Embedded Files
זוגלובק
זוגלובק
בשנות החמישים חיפש ריינהולד דרך לנצל את בשר תרנגולי המשק. הוא ביצע ניסיונות ובסופם הצליח לייצר נקניק מבשר הודו וחזה הודו מעושן - פריצת דרך וחידוש עולמי.
בשנות החמישים חיפש ריינהולד דרך לנצל את בשר תרנגולי המשק. הוא ביצע ניסיונות ובסופם הצליח לייצר נקניק מבשר הודו וחזה הודו מעושן - פריצת דרך וחידוש עולמי.
בתקופת "הצנע" הוגבלו הגבלות על כמות הבשר שאזרחי המדינה יכולים לרכוש והמפעל כמעט נסגר. באמצע שנות החמישים חלה התאוששות ונבנתה חנות חדשה, צמודה למפעל.
בתקופת "הצנע" הוגבלו הגבלות על כמות הבשר שאזרחי המדינה יכולים לרכוש והמפעל כמעט נסגר. באמצע שנות החמישים חלה התאוששות ונבנתה חנות חדשה, צמודה למפעל.
בזכות הניסיון המקצועי והחדשנות הטכנולוגית, מתחילים לייצר במפעל נקניק באיכות גבוהה מחזה הודו, מדובר בפריצת דרך וחחידוש עולמי בתחום המזון. במפעל עובדים עשרה אנשים
בזכות הניסיון המקצועי והחדשנות הטכנולוגית, מתחילים לייצר במפעל נקניק באיכות גבוהה מחזה הודו, מדובר בפריצת דרך וחחידוש עולמי בתחום המזון. במפעל עובדים עשרה אנשים
בתם הגדולה של הזוג זוגלובק מתחתנת ב - 1957, ושני בני הזוג מצטרפים לניהול המפעל.
בתם הגדולה של הזוג זוגלובק מתחתנת ב - 1957, ושני בני הזוג מצטרפים לניהול המפעל.
מתוך אתר זוגלובק באינטרנט
מחלבת שטראוס
מחלבת שטראוס
בשנת 1952 נסע ריכרד שטראוס לגרמניה והביא משם מכונה ליצור גבינה מותכת. הגבינה המותכת דורשת פיקוח כימי בקטריולוגי צמוד, ואז פותחה מעבדת חלב בסטנדרטים גבוהים. באותן שנים החל גם ייצור גלידות מאבקת חלב
בשנת 1952 נסע ריכרד שטראוס לגרמניה והביא משם מכונה ליצור גבינה מותכת. הגבינה המותכת דורשת פיקוח כימי בקטריולוגי צמוד, ואז פותחה מעבדת חלב בסטנדרטים גבוהים. באותן שנים החל גם ייצור גלידות מאבקת חלב
מודעה שהופיעה בעיתון "דבר" בתאריך 10.5.1951
מודעה שהופיעה בעיתון "דבר" בתאריך 10.5.1951
בשנת 1953 התחיל המפעל בתהליך חדשני של פיסטור חלב., חלק מאולם הייצור נסגר בקיר זכוכית כדי למנוע זיהום בקטריאלי. ריכרד שטראוס נסע לגרמניה והביא משם מכונת פיסטור חדשה. בנסיעתו הבאה הוא רכש מכונה למילוי בקבוקים ומאז שווק החלב בבקבוקי זכוכית עם סגירה של נייר אלומיניום. מהמפעל יצאו מחלקי החלב עם עגלות רתומות לחמור ובקבוקי חלב השמורים בקירור ועברו מדלת לדלת. בשנת 1955 העסיקה המחלבה שני מחלקים שעבדו במשמרות של 8 שעות. מוצרי החלב חולקו בצפת, ביסוד המעלה, בטבריה ובעכו.
בשנת 1953 התחיל המפעל בתהליך חדשני של פיסטור חלב., חלק מאולם הייצור נסגר בקיר זכוכית כדי למנוע זיהום בקטריאלי. ריכרד שטראוס נסע לגרמניה והביא משם מכונת פיסטור חדשה. בנסיעתו הבאה הוא רכש מכונה למילוי בקבוקים ומאז שווק החלב בבקבוקי זכוכית עם סגירה של נייר אלומיניום. מהמפעל יצאו מחלקי החלב עם עגלות רתומות לחמור ובקבוקי חלב השמורים בקירור ועברו מדלת לדלת. בשנת 1955 העסיקה המחלבה שני מחלקים שעבדו במשמרות של 8 שעות. מוצרי החלב חולקו בצפת, ביסוד המעלה, בטבריה ובעכו.
