המסע כתבנית עלילה

חוקר המיתולוגיה הידוע ג'וזף קמפבל חקר כיצד מופיעה עלילת המסע שוב ושוב במסגרת המיתולוגיות של עמים שונים בתקופות שונות: מסעו של גלגמש כדי לזכות באלמוות, מסעו של אודיסאוס מטרויה בחזרה לביתו באיתקה, מסעו של סידהרתא בודהא למצוא הארה, מסעם של בני ישראל במדבר למצוא להם תורת אלוהים וארץ משלהם ועוד. קמפבל סבור שכל הסיפורים האלה ואינספור נוספים חולקים את אותו מבנה עלילה טיפוסי, שהוא חלק מהתת-מודע הקולקטיבי של המין האנושי.

מבנה העלילה היסודי הוא פשוט: הגיבור יוזם מסע כדי למצוא משהו שישנה את חייו באופן מהותי. מטרתו יכולה להיות גשמית (למצוא אדם, מקום או חפץ) או בלתי גשמית, אך מזוהה בבירור (למצוא חוכמה, הבנה, אלמוות, התבגרות, כבוד אבוד, חיים חדשים, תורת אלוהים). מושא החיפוש מסמל את המניע או את המטרה העמוקים של הגיבור.

לעתים קרובות, המסע מעגלי, כלומר: מתחיל ומסתיים בביתו של הגיבור, אבל עובר במקומות רבים וכולל מגוון מאורעות, שכולם קשורים למטרת החיפוש ומתקדמים ברצף של סיבה-תוצאה. הגיבור ישאל שאלות, יפענח רמזים וישלם מחיר כדי להגיע ליעדו. שאלת הסיפור היא: 'האם הגיבור ישיג את מה שיצא להשיג' ויותר מכך: 'מה יקרה לו בדרך?' כי במקרים רבים עובר הגיבור שינוי כתוצאה מהמסע, בין אם השיג את יעדו או לא. בצורתו המופשטת, המסע איננו פיזי כלל, אלא סיפורו של אדם שמתנסה בחוויה חדשה או שאיבד את דרכו בחיים בדרך לגילוי עצמי.

כריסטופר ווגלר המשיך את עבודתו של קמפבל המשיך את עבודתו של קמפבל ופיתח את טיפוס העלילה הזה לכלי שעל בסיסו אפשר לבנות עלילות. הוא מציע תבנית עלילה בת שנים עשר שלבים, אבל כמובן שזו רק אפשרות אחת ומבנה העלילה יכול להשתנות מסיפור לסיפור.

המבנה המוצע איננו כולל דמות של יריב, ולא במקרה: גם אם יש יריב בסיפור, מתמקדת עלילת המסע בדמות מרכזית אחת – הגיבור.

מבנה תבנית עלילת המסע

שלבי העלילה היסודית הם כדלקמן:

1. העולם הרגיל: במהלך הסיפור, יוצא הגיבור למסע אל סביבה שונה מאוד מסביבתו הטבעית וחלק מהמתח בסיפור נוצר סביב יכולתו לתפקד בסביבה שונה זו. לכן, יש צורך להציג לקורא את העולם בו חי הגיבור לפני יציאתו למסע כדי להבהיר את גודל השינוי והאיוּם.

2. הקריאה להרפתקה: הגיבור ניצב בפני בעיה, איום, אתגר או סיכוי לתועלת עתידית. שלוותו מופרת ומרגע זה אין הוא יכול להישאר לאורך זמן במציאתו חייו הקודמת. הוא מבין שעליו לצאת למסע הרחק מביתו כדי לפתור את הבעיה או לממש את הסיכוי.

3. סירוב לקריאה: בתחילה, הגיבור מסויג ונוטה שלא לצאת למסע. הוא מפחד מהבלתי נודע ויש לו מחויבויות בחייו הקודמים מהן קשה לו להשתחרר. הסירוב לקריאה מסייע להמחיש את גודל האיוּם ואת עוצמת ההקרבה של הגיבור ביוצאו למסע.

