בית חולים נהריה

בית החולים בנהריה הוקם בדחיפות בעת המצור על נהריה בשנת 1948. הוא שכן בקצהו המערבי של שדרות הגעתון , קרוב לשפך הגעתון אל הים. היתה בו מחלקת יולדות ששירתה את את ישובי הגליל המערבי, היו בו חדרי ניתוח, רופא כירורג ורופא פנימאי. באותה עת כבר לא היה ספק שבית החולים הוא חיוני עבור נהריה וסביבתה והוחלט להקים בית חולים גדול יותר מחוץ לנהריה. שנות החמישים היו עמוסות בעולים ויחד איתם הגיעו גם חולים כרוניים שנאלצו לקבל טיפול משקם או אישפוז סיעודי מתמשך. הופעלה תוכנית שנקראה מלב"ן " מוסדות לטיפול בעולים נחשלים" כשהוא נתמך כספית ע"י ארגון הג'וינט , ארגון אמריקאי שפעל להצלת יהודים הנתונים תחת איום. במסגרת תכנית זאת הוקמו 23 מוסדות ברחבי הארץ. גם בנהריה הוקם מוסד מלב"ן שכזה.

סיימתי את לימודי הרפואה ביוגוסלביה באוקטובר 1951 והצטרפתי בדצמבר 1951 אל הורי שעלו ארצה וגרו בנהריה. התחלתי לעבוד בבית החולים נהריה שהיה עדיין קטן מאד, עם שתי מחלקות, והיתה שמחה וששון שישנה רופאה צעירה שנכנסת למערכת. היתה מחלקת יולדות ומחלקה כירורגית שהוקמה עוד בעת מלחמת השחרור. חילקו אותי בין היולדות והכירורגיה לפי הצרכים של המחלקות. אני הייתי אסיסטנטית של הכירורג דר' פולק וכן עזרתי לדר' קליין בלידות ובמחלקת יולדות. דר' וייל היה המנהל.

בית החולים היה אז עירוני.

בית החולים שכן בשדרות הגעתון , בית שלישי מהים, היתה קומת קרקע ועוד שתי קומות , זה היה למעשה , פנסיון שהפכו לבית חולים. מאושפזי הכירורגית והיולדות היו יחד, מפני שבכל קומה חילקו את החדרים לפי הצרכים. בסך הכל היו כ- 30 מיטות אישפוז, מכיוון שאלה היו חדרים בגודל של חדרים של בית מלון, ולא היו שירותים צמודים לכל חדר , היו שירותים בקומה. המחזור של היולדות הלך וגדל ,לא רק הנהריינות ילדו, גם מהקיבוצים שבסביבה, מהמעברות ממושבי העולים וגם הערביות הגיעו ללדת. כך שהאוכלוסיה היתה מאד מגוונת. נשארתי עד 1955.

סיפורה של דר' ורה אדלר שרצר שי:

בית חולים מלב"ן

בשנים 1950-1954 , בשל מצוקת האישפוז בישראל, תר מנכ"ל משרד הבריאות הדר' חיים שיבא ז"ל אחר דרכים להקים בתי חולים "מהר ובזול". בתוכניתו היה לרכוש צריפי עץ מפינלנד ולהציבם באזורים שונים. אך , כמו היום, גם אז לא נמצא לכך תקציב. במאי 1952 הקצה האוצר סכום של 2,750 ל"י לרכישת 10 צריפים להקמת בית חולים בנהריה , ואף אותר שטח של 120 דונמים בתוך כרם זיתים ליד קיבוץ כברי. אולם משבר ממשלתי וחילופי שרים הביאו לדחיית התוכנית. בשנת 1954 פנה משרד הבריאות לג'וינט בבקשה להקים בית חולים וזה נאות לבנות " מוסד לטיפול בעולים נחשלים " (מלב"ן), שדוגמתו היו בעוד מקומות בישראל , ובהם אושפזו בעיקר יוצאי מחנות העקורים באירופה לצורכי טיפול ושיקום.. הוקמו 9 מבנים טרומיים, ובהם שוכנו 4 מחלקות אישפוז ושירותי עזר כמו רנטגן, מעבדות , פיזיותרפיה, וכן ספריה, בית כנסת, חדר אוכל ומטבח. צריף אחד שימש למגורי סגל. בית חולים מלב"ן נחנך ב- 31 למאי 1956 ופעל עד לתחילת שנות השישים.

