ארבעה בתים וגעגוע - ניתוח טכניקת כתיבה

Post date: Aug 2, 2013 10:57:57 AM

'ארבעה בתים וגעגוע', מאת אשכול נבו, הוא ספר נהדר לקריאה ויותר מכך – זה ספר מצוין ללימוד כתיבה. זאת, משום שאשכול נבו משתמש ביעילות בטכניקות כתיבה בספר.

כשאנו ניגשים לנתח טכניקת כתיבה, עלינו לבדוק קודם כל את האופן בו גורם הסופר לקורא להשיג את ארבע המטרות שלו בקריאה:

1. להגיב תגובה רגשית

כמו שאמר רוברט מקי, "משמעות מפיקה רגש". כדי שהקורא ירגיש, עליו לדעת מה משמעותי עבור הדמויות: מה הן מוכרחות להשיג ואם הן מצליחות בכך או לא. אשכול נבו מציג לנו בבהירות מה רוצה כל דמות מרכזית בסיפור (ויש רבות כאלה):

נועה: רוצה להצליח לעבור למערכת יחסים של 'לגור יחד' עם עמיר[,] תוך כדי שהיא שומרת על העצמיות שלה.

עמיר: רוצה לעבור למערכת יחסים של מגורים יחד עם נועה, תוך כדי שהוא מחפש איך להגשים את עצמו.

סימה: רוצה לשמר את אורח חייה החילוני שלה ואת חיי המשפחה שלה.

יותם: רוצה שהוריו יתגברו על מות אחיו ויחזרו לתפקד כהורים.

לאחר שהרצונות האלה הובהרו, הקורא חפץ שהדמויות המרכזיות יגשימו אותם. הוא נמצא במתח כאשר עולים מכשולים משמעותיים להגשמתם וחווה תגובה רגשית כאשר המטרה מושגת, או לחלופין, כאשר מתברר שהדמות נכשלה בהשגתה.

2. לחלום חלום בדיוני

כדי שהקורא יישאב אל תוך מציאות הסיפור ויחלום חלום בדיוני, צריך הסופר לצייר תמונת סיפור מוחשית מספיק. אשכול נבו משיג זאת באמצעות מספר טכניקות. לדוגמה:

- שימוש בתיאורים ויזואליים וחושיים.

- שימוש בשמות עצם ספציפיים שמציירים תמונה על מסך הנפש של הקורא.

- יצירת אווירת רקע 'ישראלית' חזקה באמצעות שימוש בשפה, שמות מקומות ואיזכור של שירים ישראליים.

- שילוב קטעי טקסט שכאילו לקוחים מתוך חיי הגיבורים, מחוץ לסיפור: רשימת הדברים שעמיר ונועה אוהבים זה בזה, מילות השירים שכותב חבר של הזוג, שבהופעתו הם צופים, מכתבים שכותב חבר שמטייל בעולם לעמיר ועוד.

3. לחוות משמעות, חוקיות וסדר

אריסטו כותב שסיפור טוב צריך להיות אחדותי וכדי שזה יקרה, צריך הסיפור לעסוק בנושא אחד מקשר. 'ארבעה בתים וגעגוע' עוסק בפנים הרבות של הזהות הישראלית, בתמונה המצרפית שיוצר הפיזור הזה ובגעגוע הקולקטיבי של כל הישראלים למשהו חמקמק ש'חסר'.

כדי שהקורא יחווה משמעות, חוויה וסדר, על הסיפור להיפתח בשאלה (המבוטאת בשאלת העלילה) ולתת עליה מענה (המובע באופן בו העלילה נפתרת). 'ארבעה בתים וגעגוע' כולל מספר רב של עלילות מקבילות כשברובן, שאלת העלילה היא וריאציה על התהייה: האם נצליח לחיות יחד? עבור כל הדמויות הישראליות בסיפור התשובה חיובית, למעט אצל מודי, שמטייל בדרום אמריקה. הרומן שלו עם תיירת צ'כית מסתיים בפרידה, והמסקנה שלו בסוף הסיפור היא: אני רוצה הביתה.