4. ההחלטה לצאת למסע: קורה מאורע שמעודד את הגיבור להסכים לצאת למסע. יתכן שהוא פוגש חונך שמעודד אותו לצאת ומצייד אותו בדברים שיידרשו לו בדרך. יתכן שהבעיה מחריפה או שהגיבור לומד יותר על השלכותיה העתידיות. יתכן שהגיבור משתחרר ממחויבות ישנה. כך או כך, הגיבור משנה את דעתו ומחליט לצאת למסע.

5. חציית הסף: הגיבור עוזב את עולמו המוכר ונכנס אל עולם חדש ובלתי מוכר. העולם הזה מסמל עד כמה השינוי שהגיבור מבקש לבצע או המשימה שלקח על עצמו זרים וקיצוניים. זוהי נקודת המפנה המשמעותית הראשונה בסיפור.

6. מבחנים, בני ברית ואויבים: הגיבור מתחיל להכיר את העולם החדש אליו הוא נכנס, להיתקל באתגרים ולגייס עזרה מקומית. המבחנים האלה משמשים כדי לפתח את דמותו, לקבץ סביבו את דמויות המשנה הנדרשות, להציג את הכוחות שיעמדו בדרכו ולהמחיש לקורא שהגיבור נחוש וראוי להשיג את מטרתו.

7. בלב המאפליה: הגיבור מגלה את המקום הפנימי והשמור ביותר בו נמצאת המטרה שלשמה יצא למסע. הוא מתכונן לפריצה פנימה ונאלץ להתמודד עם אתגרים נוספים כדי להיכנס.

8. המבחן: הגיבור מגיע כמעט אל מטרתו, אבל תוכניותיו משתבשות. הוא ניצב בפני סכנה חמורה וצריך להתמודד איתה כדי לשוב ולעלות מהתחתית. במאמץ אחרון מצליח הגיבור להתגבר על הכוחות שמאיימים עליו ולנצחם.

9. הגמול: כתוצאה מהניצחון, זוכה הגיבור במטרה שלשמה יצא למסע. זוהי נקודת המפנה המשמעותית השנייה בסיפור. לעתים קרובות היא מלווה בשינויים חיוביים במערכות היחסים של הגיבור, למשל פיוס עם הורה או אהוב.

10. הדרך חזרה: הגיבור עדיין לא יצא מכלל סכנה וכל הכוחות שמתנגדים לו יוצאים כעת נגדו בשל הגמול שזכה לו. בסיפור פעולה, זו יכולה להיות סצנת מרדף בדרך החוצה מלב המאפליה. הגיבור מקבל החלטה לחזור הביתה, כי הוא מבין שהעולם החדש איננו עולמו.

11. העימות האחרון: על סף החזרה הביתה, מתעמת הגיבור שוב עם הכוחות שמתנגדים לו ונמצא בסכנה, אך הוא מצליח להתגבר ולעבור את הסף חזרה לעולמו הקודם. הסכנה מוסרת מעל ראשו, גם אם במחיר יקר. זוהי ההוכחה לקורא שההצלחה במבחן לא הייתה חד-פעמית ושהגיבור עבר שינוי בר-קיימא. בשלב זה, עובר הגיבור שינוי אחרון ובלתי הפיך, שמבטיח שהוא לא ישוב יותר להיות מי שהיה לפני המסע.

12. החזרה הביתה: הגיבור שב הביתה או משיב את האיזון לחייו באופן אחר, אבל הוא איננו באותו מצב בו יצא. הוא מביא אתו נכס חדש: ביטחון, הבנה חדשה, אהבה או כל מטרה אחרת שהשיג במסעו. אין זו בהכרח המטרה שלשמה יצא למסע. יתכן, שתוך כדי המסע הוא הבין שמטרתו אחרת ממה שחשב בהתחלה. גם אם מסעו של הגיבור הסתיים בכישלון, הוא עבר שינוי, ושינוי זה הוא לב לבו של סיפור המסע.