מודעה שהופיעה בעיתון "דבר" בתאריך 8.5.1953
מודעה שהופיעה בעיתון "דבר" בתאריך 8.5.1953
שנות ה- 50' הביאו למחלבה תנופת פיתוח , מ- 50 עובדים בשנת 50' עלה מספרם ל- 120 ב- 59'.. נוספו מבנים , חדרי קירור, נבנתה קומת הייצור וייצור הגלידות התפתח. הגדלת המפעל והייצור והוספת מכונות חדישות, גרמו למשפחת שטראוס להשקיע כסף רב , בעוד שהם עצמם עדיין לא חשו הרווחה. באותה תקופה היה גם ניסיון לייצר חלב מרוכז ממותק בשפופרות, ניסיון שלא צלח, מאחר שלא היה להם הידע הד
שנות ה- 50' הביאו למחלבה תנופת פיתוח , מ- 50 עובדים בשנת 50' עלה מספרם ל- 120 ב- 59'.. נוספו מבנים , חדרי קירור, נבנתה קומת הייצור וייצור הגלידות התפתח. הגדלת המפעל והייצור והוספת מכונות חדישות, גרמו למשפחת שטראוס להשקיע כסף רב , בעוד שהם עצמם עדיין לא חשו הרווחה. באותה תקופה היה גם ניסיון לייצר חלב מרוכז ממותק בשפופרות, ניסיון שלא צלח, מאחר שלא היה להם הידע הד
·בשנת 1956 מצטרף הבן מיכאל למפעל של הוריו, הוא עובר קורס טכנאי חלב במכון וייצמן ונשבה בקסמי המקצוע , מחפש דרך להרחיב את ידיעותיו ויוצא לשוויץ ללמוד בבית ספר לטכנאות חלב, וכשסיים עבר ללמוד בגרמניה, בעיר הולדתו.
·בשנת 1956 מצטרף הבן מיכאל למפעל של הוריו, הוא עובר קורס טכנאי חלב במכון וייצמן ונשבה בקסמי המקצוע , מחפש דרך להרחיב את ידיעותיו ויוצא לשוויץ ללמוד בבית ספר לטכנאות חלב, וכשסיים עבר ללמוד בגרמניה, בעיר הולדתו.
כניסתו של מיכאל למפעל של הוריו עם שובו מלימודיו גרמה למפנה בניהול המפעל, בחור צעיר המדבר עברית רהוטה, יודע לנהל משא ומתן, ובעיקר בעל חוש מסחרי ולא חושש להתמודד מול המתחרים.
כניסתו של מיכאל למפעל של הוריו עם שובו מלימודיו גרמה למפנה בניהול המפעל, בחור צעיר המדבר עברית רהוטה, יודע לנהל משא ומתן, ובעיקר בעל חוש מסחרי ולא חושש להתמודד מול המתחרים.
המידע נלקח מתוך הספר:
המידע נלקח מתוך הספר:
שטראוס- סיפור של משפחה ותעשיה.
שטראוס- סיפור של משפחה ותעשיה.
מאת שרית ישי-לוי 1997
מאת שרית ישי-לוי 1997
הוצאת כתר
הוצאת כתר
בית החרושת לקרח
בית החרושת לקרח
מזרחית לצומת הרחובות הרצל וסולד בואכה לרחוב לוחמי הגטאות שהיה רחוב קצר משם ועד לרח' קפלן, שכן בית החרושת לקרח בשנות ה- 50'. בבית החרושת יצקו מים לתוך תבניות מתכתיות מלבניות שעומקן כמטר ורוחבן כ- 20 סנטימטר. את המים בתבנית הקפיאו, והוציאו מהתבנית – נתקבל בלוק קרח. השכם בבוקר, מחוץ למפעל המתין מחלק הקרח עם עגלתו וסוסתו או חמורו. העגלה היתה מעין ארגז גדול מבודד בפח , וכך היה הוא יוצא לדרך לחלק קרח. בזמנו לא היו מקררים חשמליים, אלא מקררים שהיו כמו ארון נמוך שהיה בו תא לאחסון הקרח , ומתחתיו היה כלי לאגירת המים הנוטפים מהקרח הנמס לאיטו. בהתאם לגודל המקרר שהיה בבית ,היו קונים את הקרח. אפשר היה לבקש רבע בלוק, או חצי בלוק, ואז היה למוכר דוקרן שאיתו הוא ביקע את הבלוק לגודל המבוקש.
