו של רחוב קק"ל, לאורך כל צדו המערבי של רח' קק"ל וכן לכל אורכו של רח' הגליל (בן גאון היום) החל מהמסילה ועד לכביש עכו ראש הנקרה.

גם למשקי העזר בנתה חברת "רסקו" את הבתים, אבל עבור אלה נבנו בתים דו משפחתיים, כל דירה בגודל של 50 מ"ר בערך, 2 חדרי שינה, מטבח, הול , שירותים ומרפסת בחזית הבית.

לשירות הקהילה נבנתה גם מכולת, המכולת של נפתלי ויינבאום, ברחוב קק"ל לא הרחק מרח' הגליל דאז (בן גאון היום) וסמוך לו נבנה גם גן הילדים. בשנות ה-60' הוסב גן הילדים לבית כנסת.

ילדי השכונה למדו בבית הספר "רמז" וצעדו ברגל לשיכון עמידר הסמוך.

בשנת 1958 החלו לבנות גם את השכונה החקלאית של טרומפלדור. בצדו המזרחי של רח' תל חי הוקמו 15 משקים חקלאיים שגם הם צורפו לאגודה החקלאית נהריה, ומהעבר המערבי של אותו רחוב הוקמו משקי עזר..

החקלאות בנהריה היתה מגוונת מאד , היו משקי חלב ומשקי ביצים, פיטום אווזים, מטעי פרי למיניהם, וגידולי שדה , איש איש על פי בחירתו.