שכונת רסקו
ב- 1949 החלו גם להכשיר את הקרקע לשכונה חקלאית ששוכנת מזרחית לשיכון "עמידר" , מזרחה למסילת הברזל ועד הכביש העולה מעכו צפונה לראש הנקרה, זה שבעבר נקרא כביש חיפה – בירות. שטח זה בן כ- 2400 דונם שיועד להקמת שכונה חקלאית, שכונה זאת נועדה לאכלס בשלב זה 50 משפחות שתתפרנסנה מחקלאות בנוסף למשפחות שתרכושנה משקי עזר. את השכונה בנתה חברת "רסקו". חברת רסקו נוסדה בשנת 1934 על ידי הסוכנות היהודית, במטרה להקים שכונות מגורים עירוניות ומשקים חקלאיים עבור עולים מן המעמד הבינוני, בעיקר מעולי גרמניה. הקרן הקיימת לישראל סיפקה קרקע למשקים אלו. השכונה אוכלסה בשנת 1952.
ב- 1949 החלו גם להכשיר את הקרקע לשכונה חקלאית ששוכנת מזרחית לשיכון "עמידר" , מזרחה למסילת הברזל ועד הכביש העולה מעכו צפונה לראש הנקרה, זה שבעבר נקרא כביש חיפה – בירות. שטח זה בן כ- 2400 דונם שיועד להקמת שכונה חקלאית, שכונה זאת נועדה לאכלס בשלב זה 50 משפחות שתתפרנסנה מחקלאות בנוסף למשפחות שתרכושנה משקי עזר. את השכונה בנתה חברת "רסקו". חברת רסקו נוסדה בשנת 1934 על ידי הסוכנות היהודית, במטרה להקים שכונות מגורים עירוניות ומשקים חקלאיים עבור עולים מן המעמד הבינוני, בעיקר מעולי גרמניה. הקרן הקיימת לישראל סיפקה קרקע למשקים אלו. השכונה אוכלסה בשנת 1952.
בניית השכונה החלה ב- 1950, איכלוסה החל ב- 51'.
בניית השכונה החלה ב- 1950, איכלוסה החל ב- 51'.
רסקו, חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (שמה העברי של החברה הוא תעתיק של ראשי התיבות של שמה האנגלי - Rural And Suburban Settlement Company). חברה מיישבת ותיקה בימי היישוב ובתקופת המדינה.
רסקו, חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (שמה העברי של החברה הוא תעתיק של ראשי התיבות של שמה האנגלי - Rural And Suburban Settlement Company). חברה מיישבת ותיקה בימי היישוב ובתקופת המדינה.
חברת רסקו נוסדה בשנת 1934 על ידי הסוכנות היהודית, במטרה להקים שכונות מגורים עירוניות ומשקים חקלאיים עבור עולים מן המעמד הבינוני, בעיקר מעולי גרמניה. הקרן הקיימת לישראל סיפקה קרקע למשקים אלו. כל יחידת משק שם הייתה 12-15 דונם של אדמת שלחין. במשקים אלו, גידול העופות היה לענף ראשי, אך גם הרפת וגידול צמחי מספוא, ירקות ועצי פרי היו לענפים משמעותיים. עד לשנת 1945 הקימה רסקו 6 יישובים כאלה באזורי ארץ ישראל השונים.
חברת רסקו נוסדה בשנת 1934 על ידי הסוכנות היהודית, במטרה להקים שכונות מגורים עירוניות ומשקים חקלאיים עבור עולים מן המעמד הבינוני, בעיקר מעולי גרמניה. הקרן הקיימת לישראל סיפקה קרקע למשקים אלו. כל יחידת משק שם הייתה 12-15 דונם של אדמת שלחין. במשקים אלו, גידול העופות היה לענף ראשי, אך גם הרפת וגידול צמחי מספוא, ירקות ועצי פרי היו לענפים משמעותיים. עד לשנת 1945 הקימה רסקו 6 יישובים כאלה באזורי ארץ ישראל השונים.
מתוך הויקיפדיה של האינטרנט.
מתוך הויקיפדיה של האינטרנט.
המשקים החקלאיים
המשקים החקלאיים
כ- 45 משקים חקלאיים הוקמו לאורך צידו המערבי של רחוב יצחק שדה ולאורך צידו המזרחי של רחוב קק"ל המקביל לו. לכל משק היתה חלקת אדמה עבור הבית, וחברת רסקו בנתה עבור המתיישבים בית מגורים סטנדרטי שווה לכולם. היה בו מטבח, שני חדרי שינה, הול כניסה, שירותים ומרפסת בחזית הבית וכן מבנה ראשוני לרפת ומבנה ללול.