מזרחית לצומת הרחובות הרצל וסולד בואכה לרחוב לוחמי הגטאות שהיה רחוב קצר משם ועד לרח' קפלן, שכן בית החרושת לקרח בשנות ה- 50'. בבית החרושת יצקו מים לתוך תבניות מתכתיות מלבניות שעומקן כמטר ורוחבן כ- 20 סנטימטר. את המים בתבנית הקפיאו, והוציאו מהתבנית – נתקבל בלוק קרח. השכם בבוקר, מחוץ למפעל המתין מחלק הקרח עם עגלתו וסוסתו או חמורו. העגלה היתה מעין ארגז גדול מבודד בפח , וכך היה הוא יוצא לדרך לחלק קרח. בזמנו לא היו מקררים חשמליים, אלא מקררים שהיו כמו ארון נמוך שהיה בו תא לאחסון הקרח , ומתחתיו היה כלי לאגירת המים הנוטפים מהקרח הנמס לאיטו. בהתאם לגודל המקרר שהיה בבית ,היו קונים את הקרח. אפשר היה לבקש רבע בלוק, או חצי בלוק, ואז היה למוכר דוקרן שאיתו הוא ביקע את הבלוק לגודל המבוקש.
חנה ברמן קליין
מתוך מודעה שהופיעה ב"על המשמר". 12.6.1953
מתוך מודעה שהופיעה ב"על המשמר". 12.6.1953
גומבלי בית חרושת לגומי
גומבלי בית חרושת לגומי
בלה דוהן, בעל חנות בשר נכנס כשותף למפעל חדש לייצור רצועות ואביזרי גומי בשם "גומבלי: שהוקם בנהריה. המפעל נחל הצלחה גדולה ותוך מספר שנים הכפיל את גודלו כמה מונים. בין השותפים פרץ סכסוך שגרם לפרישתו של דוהן מהשותפות תמורת פיצוי שמן.
בלה דוהן, בעל חנות בשר נכנס כשותף למפעל חדש לייצור רצועות ואביזרי גומי בשם "גומבלי: שהוקם בנהריה. המפעל נחל הצלחה גדולה ותוך מספר שנים הכפיל את גודלו כמה מונים. בין השותפים פרץ סכסוך שגרם לפרישתו של דוהן מהשותפות תמורת פיצוי שמן.
מודעה שהופיעה בעיתון "דבר " בתאריך 10.5.1951
מודעה שהופיעה בעיתון "דבר " בתאריך 10.5.1951
עובד בגומבלי
עובד בגומבלי
ישאסבסט
ישאסבסט
מסופר על משה אהרון על ידי אשתו.
מסופר על משה אהרון על ידי אשתו.
בעלי התחיל לעבוד בישאסבסט ב-1955, הוא עבד בהקמת ישאסבסט ושילם על כך בחייו. המפעל הוקם ביוזמתו של שר המסחר והתעשיה דאז פנחס ספיר ובמטרה לספק מקומות עבודה לתושבי נהריה. בעל המפעל היה פדרמן. כבר אז היה ידוע בעולם שהאסבסט מזיק לבריאות , אך השיקול לספק מקומות עבודה גבר על כל שיקול אחר.
בעלי התחיל לעבוד בישאסבסט ב-1955, הוא עבד בהקמת ישאסבסט ושילם על כך בחייו. המפעל הוקם ביוזמתו של שר המסחר והתעשיה דאז פנחס ספיר ובמטרה לספק מקומות עבודה לתושבי נהריה. בעל המפעל היה פדרמן. כבר אז היה ידוע בעולם שהאסבסט מזיק לבריאות , אך השיקול לספק מקומות עבודה גבר על כל שיקול אחר.
תמימה אהרון
מפעל ישאסבסט צולם ע"י פריץ כהן
מפעל ישאסבסט צולם ע"י פריץ כהן
האסבסט
האסבסט
מתוך הויקיפדיה באינטרנט.
מתוך הויקיפדיה באינטרנט.
האסבסט הוא שם כללי לקבוצת חומרים טבעיים, הנבדלים זה מזה בהרכבם כגון: אסבסט לבן, אסבסט כחול, אסבסט חום ועוד. האסבסט מופיע בטבע כמינרל עשוי סיבים, ונכרה במחצבות בארצות שונות בעולם (לא בישראל).
האסבסט הוא שם כללי לקבוצת חומרים טבעיים, הנבדלים זה מזה בהרכבם כגון: אסבסט לבן, אסבסט כחול, אסבסט חום ועוד. האסבסט מופיע בטבע כמינרל עשוי סיבים, ונכרה במחצבות בארצות שונות בעולם (לא בישראל).
