בשנים 1950-1954 , בשל מצוקת האישפוז בישראל, תר מנכ"ל משרד הבריאות הדר' חיים שיבא ז"ל אחר דרכים להקים בתי חולים "מהר ובזול". בתוכניתו היה לרכוש צריפי עץ מפינלנד ולהציבם באזורים שונים. אך , כמו היום, גם אז לא נמצא לכך תקציב. במאי 1952 הקצה האוצר סכום של 2,750 ל"י לרכישת 10 צריפים להקמת בית חולים בנהריה , ואף אותר שטח של 120 דונמים בתוך כרם זיתים ליד קיבוץ כברי. אולם משבר ממשלתי וחילופי שרים הביאו לדחיית התוכנית. בשנת 1954 פנה משרד הבריאות לג'וינט בבקשה להקים בית חולים וזה נאות לבנות " מוסד לטיפול בעולים נחשלים " (מלב"ן), שדוגמתו היו בעוד מקומות בישראל , ובהם אושפזו בעיקר יוצאי מחנות העקורים באירופה לצורכי טיפול ושיקום.. הוקמו 9 מבנים טרומיים, ובהם שוכנו 4 מחלקות אישפוז ושירותי עזר כמו רנטגן, מעבדות , פיזיותרפיה, וכן ספריה, בית כנסת, חדר אוכל ומטבח. צריף אחד שימש למגורי סגל. בית חולים מלב"ן נחנך ב- 31 למאי 1956 ופעל עד לתחילת שנות השישים.