כ- 45 משקים חקלאיים הוקמו לאורך צידו המערבי של רחוב יצחק שדה ולאורך צידו המזרחי של רחוב קק"ל המקביל לו. לכל משק היתה חלקת אדמה עבור הבית, וחברת רסקו בנתה עבור המתיישבים בית מגורים סטנדרטי שווה לכולם. היה בו מטבח, שני חדרי שינה, הול כניסה, שירותים ומרפסת בחזית הבית וכן מבנה ראשוני לרפת ומבנה ללול.
מאחורי חלקת המגורים היתה חלקה חקלאית א' בת 10 דונם. חלקה זו הצמודה לבית המגורים שימשה בעיקר למשק החי. בנוסף היו עוד חלקות מרוחקות מן הבית, בעיקר לגידולי שדה. משקים חקלאיים שבעליהם התכוונו להתמסר לחקלאות בלבד ולשווק את תוצרתם.
מאחורי חלקת המגורים היתה חלקה חקלאית א' בת 10 דונם. חלקה זו הצמודה לבית המגורים שימשה בעיקר למשק החי. בנוסף היו עוד חלקות מרוחקות מן הבית, בעיקר לגידולי שדה. משקים חקלאיים שבעליהם התכוונו להתמסר לחקלאות בלבד ולשווק את תוצרתם.
עבורם הוקמה האגודה החקלאית, בכדי להקל על מערך השיווק, וגם על קניית התערובת במרוכז. לשם כך הוכן מבנה של סילו עבור התערובת, ומבנה לאיסוף התוצרת מכל המשקים. הסילו הוקם המחצית השניה של שנות ה- 50' הסילו, משרדי האגודה ומחסן הביצים ממוקמים בהתפצלות הדרומית של רחוב קק"ל מרחוב יצחק שדה.
עבורם הוקמה האגודה החקלאית, בכדי להקל על מערך השיווק, וגם על קניית התערובת במרוכז. לשם כך הוכן מבנה של סילו עבור התערובת, ומבנה לאיסוף התוצרת מכל המשקים. הסילו הוקם המחצית השניה של שנות ה- 50' הסילו, משרדי האגודה ומחסן הביצים ממוקמים בהתפצלות הדרומית של רחוב קק"ל מרחוב יצחק שדה.
הסילו ברסקו ודגם של בית ברסקו על פי התכנון
הסילו ברסקו ודגם של בית ברסקו על פי התכנון
משקי העזר
משקי העזר
הרעיון הקרוי "משק עזר " החל בשנות ה-40 המוקדמות במושבים. רק בתחילת שנות ה- 50 הוחלט להעתיקו גם אל ישובים שאינם מושבים חקלאיים. משק עזר היא יחידת דיור עבור משפחה, בגודל של כ- 1 דונם (הגודל נע בין דונם אחד לשני דונם). המטרה היא לאפשר למשפחה לפתח חקלאות לצריכה עצמית בלבד, עז או פרה לחלב , מספר תרנגולות לאספקת ביצים שוטפת ולבשר, גינת ירק ומספר עצי פרי, כל אחד על פי הבנתו. המתיישב אינו אמור להתפרנס מאותה חקלאות מצומצמת, אלא הוא עובד בתפקיד מחוץ למשקו. משקי העזר אינם משווקים תוצרת, ומכאן שאינם חברים באגודה החקלאית. בשכונת רסקו הקימו לצד המשקים החקלאיים כ- 60 משקי עזר: לאורך שני צידיו של רחוב מסריק , החל ממסילת הרכבת ועד לכביש הראשי עכו – ראש הנקרה, בצדו המזרחי של רחוב יצחק שדה החל מהתפצלותו של רחוב קק"ל, לאורך כל צדו המערבי של רח' קק"ל וכן לכל אורכו של רח' הגליל (בן גאון היום) החל מהמסילה ועד לכביש עכו ראש הנקרה.