בישראל צרכן האסבסט העיקרי היה מפעל "איתנית" (ישאסבסט לשעבר), שפעל באזור התעשיה הצפוני של נהריה. במפעל יוצרו בין השנים 1952 ל- 1997, מוצרים שונים המבוססים על אסבסט צמנט (שהוא תערובת המכילה 10% סיבי אסבסט והיתר מלט ומים) כגון: צינורות מים וביוב, מרזבים וארובות, לוחות שטוחים או גליים המשמשים לכיסוי גגות וקירות חיצוניים במבני תעשייה, במבני חקלאות ובמבני מגורים, וכן מכלי מים, רעפים, עציצים ואדניות.
בישראל צרכן האסבסט העיקרי היה מפעל "איתנית" (ישאסבסט לשעבר), שפעל באזור התעשיה הצפוני של נהריה. במפעל יוצרו בין השנים 1952 ל- 1997, מוצרים שונים המבוססים על אסבסט צמנט (שהוא תערובת המכילה 10% סיבי אסבסט והיתר מלט ומים) כגון: צינורות מים וביוב, מרזבים וארובות, לוחות שטוחים או גליים המשמשים לכיסוי גגות וקירות חיצוניים במבני תעשייה, במבני חקלאות ובמבני מגורים, וכן מכלי מים, רעפים, עציצים ואדניות.
בנוסף נעשה שימוש גם בפסולת של המפעל. שימוש זה היה נפוץ בעיקר בשנות החמישים והשישים. הפסולת סופקה כאסבסט גולמי - אבקה או גושי חומר סיבי, שנפלטו בתהליך היצור. בין היתר שימשה הפסולת לצורך כיסוי דרכים, חצרות, תשתית ללולים ורפתות. בשל המיקום של המפעל, סמוך לנהריה, עיקר השימוש בפסולת האסבסט נעשה באזור הגליל המערבי.
בנוסף נעשה שימוש גם בפסולת של המפעל. שימוש זה היה נפוץ בעיקר בשנות החמישים והשישים. הפסולת סופקה כאסבסט גולמי - אבקה או גושי חומר סיבי, שנפלטו בתהליך היצור. בין היתר שימשה הפסולת לצורך כיסוי דרכים, חצרות, תשתית ללולים ורפתות. בשל המיקום של המפעל, סמוך לנהריה, עיקר השימוש בפסולת האסבסט נעשה באזור הגליל המערבי.
אבא שלי עבד על טרקטור. אם שמעת את הסיפור על האסבסט ועל האבקות שעשו ממנו דרכים, אבא שלי היה המוביל הראשי של האבקה הזאת. הוא לא נפטר מאזבסטוזיס.
אבא שלי עבד על טרקטור. אם שמעת את הסיפור על האסבסט ועל האבקות שעשו ממנו דרכים, אבא שלי היה המוביל הראשי של האבקה הזאת. הוא לא נפטר מאזבסטוזיס.
שולמית עציוני
האסבסט הובא לישראל ממכרות בחו"ל (רוסיה, דרום אפריקה וקנדה) ונוצל בעיקר לבידוד ולחיזוק בטון. יש שני סוגים של אסבסט: אסבסט כחול ואסבסט לבן. הכחול מסוכן יותר, אך גם באסבסט הלבן יש כמות קטנה של אסבסט כחול שמצטבר בריאות. אסבסט הוא חומר סיבי ששט באוויר ואשר מסוגל להיכנס עמוק לתוך הריאות.
האסבסט הובא לישראל ממכרות בחו"ל (רוסיה, דרום אפריקה וקנדה) ונוצל בעיקר לבידוד ולחיזוק בטון. יש שני סוגים של אסבסט: אסבסט כחול ואסבסט לבן. הכחול מסוכן יותר, אך גם באסבסט הלבן יש כמות קטנה של אסבסט כחול שמצטבר בריאות. אסבסט הוא חומר סיבי ששט באוויר ואשר מסוגל להיכנס עמוק לתוך הריאות.
כיום אין מייבאים / מייצרים אסבסט בארץ, אך נשאר עדיין אסבסט בסביבה משימושי העבר. יש עדיין גגות עשויים מאסבסט בטון. יש מקומות רבים שהבידוד עשוי מסיבי אסבסט וכן יש פסולת אסבסט בעיקר באזור נהריה. גגות אסבסט שאינם מתפוררים ומכוסים בשכבת צבע אינם מהווים סיכון, אך גג אסבסט מתפורר מהווה סיכון. בישראל שני עובדים לפחות מתו מסרטן מעטפת הריאה, לאחר שהיו חשופים לסיבי אסבסט מגג אסבסט (בלול) שלא טופל כראוי והתפורר. סילוק אסבסט מחייב הקפדה על נהלים על מנת למנוע חשיפת העובדים, לרבות חבישת מסכה. המשרד לאיכות הסביבה ומשרד העבודה אחראים למניעת חשיפה של האוכלוסייה הכללית ושל העובדים לסיבי אסבסט.