ממלב"ן לבית חולים ממשלתי

בשנת 1957 נאות משרד הבריאות לקבל על עצמו את אחזקת בית החולים בנהריה ולהפכו לבית חולים ממשלתי. טקס ההעברה התקיים בפנסיון שבשדרות הגעתון ב- 31.10.1957. התנאים הקשים בהם פעל הביאו להחלטה על העברה הדרגתית של מחלקות בית החולים למלב"ן של הג'וינט, שאט אט התרוקן מהמאושפזים. במרץ 1958 הועברה המחלקה הכירורגית והפכה ל" מחלקה כירורגית ממשלתית בתוך מלב"ן". היא מוקמה באחד הביתנים, וכללה 30 מיטות ובחלקה האחורי חדר ניתוח. בחודשים הראשונים לא היו מרדימים, ושירות ההרדמה נשען על רופאים מחיפה. מאוחר יותר הגיע דר' אדי שפירא ז"ל ופתח את יחידת ההרדמה , ורעייתו בלה ניהלה את חדר הניתוח. בהיעדר בנק דם היה יוצא דר' שפירא מדי ערב לקיבוצים להתרים דם לניתוחים שלמחרת.

בנובמבר 1960 הועברה מחלקת היולדות לביתן 4 שבחלקו האחורי מוקמו שני חדרי לידה, ובשנת 1.12.1960 נולד בה הילד הראשון. מחלקות מלב"ן צומצמו בהדרגה והמוסד כולו עבר לידי משרד הבריאות בשנת 10.6.1962. בשנת 1962 נפתחו מחלקות השיקום (דר' בראון) מחלקת הילדים ( פרופ' פרוינדליך) והפנימית (דר' מנליס המנוח, לימים יו"ר אירגון רופאי המדינה וסגן יו"ר הסתדרות הרפואית הישראלית.)

פרופ' שאול מ' שאשא

מתוך מאמר שפורסם ב"הרפואה" בדצמבר 2006.

מתוך העיתון "דבר" מתאריך 1.8.57

בית החולים בנהריה ייסגר (בשדרות הגעתון)

המחלקה הכירורגית נסגרת היום

המחלקה הכירורגית בבית החולים נהריה נסגרת היום. כל עובדי המחלקה כבר פוטרו ומזה כמה ימים אין מתקבלים חולים חדשים. החולים הנמצאים בטיפול במחלקה מועברים לבתי חולים בחיפה. בבית החולים בנהריה פועלת עתה רק מחלקת יולדות, אשר תיסגר אם משרד הבריאות לא יבטיח אחזקתה תוך שבועיים-שלושה.

מהמועצה המקומית נהריה נמסר, כי זה זמן רב מתריעות המועצה המקומית נהריה ועיריית עכו והמועצות האזוריות סולם צור וגעתון על קשיי האשפוז במקום. בית החולים בנהריה המכיל 40 מיטות אינו מסוגל לספק את צרכי האוכלוסיה בגליל המערבי הגדלה והולכת בעקבות העליה. עם הנהלת מלב"ן התנהל מו"מ על העברת המחלקה בכירורגית לאחד הביתנים של בית החולים מלב"ן במקום והיא דחתה את ההצעה על אף העובדה שבית החולים שברשותה , המצוייד במיטב הציוד , עומד ברובו ללא שימוש. בפגישה שהיתה בין שר הבריאו לבין ראשי הרשויות לא נמצא פתרון לבעיה. השר הבטיח לכלול את בית חולים נהריה בתוספת התקציב שמשרדו עומד לקבל.. מחוסר אפשרות לכסות את הגרעונות החליטו ראשי המועצות המקומיות לסגור את בית החולים. ובשלב ראשון נסגרה המחלקה הכירורגית.