דוגמאות לאופן השימוש בתבנית עלילת המסע

'תפוחים מן המדבר' מאת סביון ליברכט, הוא סיפור קצר שאורכו עמודים ספורים, אבל המבנה שלו הוא ואריאציה על מבנה כזה בדיוק. בנקודת המוצא של הסיפור, קיבלה כבר ויקטוריה את ההחלטה ויצאה למסע, אבל הסיפור חוזר אחורה ומספר על שלב 'הקריאה להרפתקה': בת הזקונים של ויקטוריה עזבה את השכונה הדתית בה גדלה ועברה לקיבוץ בעקבות בחור בו התאהבה. במשך ששה חודשים סירבה ויקטוריה לקריאה ולא ביקרה את בתה בגלל התנגדות בעלה, אבל כאשר היא שומעת שבתה חולקת עם הבחור חדר ומיטה למרות שלא התחתנו, היא מחליטה לנסוע אל הקיבוץ ולהביא את בתה חזרה לירושלים "בשׂערותיה."

כאשר ויקטוריה יורדת מהאוטובוס בכניסה לקיבוץ, היא חוצה את הסף וחשה "כמי שהגיע לארץ זרה". בקיבוץ מחכות לה התמודדויות מורכבות: לפגוש את בתה שמתהלכת בשיער קצוץ ובמכנסיים; להכיר את בן זוגה ולבקר בחדר אותו הם חולקים; להתמודד עם אמיתות כואבות: שהיא ובעלה לא העריכו מספיק את בתה ושהיא עצמה התחתנה שלא מתוך אהבה; להיזכר באהבה ישנה אותה יכלה לממש בצעירותה, אבל וויתרה עליה.

לבסוף, מתעמתת ויקטוריה עם בתה, אבל משתכנעת שדרך החיים החדשה מיטיבה איתה. היא מוותרת על כוונתה להחזירה לירושלים ואפילו מוצאת שהיא גאה בה. בדרך חזרה הביתה, היא מתכננת את העימות האחרון עם בעלה ועם אחותה ובטוחה שתוכל להם. היא זכתה בפיוס עם בתה וחשוב מכך – היא חוזרת לעולמה המוכר חמושה בהבנה חדשה או, כפי שהיא מתכננת לגלות את לבה באוזני אחותה: "בתי הקטנה לימדה אותי דבר".

ג'וזף קמפבל היה סבור שתבנית עלילת המסע היא תבנית העלילה היסודית של כל הסיפורים וכינה אותה 'מונו-מיתוס' (Monomyth). קשה לקבל את הקביעה הזאת, שכן יצירות ספרות רבות אינן עושות שימוש במבנה המתואר לעיל. עם זאת, קשה גם להכחיש שסיפורים רבים מאוד אכן משתמשים בתבנית קרובה לזאת כתבנית הבסיס לעלילה הראשית.

'המרד על הקיין' מאת הרמן ווק, איננו סיפור מסע, אלא סיפור התבגרות, אבל הוא עושה שימוש במבנה עלילה דומה מאוד לזה שקמפבל מתאר: בתחילת הסיפור, מוצג עולם הילדות של ווילי קית': מערכות היחסים הלא פתורות שלו עם אמו השתלטנית ועם חברתו מיי והיחס המזלזל וחסר הערכים שלו לשירותו הצבאי (העולם הרגיל). כאשר הוא מקבל הצבה בספינה הקרב יו.אס.אס. קיין (קריאה להרפתקה), הוא מתעלם ויוצא למסע בילויים (הסירוב לקריאה). לבסוף, הוא מתייצב בספינה (ההחלטה וחציית הסף) ומשרת תחת מפקד הספינה החדש, קוויג.