כיום אין מייבאים / מייצרים אסבסט בארץ, אך נשאר עדיין אסבסט בסביבה משימושי העבר. יש עדיין גגות עשויים מאסבסט בטון. יש מקומות רבים שהבידוד עשוי מסיבי אסבסט וכן יש פסולת אסבסט בעיקר באזור נהריה. גגות אסבסט שאינם מתפוררים ומכוסים בשכבת צבע אינם מהווים סיכון, אך גג אסבסט מתפורר מהווה סיכון. בישראל שני עובדים לפחות מתו מסרטן מעטפת הריאה, לאחר שהיו חשופים לסיבי אסבסט מגג אסבסט (בלול) שלא טופל כראוי והתפורר. סילוק אסבסט מחייב הקפדה על נהלים על מנת למנוע חשיפת העובדים, לרבות חבישת מסכה. המשרד לאיכות הסביבה ומשרד העבודה אחראים למניעת חשיפה של האוכלוסייה הכללית ושל העובדים לסיבי אסבסט.
מתוך אתר
informed
מפעל מולר
מפעל מולר
מתוך אתר בית ליברמן
מתוך אתר בית ליברמן
אתא היה מפעל משפחתי, אבל אחרי 14 שנים וכמה חיכוכים משפחתיים, החליט אריך מולר ביחד עם בנו יונתן לעזוב את המפעל ולהקים מפעל חדש. "אבא שלי כבר היה בגיל שבו אנשים אחרים יוצאים לפנסיה, אבל בן גוריון פנה אליו כדי שיקים מפעל בתחום שבין הקריות לראש הנקרה כי לא היה שום מפעל כזה באותה תקופה, וחוץ מזה, הוא בעצמו חש שיש צורך להקים מפעל ולהכין מקומות עבודה לעולים שכבר הגיעו ולאלה שעוד צפויים להגיע".
אתא היה מפעל משפחתי, אבל אחרי 14 שנים וכמה חיכוכים משפחתיים, החליט אריך מולר ביחד עם בנו יונתן לעזוב את המפעל ולהקים מפעל חדש. "אבא שלי כבר היה בגיל שבו אנשים אחרים יוצאים לפנסיה, אבל בן גוריון פנה אליו כדי שיקים מפעל בתחום שבין הקריות לראש הנקרה כי לא היה שום מפעל כזה באותה תקופה, וחוץ מזה, הוא בעצמו חש שיש צורך להקים מפעל ולהכין מקומות עבודה לעולים שכבר הגיעו ולאלה שעוד צפויים להגיע".
שוב התחילו לחפש קרקע, והימים היו ימי מלחמת השחרור. "בן גוריון רצה שנקים את המפעל בתרשיחה, אבל לא היו שם שום תשתיות של מים או של חשמל וגם דרכים סלולות לא היו לשם, וזה היה בלתי אפשרי. לכו, בסופו של דבר, קיבלנו 500 דונם מצפון לנהריה, כי המקום פה בכל זאת היה קצת יותר מיושב כבר באותה תקופה. גרשון טץ, שהיה ראש המועצה המקומית, הוא שהציע לאבא שלי לבוא לנהריה וכאן הוקם מולר טקסטיל".
שוב התחילו לחפש קרקע, והימים היו ימי מלחמת השחרור. "בן גוריון רצה שנקים את המפעל בתרשיחה, אבל לא היו שם שום תשתיות של מים או של חשמל וגם דרכים סלולות לא היו לשם, וזה היה בלתי אפשרי. לכו, בסופו של דבר, קיבלנו 500 דונם מצפון לנהריה, כי המקום פה בכל זאת היה קצת יותר מיושב כבר באותה תקופה. גרשון טץ, שהיה ראש המועצה המקומית, הוא שהציע לאבא שלי לבוא לנהריה וכאן הוקם מולר טקסטיל".
"כן", נזכרת רחל, אשתו, "ב-1950, ממש כשעמדנו מתחת לחופה, הודיעו לנו, שהטרקטורים הראשונים עלו על הקרקע. שטראוס הייתה אז מחלבה, וזוגלובק חנות בשר, ומולר טקסטיל מפעל ממשי, שהעסיק מהתחלה הרבה עובדים ואחרי כמה שנות פעילות, בשיא השגשוג הגענו להעסקה של 640 איש. אבל בימים הראשונים ההם היה צריך להתחיל את הכל ממש מאפס, כי הממשלה לא נתנה שום עזרה בשום תחום באותה תקופה".