4. ליהנות מחוויה אסתטית

כשאנו חווים יופי, קשה לנו להגדיר מאין בדיוק הוא נובע. כך גם בקריאה. מה הופך את הקריאה ב'ארבעה בתים וגעגוע' לחוויה אסתטית: שלמות העלילה? אמינות הסיפור? השימוש בשפה? התיאורים? הרטוריקה? עומק הדמויות? כל התשובות הללו נכונות. החוויה האסתטית נובעת משילוב מוצלח ומאוזן של כל מרכיבי הסיפור.

מעבר לארבעת המרכיבים הללו, ניתן לנתח את טכניקת הכתיבה בהיבטים רבים נוספים. לדוגמה:

א. מבנה העלילה

יצירה ספרותית מורכבת מסיפורים השזורים זה בזה. ארבעה בתים וגעגוע כולל מגוון סיפורים כאלה: מערכת היחסים של עמיר עם נועה, מערכת היחסים של נועה עם עמיר, מערכת היחסים של סימה עם משה ושל משה עם סימה (כל אחד מאלה הוא סיפור נפרד, למרות שהמאורעות משותפים), מערכת היחסים של משה עם אחיו, מערכת היחסים של עמיר עם סימה ועוד ועוד. כל הסיפורים הללו שלובים זה בזה, אבל כל אחד מהם הוא גם אבן בניין נפרדת.

כל סיפור כזה בנוי במבנה הקלאסי של סיפור: מוצג גיבור, הגיבור רוצה משהו אבל לא יכול להשיגו, הגיבור מתמודד עם מכשולים להשגת מטרתו ולבסוף מצליח או נכשל.

ב. נקודת מבט ומספר

'ארבעה בתים וגעגוע' הוא רומן מורכב מבחינת נקודת המבט. הוא מסופר בו זמנית גם על ידי מספר כל יודע חיצוני וגם על ידי שישה מספרים שונים המדברים בגוף ראשון: עמיר, נועה, סימה, יותם, צאדק ומודי. הפיצול הזה של נקודות המבט מאפשר לנבו לתאר התרחשויות רבות בלי שדמות אחת תצטרך להיות נוכחת בכולן ולהציג את נפשן ומחשבותיהן של רבות מהדמויות. עם זאת, מדובר בטכניקת כתיבה מורכבת ליישום, שאיננה מומלצת לכותבים מתחילים.

ג. אפיון הדמויות

חלק מאפיון הדמויות מושג באמצעות נקודות המבט הרבות. הקורא נחשף לנפשן ולמחשבותיהן של שש דמויות שונות ולכן מכיר היטב את דרך חשיבתן.

עם זאת, אפיון של דמות מושג קודם כל במעשים ולא במחשבות. כשיותם בורח מהבית, זה ממחיש את אופיו יותר מכל תיאור של מחשבה והתלבטות. כך גם כשנועה עוזבת את הדירה המשותפת עם עמיר ועוברת לתל אביב, כשמשה בוחר לישון על מזרן בחצר כאשר אשתו מסרבת לפתוח לו את הדלת וכשסימה ועמיר כמעט מפתחים רומן.

כל הדמויות גם עוברות שינוי והתפתחות עם התקדמות העלילה בספר: עמיר ונועה מוצאים את הדרך להגשים את עצמם בתוך הזוגיות, סימה ומשה מגלים שהמשפחתיות חשובה להם מספיק כדי ששניהם יתפשרו בנושא הדת ומודי, שמטייל בדרום אמריקה, מגלה שהנדודים קשים לו ושהגעגועים מכריעים אותו – ומחליט לחזור הביתה.

ניתן כמובן לבחון את הרומן בממדים רבים נוספים וללמוד מתוכו טכניקות כתיבה רבות נוספות.

רוצים להכיר את תורת הכתיבה יותר לעומק ולהתנסות ביישומה?

הצטרפו לאחת מסדנאות הכתיבה שלנו, קבלו שירותי ליווי ועריכה ספרותית לטקסט שאתם עובדים עליו או עקבו אחרינו בפייסבוק.

עריכה לשונית בידי נ. ב. נשים בדפוס