עיקרון 02 - פשטות ותמציתיות

Artwork by the gifted calligrapher Michel D'anastasio. See details below.

בספרו 'על הכתיבה', מציע הסופר סטיבן קינג נוסחה לעריכת חומר כתוב: אורך הטיוטה הערוכה צריך להיות קצר ב- 10% מאורך הטיוטה ההתחלתית. זהו כלל אצבע שנוי במחלוקת, שוויליאם זינסר חולק עליו בספרו 'על הכתיבה הטובה'. הוא טוען, שטיוטה ערוכה צריכה להיות קצרה מהמקור לפחות במחצית. למרות הפער המתמטי באחוזים, זינסר וקינג חולקים דעה משותפת: תמצוּת משפר את הכתיבה שלנו. כתיבה תמציתית אינה בהכרח כתיבה בקיצור. לפעמים, כדי להסביר את מה שאנחנו רוצים לכתוב, נדרשת דווקא הרחבה או שסגנון הכתיבה שלנו נוטה לפירוט או שאנחנו חוזרים בכוונה על דברים לצורך הדגשה, ואין בזה כל פסול. כתיבה תמציתית היא כתיבה שאין בה מילים מיותרות, שאין בה חזרה אם אין צורך בחזרה, או בקיצור – שמשמיטה את כל מה שלא נדרש. למשל:

א. מילים שאינן מוסיפות למשמעות המשפט, כמו: לְמדי, די, מאוד, באמת, קצת, ממש, בעצם, הן די נפוצות, אבל בעצם, כמעט תמיד ממש מיותרות.

ב. ביטויים שאינם מוסיפים למשמעות המשפט, כמו: במובן מסוים, חשוב לציין, מה שאני רוצה לומר, כדאי לקחת בחשבון, נראה ש... וכדומה. מה שאני רוצה לומר הוא, שבמובן מסוים, הביטויים האלה צובעים את המשפט בגוון מתנצל וכדאי לקחת בחשבון שהם מסרבלים אותו שלא לצורך.

ג. מילים שבאות להרחיב ולתאר את שם העצם או הפועל, אבל בעצם אינן מוסיפות שום מידע חדש: חבר שפגעו ברגשותיו האישיים (בניגוד לרגשותיו הציבוריים?), נציגי שירות שעונים כעת לפניות קודמות (כדי שנבין שהם לא עונים להן אתמול או מחר), מטופל אצל רופא השיניים שחושק את שיניו בכוח (אצל רופאים אחרים נהוג לחשוק שיניים בנינוחות). ניתן לבטל מילים כאלה בלי לגרוע דבר ממשמעות המשפט.

ד. במקרים רבים, גם מילות תיאור שמוסיפות מידע חדש לפועל או לשֵׁם הן מיותרות. אם הוספנו מילת תיאור, זה אמור להיות תמרור אזהרה עבורנו: אולי התעצלנו בבחירת הפועל או שם העצם המדויק? אולי יכולנו לבחור מילה מדויקת יותר ובכך לייתר את מילת התיאור ולשפר את החדות ואת עוצמת המשפט? למשל, להחליף את "רץ בהתלהבות" ב"דהר", את "גבעה קטנה" ב"תלולית", את "זרם איטי" ב"זרזיף" ועוד.

ה. צירופים בני שתי מילים או יותר שניתן להחליף בפועל יחיד. משום מה, כיום נפוץ ומקובל יותר לתת מענה מאשר לענות, לקחת פיקוד מאשר לפקד, לעשות קניות מאשר לקנות. אנחנו אומרים על אנשים שיש להם יכולת במקום לומר שהם יכולים או שהם מהווים במקום פשוט להגיד מה הם. מרבית הביטויים האלה מתורגמים משפות לועזיות וזרים לעברית. בעברית, יש לנו פעלים, ומומלץ להשתמש בהם.

ו. צירופים בני שתי מילים או יותר שניתן להחליף במילת קישור יחידה: כתוצאה מהעובדה ש... (במקום: משום ש...), יוצא הדופן הוא (במקום: למעט), עד אותו זמן ש... (עד ש...), לצורך (ל...). עד אותו זמן שכלל זה יהיה ידוע לכל וייושם, ימשיכו החומרים הכתובים שלנו להיות עמוסים שלא לצורך.

ז. מילים שבאות לתאר שם עצם או פועל ולמעשה רק חוזרות על משמעותם: רץ במהירות, מחייך בעליזות, מפהק בעייפות, עף באוויר, הר גבוה, תה חם. במקרים רבים, מילים כאלה אינן תורמות כל תרומה למשמעות המשפט וניתן להשמיטן. אמנם, לעתים נרצה להבדיל בין מי שמפהק בשעמום לבין מי שמפהק בעייפות, ובין תה חם לבין פושר או קר, אבל במרבית המקרים די לומר "מפהק" או "תה" והמשפט איננו מאבד ממשמעותו.

כל הדוגמאות האלה מדגימות את אותו עיקרון – שיש לנו נטייה לכלול במשפט מילים שאינן מוסיפות לו תוכן. כדי לכתוב טוב, עלינו להשליך את המשקל העודף – לקרוא כל משפט שוב ושוב, לבחון מה כל מילה בו תורמת, אֵילו מילים ניתן למחוק והיכן ניתן לצמצם ולהחליף כמה מילים במילה בודדת.

תמציתיות איננה מוגבלת למילים בלבד. לפעמים, גם משפט שלם מיותר, כי הוא חוזר על רעיון שמשפט לפניו כבר הביע או כי הוא אומר משהו שאין שום צורך לומר או מסביר משהו שהקורא כבר הבין ממילא, גם בלעדיו.

כדי לנקות את הכתיבה ממשפטים מיותרים, מומלץ לכותב לברר לעצמו בדיוק על מה הוא כותב ומה הוא מבקש לומר. כאשר החשיבה בהירה ומסודרת – כך גם הכתיבה. בדרך זו, מעריכה לעריכה, אנחנו משפרים את הכתיבה. משמיטים מילה עודפת, מחליפים מילה ארוכה בקצרה ומופשטת במוחשית, מזיזים משפט ומוחקים משפט, עד שהכתיבה שלנו הופכת למהודקת ומדויקת.

לחצו כאן כדי לקרוא את העיקרון השלישי.

חדש! איך כותבים סיפור: מדריך לכתיבת פרוזה - כעת גם בדפוס!

לחצו כאן לפרטים נוספים ולרכישה!

The beautiful and inspiring art above is the work of the gifted calligrapher Michel D'anastasio.

Website: http://www.script-sign.com

Facebook: https://www.facebook.com/calligraphe

עריכה לשונית בידי נ. ב. נשים בדפוס