"כן", נזכרת רחל, אשתו, "ב-1950, ממש כשעמדנו מתחת לחופה, הודיעו לנו, שהטרקטורים הראשונים עלו על הקרקע. שטראוס הייתה אז מחלבה, וזוגלובק חנות בשר, ומולר טקסטיל מפעל ממשי, שהעסיק מהתחלה הרבה עובדים ואחרי כמה שנות פעילות, בשיא השגשוג הגענו להעסקה של 640 איש. אבל בימים הראשונים ההם היה צריך להתחיל את הכל ממש מאפס, כי הממשלה לא נתנה שום עזרה בשום תחום באותה תקופה".
המפעל ייצר חוטים כחומר גלם לאריגים וכבר בראשית דרכו התמחתה אחת המחלקות בחוטי תפירה. חוץ מזה, ייצר המפעל גם בדי מגבת, אריגים לבגדי חוף, מפות ווילונות.
המפעל ייצר חוטים כחומר גלם לאריגים וכבר בראשית דרכו התמחתה אחת המחלקות בחוטי תפירה. חוץ מזה, ייצר המפעל גם בדי מגבת, אריגים לבגדי חוף, מפות ווילונות.
"השתמשנו בחומרי גלם משובחים, ועד היום יש אנשים שמחזיקים את התוצרת שלנו מאז", אומרת רחל. המפעל שיווק את תוצרתו לשוק המקומי וגם ייצא חלק גדול ממנה לחו"ל. אבל בשלב מסוים רכשה דלתא חלק גדול ממניות החברה והמפעל הפך להיות דלתא גליל. הייצור בו התכווץ ביחד עם הדעיכה הכלכלית שהייתה בענף הטקסטיל בישראל, והיום יש בו 70 פועלים שמייצרים חוטי תפירה ותוצרתו מיוצאת בעיקר לירדן, כדי לשמש חומר גלם בתעשיית הטקסטיל המשגשגת שם.
"השתמשנו בחומרי גלם משובחים, ועד היום יש אנשים שמחזיקים את התוצרת שלנו מאז", אומרת רחל. המפעל שיווק את תוצרתו לשוק המקומי וגם ייצא חלק גדול ממנה לחו"ל. אבל בשלב מסוים רכשה דלתא חלק גדול ממניות החברה והמפעל הפך להיות דלתא גליל. הייצור בו התכווץ ביחד עם הדעיכה הכלכלית שהייתה בענף הטקסטיל בישראל, והיום יש בו 70 פועלים שמייצרים חוטי תפירה ותוצרתו מיוצאת בעיקר לירדן, כדי לשמש חומר גלם בתעשיית הטקסטיל המשגשגת שם.
יונתן מולר
במפעל מולר 1952
במפעל מולר 1952
ישקר
ישקר
פרי יוזמה של סטף רטהיימר שהחל דרכו ב- 1952 בייצור סכינים, בנהריה בחצר ביתו.
פרי יוזמה של סטף רטהיימר שהחל דרכו ב- 1952 בייצור סכינים, בנהריה בחצר ביתו.
סטף ורטהיימר רצה להשתמש בחומר חדש שהופיע בזמנו, היתה זאת סגסוגת של וולפרם עם קובלט, שיחדיו נותנים חומר קשה המתאים לתעשיות שונות בהן דרושה עמידה בשחיקה, כמו כלי חיתוך לעיבוד מתכת, מקדחי בטון, מקדחים לפטישי אויר לעקירת סלעים ועוד. החומר נקרא מתק"ש (מתכת קשה). סטף היה עסוק בשיווק הסכינים והיה זקוק לאנשי מקצוע בתחום המתכת. המקום שבביתו היה צר מלהכיל את כולם ,אך מסגרייתו של אנדריאס מאייר התאימה לצוות, מאחר ואנדריאס עצמו היה עסוק ביותר בעבודות שמחוץ למסגריה. היצור הלך וגדל עד שעבדו בו בבית מלאכה בנהריה כ- 7 אנשים.
סטף ורטהיימר רצה להשתמש בחומר חדש שהופיע בזמנו, היתה זאת סגסוגת של וולפרם עם קובלט, שיחדיו נותנים חומר קשה המתאים לתעשיות שונות בהן דרושה עמידה בשחיקה, כמו כלי חיתוך לעיבוד מתכת, מקדחי בטון, מקדחים לפטישי אויר לעקירת סלעים ועוד. החומר נקרא מתק"ש (מתכת קשה). סטף היה עסוק בשיווק הסכינים והיה זקוק לאנשי מקצוע בתחום המתכת. המקום שבביתו היה צר מלהכיל את כולם ,אך מסגרייתו של אנדריאס מאייר התאימה לצוות, מאחר ואנדריאס עצמו היה עסוק ביותר בעבודות שמחוץ למסגריה. היצור הלך וגדל עד שעבדו בו בבית מלאכה בנהריה כ- 7 אנשים.
