לקראת שנת 1957 שוב גבר זרם העולים. הגיעו עולים מאירופה המזרחית, בעיקר מפולין ומקצתם מרוסיה. הסיבה להגעת העולים האלה היתה דוקא בפולין, שם עלה לשלטון נשיא חדש בעל גישה רפורמיסטית, ושמו ולדיסלב גומולקה. גומולקה אמנם הותיר את המבנה הקומוניסטי במשק הפולני, ואת התלות הפוליטית בברית המועצות, אולם השכיל להעניק לפולנים שורת רפורמות שהביאו אותה למצב מתקדם מבחינת חירויות הפרט יחסית למדינות אירופה המזרחית האחרות.
בין שאר פעולותיו, התיר גומולקה ליהודי פולין, באופן חריג, לעזוב את המדינה, אם ברצונם לעלות למדינת ישראל. כך עלו לישראל כ־35 אלף יהודים, חלקם מברית המועצות שהיו אזרחי פולין בעבר. על שמו נקראה עלייה זו "עליית גומולקה".
אני זוכרת צריפי פח בלבד [בעמידר ובקרית חוף היו צריפי אסבסט עם חלוקה של מטבחון ושרותים.
אינני זוכרת דרכי גישה סלולות -היו מעברים שכנראה נוצרו בין הצריפים "שבילים" בין הקוצים והעשבים שנוצרו מרוב הליכה ושימוש בהם.
לכל צריף היה חלון אחד ודלת אחת ובתוך הצריף היה חלל אחד ללא שום חלוקה -"חדר אחד".
הקירות גם בפנים היו מפח ופה ושם היו כנראה קורות עץ שאולי חיברו בין הפחים .
באנו במאי וגרנו שם בקיץ -כך שאני זוכרת שהיה נורא חם ואנשים ישבו על שרפרפים ללא משענת -ליד הצריף בחוץ.
לא היו מים בצריף. היינו צריכים ללכת לאיזשהו מקום ששם היו ברזי מים -משם לקחנו מים לשתות /לבשל. שם צחצחנו שיניים ושטפנו פנים וידיים.
שרותים לא היו. בחוץ היו מין תאים ובהם בור שלתוכו היינו צריכים לעשות את הצרכים -דבר שהיה די מפחיד, במיוחד אם זה כבר החשיך, הרי לא היה אור וכמובן לא נוח.
אני זוכרת על מקרה שספרו -על ילד שנפל לתוך בור הצואה הזה .
מקלחת היתה משותפת -מין צריף עם מקלחות -הכל פתוח ללא שום פרטיות כשכל אחד "מציץ" לשני.
צריף אחד היה מקלחת לנשים [ואיתן הילדים ] וצריף אחר לגברים. כמובן שלא היו מים חמים .
אני זוכרת שאבא שלי "חלם" שיהיה לו קצת כסף ילך לפחות פעם אחת להתקלח במים חמים "מקלחת הגונה" היה צריך לשלם, אם אינני טועה ,15 גרושים-אינני בטוחה בזה.
אגב,כמובן שלא היה חשמל .לנו לא היה אפילו מקרר של קרח - כלום. היתה לנו פתיליה לבשול.