הרעיון הקרוי "משק עזר " החל בשנות ה-40 המוקדמות במושבים. רק בתחילת שנות ה- 50 הוחלט להעתיקו גם אל ישובים שאינם מושבים חקלאיים. משק עזר היא יחידת דיור עבור משפחה, בגודל של כ- 1 דונם (הגודל נע בין דונם אחד לשני דונם). המטרה היא לאפשר למשפחה לפתח חקלאות לצריכה עצמית בלבד, עז או פרה לחלב , מספר תרנגולות לאספקת ביצים שוטפת ולבשר, גינת ירק ומספר עצי פרי, כל אחד על פי הבנתו. המתיישב אינו אמור להתפרנס מאותה חקלאות מצומצמת, אלא הוא עובד בתפקיד מחוץ למשקו. משקי העזר אינם משווקים תוצרת, ומכאן שאינם חברים באגודה החקלאית. בשכונת רסקו הקימו לצד המשקים החקלאיים כ- 60 משקי עזר: לאורך שני צידיו של רחוב מסריק , החל ממסילת הרכבת ועד לכביש הראשי עכו – ראש הנקרה, בצדו המזרחי של רחוב יצחק שדה החל מהתפצלותו של רחוב קק"ל, לאורך כל צדו המערבי של רח' קק"ל וכן לכל אורכו של רח' הגליל (בן גאון היום) החל מהמסילה ועד לכביש עכו ראש הנקרה.
גם למשקי העזר בנתה חברת "רסקו" את הבתים, אבל עבור אלה נבנו בתים דו משפחתיים, כל דירה בגודל של 50 מ"ר בערך, 2 חדרי שינה, מטבח, הול , שירותים ומרפסת בחזית הבית.
גם למשקי העזר בנתה חברת "רסקו" את הבתים, אבל עבור אלה נבנו בתים דו משפחתיים, כל דירה בגודל של 50 מ"ר בערך, 2 חדרי שינה, מטבח, הול , שירותים ומרפסת בחזית הבית.
הקמת השכונה
הקמת השכונה
ההכנות הראשונות להקמת השכונה החלו בסתו 1949 עת נתקבצו המתיישבים הראשונים שגרו עדיין במקומות שונים בנהריה, ובעיקר בעין שרה. חלקם הגדול עולים חדשים שהגיעו מארצות כמו צ'כיה, סלובקיה, יוגוסלביה ,ומיעוטם מתיישבים יוצאי גרמניה וחלקם עולים ותיקים יותר שצברו ניסיון בעבודה חקלאית, ביניהם 5 משפחות שעזבו את בית יוסף ועברו להתיישבות החקלאית בנהריה. יחד עלו לחרוש את האדמה, ולזרוע דגן וקטניות. בערבים התאספו למפגשי היכרות. עוד בטרם הגיע החורף של 49' נערכה אסיפה חגיגית של הנהלת "האגודה החקלאית נהריה" ועובדי האדמה קיבלו סקירה נרחבת על כל הבעיות המקומיות והקשיים הזמניים במקום. עד חורף 1950 הגיעו כבר כל המתיישבים שהתכוונו להקים משקים והתגוררו באופן זמני בצריפים ישנים בעין שרה, או במבנים נטושים באזור. בעת שהסוכנות היהודית החלה כבר להכין את השטח להקמת השכונה, יצאו המתיישבים הצעירים עם טרקטורים גדולים ועם ציוד לעקור את העצים , שרידים לסתימות , סיקלו את האדמה והכינוה לחריש. בעבודת ידיים חפרו תעלות ליד הבתים כדי להכין את רשת המים. באותה עת עבדו גם בשדות שבעין שרה ובחלקות בלתי מעובדות שבנהריה , בעיקר לגידול ירקות.
ההכנות הראשונות להקמת השכונה החלו בסתו 1949 עת נתקבצו המתיישבים הראשונים שגרו עדיין במקומות שונים בנהריה, ובעיקר בעין שרה. חלקם הגדול עולים חדשים שהגיעו מארצות כמו צ'כיה, סלובקיה, יוגוסלביה ,ומיעוטם מתיישבים יוצאי גרמניה וחלקם עולים ותיקים יותר שצברו ניסיון בעבודה חקלאית, ביניהם 5 משפחות שעזבו את בית יוסף ועברו להתיישבות החקלאית בנהריה. יחד עלו לחרוש את האדמה, ולזרוע דגן וקטניות. בערבים התאספו למפגשי היכרות. עוד בטרם הגיע החורף של 49' נערכה אסיפה חגיגית של הנהלת "האגודה החקלאית נהריה" ועובדי האדמה קיבלו סקירה נרחבת על כל הבעיות המקומיות והקשיים הזמניים במקום. עד חורף 1950 הגיעו כבר כל המתיישבים שהתכוונו להקים משקים והתגוררו באופן זמני בצריפים ישנים בעין שרה, או במבנים נטושים באזור. בעת שהסוכנות היהודית החלה כבר להכין את השטח להקמת השכונה, יצאו המתיישבים הצעירים עם טרקטורים גדולים ועם ציוד לעקור את העצים , שרידים לסתימות , סיקלו את האדמה והכינוה לחריש. בעבודת ידיים חפרו תעלות ליד הבתים כדי להכין את רשת המים. באותה עת עבדו גם בשדות שבעין שרה ובחלקות בלתי מעובדות שבנהריה , בעיקר לגידול ירקות.