ב-1955 הצטרף לצוות העובדים גם מיקי רייכנטל שהגיע לנהריה ב- 1949 מסלובקיה. עוד לפני עלייתו ארצה, בגיל 16 הוא התעקש ללמוד מכניקה עדינה, עם דגש ברור על עדינה. לא היה ברור אם יש בכלל בית ספר כזה בסלובקיה, אך התברר שקיים בדרום צ'כיה מרחק יומיים נסיעה ממקום מגוריו. למרות המרחק הוא למד שם. לאנשים כמותו נזקק סטף ורטהיימר.
ב-1955 הצטרף לצוות העובדים גם מיקי רייכנטל שהגיע לנהריה ב- 1949 מסלובקיה. עוד לפני עלייתו ארצה, בגיל 16 הוא התעקש ללמוד מכניקה עדינה, עם דגש ברור על עדינה. לא היה ברור אם יש בכלל בית ספר כזה בסלובקיה, אך התברר שקיים בדרום צ'כיה מרחק יומיים נסיעה ממקום מגוריו. למרות המרחק הוא למד שם. לאנשים כמותו נזקק סטף ורטהיימר.
את חומר הוידיה מתק"ש (מתכת קשה) המוכן היו מייבאים מחברה בארה"ב בשם אדאמס. באותו זמן התקיים משא ומתן בין ישקר לחברת אדאמס שהניב הסכם בדבר הקניית ידע וציוד לשם ייצור החומר עצמו.
את חומר הוידיה מתק"ש (מתכת קשה) המוכן היו מייבאים מחברה בארה"ב בשם אדאמס. באותו זמן התקיים משא ומתן בין ישקר לחברת אדאמס שהניב הסכם בדבר הקניית ידע וציוד לשם ייצור החומר עצמו.
כניסתו של שותף מממן איפשרה את ביצוע ההסכם, נרכשו מכונות ותנורים והחל שלב חדש במפעל.
כניסתו של שותף מממן איפשרה את ביצוע ההסכם, נרכשו מכונות ותנורים והחל שלב חדש במפעל.
ב-1957 החליט לעבור למקום גדול יותר ושכר שני אולמות תעשיה שעמדו ריקים ליד מפעל "ישאסבסט" בצפון נהריה. באולם אחד ייצרו את הסכינים ובשני ייצרו מתכת קשה שהובילה למוצרים אחרים. הלקוח המועדף היה אמור להיות משרד הבטחון , אך הוא סירב לקנות מהמוצר , ולכן ב- 1958 החלו לייצר ליצוא. המפעל משקיע רבות בפיתוח מוצרים חדשים.
ב-1957 החליט לעבור למקום גדול יותר ושכר שני אולמות תעשיה שעמדו ריקים ליד מפעל "ישאסבסט" בצפון נהריה. באולם אחד ייצרו את הסכינים ובשני ייצרו מתכת קשה שהובילה למוצרים אחרים. הלקוח המועדף היה אמור להיות משרד הבטחון , אך הוא סירב לקנות מהמוצר , ולכן ב- 1958 החלו לייצר ליצוא. המפעל משקיע רבות בפיתוח מוצרים חדשים.
מיקי רייכנטל גילה התלהבות דוקא מתחום תעשיית העץ שהיתה בהתפתחות גדולה באירופה, ובאותה מידה גם בארץ. זרם העולים ששטף את הארץ גרם לצורך במגורים, נבנו אלפי דירות ובתים שהצריכו חלונות, דלתות וגם ריהוט. העץ כמשאב טבעי התייקר בהתמדה ונוצרו תחליפים כמו לוחות סיבית או לוחות רב שכבתיים. חומרים אלה היו מאד אברסיביים כך שהכלים מהפלדה נשחקו מיד. כאן נכנסו לתמונה כלים עם להבי מתק"ש (וידיה). הוא נשלח לגרמניה כדי ללמוד על הכלים לעיבוד עץ ולקנות ציוד מתאים. הציוד היה מאד בסיסי, אבל הוא הפך אותו לאוטומטי ויעיל ומחלקה זו הפכה לרווחית ביותר בישקר.
מיקי רייכנטל גילה התלהבות דוקא מתחום תעשיית העץ שהיתה בהתפתחות גדולה באירופה, ובאותה מידה גם בארץ. זרם העולים ששטף את הארץ גרם לצורך במגורים, נבנו אלפי דירות ובתים שהצריכו חלונות, דלתות וגם ריהוט. העץ כמשאב טבעי התייקר בהתמדה ונוצרו תחליפים כמו לוחות סיבית או לוחות רב שכבתיים. חומרים אלה היו מאד אברסיביים כך שהכלים מהפלדה נשחקו מיד. כאן נכנסו לתמונה כלים עם להבי מתק"ש (וידיה). הוא נשלח לגרמניה כדי ללמוד על הכלים לעיבוד עץ ולקנות ציוד מתאים. הציוד היה מאד בסיסי, אבל הוא הפך אותו לאוטומטי ויעיל ומחלקה זו הפכה לרווחית ביותר בישקר.