במהלך שירותו, נאלץ ווילי להתמודד עם שיקול דעת מוטעה של קוויג ועם מעשי אכזריות שלו נגד צוות הספינה (מבחנים, בני ברית ואויבים). הוא מצטרף למרד נגד קוויג שמובילים שניים מאנשי הצוות, מאריק וקיפר, ובהמשך, עומד לדין על מעשיו. למרות שהוא מזוכה וקוויג מועבר מתפקידו, יש שמאשימים את קיפר ואותו בכך שהרסו לחינם את הקריירה של מפקד ראוי (בסיפורי התבגרות נפוץ שהגיבור נכשל בהתחלה במבחנים, מאחר שהוא עדיין ילד וטרם התבגר).

בהמשך הסיפור, חוזר ווילי לתפקיד פיקודי באונייה, תחת פיקודו של קיפר. להפתעתו, הוא מגלה שקיפר מפקד באופן דומה לקוויג (לב המאפליה). כאשר נקלעת הספינה להתקפת מטוסי קמיקאזה, מאבד קיפר את עשתונותיו ומורה לנטוש את הספינה (המבחן). ווילי לוקח על עצמו את הפיקוד ומציל את הספינה.

כתוצאה ממעשיו, הוא זוכה בהוקרה ומקבל על עצמו להיות רב החובל האחרון של הקיין (הגמול), עד שהיא יוצאת משימוש. הוא חוזר הביתה אדם אחר משיצא: בוגר, שקול ומודע לרצונותיו (החזרה). הוא מנסה להציע נישואין לאהובת נעוריו מיי, אבל מגלה שיש לה מחזר חדש ומחליט להיאבק כדי לזכות בידה (העימות האחרון).

'אם יש גן עדן' מאת רון לשם, הוא סיפור התפקחות, אבל גם הוא עושה שימוש בתבנית דומה. לירז, גיבור הסיפור, הוא קצין זוטר בצה"ל שמאמין בנחיצות המלחמה בלבנון ובחשיבות הניצחון, אבל השירות שלו בבופור מהווה עבורו מסע לטריטוריה חדשה והוא חווה שם חוויות חדשות ומעצבות. הוא מגיע עד לב המאפליה – התמודדות עם מוות ופציעה של חברים קרובים ובוגד בערכי הקרב המשותפים שלהם: האמונה שעדיף למות מאשר להפוך לנכה ולכן מחובתם לסייע לחבר נכה להתאבד. בסיום הספר הוא מתפכח ומבין את חוסר התכלית בשהייה בלבנון ואת חוסר היכולת לנצח. הוא מתמודד התמודדות אחרונה עם הנסיגה מהבופור וחוזר לחייו הקודמים אדם אחר משיצא.

לסיפור המסע, כמו גם לכל אחת מהוריאציות לעיל, יש גם גרסה הופכית, אפלה. גרסה זו מספרת על גיבור שסירב לקריאת המסע או שיצא למסע ונכשל בהשגת יעדיו או שהשיג את יעדיו, אבל גילה שהם היו ריקים ונבובים.

כזהו, למשל, 'ספר הדקדוק הפנימי' מאת דויד גרוסמן: גם כאן מובא סיפור התבגרות, אבל בניגוד לווילי, מ'המרד על הקיין', מסרב אהרון להתבגר אל תוך מציאות המבוגרים המחוספסת שאמו ואביו מייצגים בעיניו. סופו שהוא משלם מחיר יקר על ילדותו המתמשכת, אך שום מחיר לא משכנע אותו להפסיק להיאבק למען ערכי הילדות האידיאליסטיים שאין הוא מצליח עוד לממש.

תבניות עלילה נוספות שמתמקדות בדמות מרכזית אחת:

- סיפור המסע

- מסחבות למחלצות

- הסיפור הטראגי

תבניות עלילה שמתמקדות בשתי דמויות מרכזיות:

- סיפור האהבה

- סיפור החברות

- סיפור היריבות

עריכה לשונית בידי נ. ב. נשים בדפוס