בשנת 1950 התחילו כבר לבנות את הבתים, הרפתות, המתבנים, בתי האימון, הלולים, הכשרת הקרקע, כבישי גישה,רשת מים. בסוף שנת 1950 עלו על הקרקע בצפון נהריה ונכנסו לבתים לפי הגרלה. הבתים עוד לא היו גמורים, ללא מדרגות, בלי תריסים ובלי חשמל. אז נתקבלו המתיישבים בתור חברים רשמיים לאגודה החקלאית "נהריה" והתחילו לפתח ענפי משק בחצר, רפת, לול ולעבד את כל שטחי אדמה אשר היו לרשות המשק.
בשנת 1950 התחילו כבר לבנות את הבתים, הרפתות, המתבנים, בתי האימון, הלולים, הכשרת הקרקע, כבישי גישה,רשת מים. בסוף שנת 1950 עלו על הקרקע בצפון נהריה ונכנסו לבתים לפי הגרלה. הבתים עוד לא היו גמורים, ללא מדרגות, בלי תריסים ובלי חשמל. אז נתקבלו המתיישבים בתור חברים רשמיים לאגודה החקלאית "נהריה" והתחילו לפתח ענפי משק בחצר, רפת, לול ולעבד את כל שטחי אדמה אשר היו לרשות המשק.
בשנת 1960 עברו המשרדים, מכון התערובת, מחסני האספקה, וחדרי המיון של הביצים לתוך מרכז השכונה החקלאית, לשם זה בנו מבנים ובניינים המתאימים לשירותים לחברי האגודה החקלאית.
בשנת 1960 עברו המשרדים, מכון התערובת, מחסני האספקה, וחדרי המיון של הביצים לתוך מרכז השכונה החקלאית, לשם זה בנו מבנים ובניינים המתאימים לשירותים לחברי האגודה החקלאית.
החקלאות בצפון נהריה אחד מהסקטורים הכלכליים בנהריה אשר נושא את עצמו ומוציא לחם מאדמה בכבוד, בעמל רב.
החקלאות בצפון נהריה אחד מהסקטורים הכלכליים בנהריה אשר נושא את עצמו ומוציא לחם מאדמה בכבוד, בעמל רב.
א. גלעדי
היה גם מחסן ביצים, היתה מכונה כזאת שהיתה ממיינת לפי גודל ביצים, גם אמא שלי עבדה בביצים, וגברת מייזלר
היה גם מחסן ביצים, היתה מכונה כזאת שהיתה ממיינת לפי גודל ביצים, גם אמא שלי עבדה בביצים, וגברת מייזלר
שולמית עציוני
לשירות הקהילה נבנתה גם מכולת, המכולת של נפתלי ויינבאום, ברחוב קק"ל לא הרחק מרח' הגליל דאז (בן גאון היום) וסמוך לו נבנה גם גן הילדים. בשנות ה-60' הוסב גן הילדים לבית כנסת.
לשירות הקהילה נבנתה גם מכולת, המכולת של נפתלי ויינבאום, ברחוב קק"ל לא הרחק מרח' הגליל דאז (בן גאון היום) וסמוך לו נבנה גם גן הילדים. בשנות ה-60' הוסב גן הילדים לבית כנסת.
ילדי השכונה למדו בבית הספר "רמז" וצעדו ברגל לשיכון עמידר הסמוך.
ילדי השכונה למדו בבית הספר "רמז" וצעדו ברגל לשיכון עמידר הסמוך.
בשנת 1958 החלו לבנות גם את השכונה החקלאית של טרומפלדור. בצדו המזרחי של רח' תל חי הוקמו 15 משקים חקלאיים שגם הם צורפו לאגודה החקלאית נהריה, ומהעבר המערבי של אותו רחוב הוקמו משקי עזר..
בשנת 1958 החלו לבנות גם את השכונה החקלאית של טרומפלדור. בצדו המזרחי של רח' תל חי הוקמו 15 משקים חקלאיים שגם הם צורפו לאגודה החקלאית נהריה, ומהעבר המערבי של אותו רחוב הוקמו משקי עזר..
החקלאות בנהריה היתה מגוונת מאד , היו משקי חלב ומשקי ביצים, פיטום אווזים, מטעי פרי למיניהם, וגידולי שדה , איש איש על פי בחירתו.
החקלאות בנהריה היתה מגוונת מאד , היו משקי חלב ומשקי ביצים, פיטום אווזים, מטעי פרי למיניהם, וגידולי שדה , איש איש על פי בחירתו.