כעת הצטרף לצוות עובד נוסף שהגיע לנהריה מחניתה, שם עבד במפעל המתכת של חניתה. שמו היה גוסטב הירש, יליד גרמניה שלמד מכניקה עדינה בניו יורק. לאחר שנת עבודה אחת או שנתיים הוא פנה לסטף וגילה לו שהוא מעוניין להקים מפעל בעצמו , ואכן סטף ורטהיימר סייע בידו ונתן לו מקום בתוך "ישקר" כדי שיוכל להתחיל לייצר בעצמו.
כעת הצטרף לצוות עובד נוסף שהגיע לנהריה מחניתה, שם עבד במפעל המתכת של חניתה. שמו היה גוסטב הירש, יליד גרמניה שלמד מכניקה עדינה בניו יורק. לאחר שנת עבודה אחת או שנתיים הוא פנה לסטף וגילה לו שהוא מעוניין להקים מפעל בעצמו , ואכן סטף ורטהיימר סייע בידו ונתן לו מקום בתוך "ישקר" כדי שיוכל להתחיל לייצר בעצמו.
המסגריה של אנדריאס
המסגריה של אנדריאס
הגעתם של המוני עולים והקמת המעברה בנהריה סיפקה עבודה רבה למסגריה של אנדריאס מאייר, בעיקר בהנחת צנרת למעברה ולשיכון הממשלתי שהלך והוקם על הגבעה. צוות העובדים הלך וגדל ואף התפצל לעיתים לשני צוותים שעבדו בריתוך הצנרת והכנסתה לאדמה. היתה גם עבודה בעכו להתקנת צנרת לבית משאבות , וכן גם צנרת וסולמות להשלמת הבנייה של מגדל המים שליד מולר.
הגעתם של המוני עולים והקמת המעברה בנהריה סיפקה עבודה רבה למסגריה של אנדריאס מאייר, בעיקר בהנחת צנרת למעברה ולשיכון הממשלתי שהלך והוקם על הגבעה. צוות העובדים הלך וגדל ואף התפצל לעיתים לשני צוותים שעבדו בריתוך הצנרת והכנסתה לאדמה. היתה גם עבודה בעכו להתקנת צנרת לבית משאבות , וכן גם צנרת וסולמות להשלמת הבנייה של מגדל המים שליד מולר.
מתוך כתבה על נהריה בעיתון " על המשמר" מתאריך 21.4.1950
מתוך כתבה על נהריה בעיתון " על המשמר" מתאריך 21.4.1950
מאת ירמיהו שמואלי
מאת ירמיהו שמואלי
תעשייה
תעשייה
לא עובר יום שלא יבואו אל המועצה בפניות : "הבו לנו אולמות ונפתח מפעלי תעשיה " המדובר הוא לא במפעלים גדולים המבטיחים תעסוקה למאות. הפונים הם דוקא עולים חדשים אף הם, אשר הביאו איתם מחו"ל כמה מכונות ורוצים להקים מפעל תעשיה זעיר, מה שדומה יותר לבית מלאכה. במועצה בנתה אולם תעשיה אחד ועתה היא בונה אולם שני.
לא עובר יום שלא יבואו אל המועצה בפניות : "הבו לנו אולמות ונפתח מפעלי תעשיה " המדובר הוא לא במפעלים גדולים המבטיחים תעסוקה למאות. הפונים הם דוקא עולים חדשים אף הם, אשר הביאו איתם מחו"ל כמה מכונות ורוצים להקים מפעל תעשיה זעיר, מה שדומה יותר לבית מלאכה. במועצה בנתה אולם תעשיה אחד ועתה היא בונה אולם שני.
כך קמו מפעל מתכת קטן המייצר כלי עבודה לחקלאות, קואופרטיב לאריגה, בית מלאכה לבגדי ים ואחרון אחרון חביב - מפעל לחגורות גומי לטראנסמיסיה בתעשייה.
כך קמו מפעל מתכת קטן המייצר כלי עבודה לחקלאות, קואופרטיב לאריגה, בית מלאכה לבגדי ים ואחרון אחרון חביב - מפעל לחגורות גומי לטראנסמיסיה בתעשייה.
Page updated
Google Sites
Report abuse