4. אסתטיקה

"מדוע אנחנו קוראים, אם לא מתוך תקווה לחזות ביופי חשוף?"

אנני דילארד, 'חיי הכתיבה'

סופרת אמריקאית, זוכת פרס פוליצר על ספרה "עולי רגל לטינקר קריק", 1945-

אסתטיקה היא אולי הקשה ביותר להגדרה מבין מטרות הקורא בקריאה, אך בעת ובעונה אחת היא גם הפשוטה והאינטואיטיבית מכולן: הקורא קורא כדי לחוות יופי. מטרה זו משותפת לכל צורות האמנות: הן נצרכות כדי להיחשף ליופי ולחוש את העונג הרוחני שהוא מעניק. זו הסיבה שאנשים מתבוננים בציורים ובפסלים, צופים במחול ובקולנוע, מאזינים למוסיקה וקוראים סיפורים.

היכן נמצא היופי בסיפור? הוא נמצא בסגנון הכתיבה: בשפה, בתחביר וברטוריקה. הוא נמצא בשלמות העלילה, בעומקן של הדמויות ובעושר הרקע. הוא נמצא באמת הפנימית של הסיפור ושל התבנית הרוחנית שעומדת בבסיסו, ביעילות ובחדשנות שבה משיג הסיפור את יעדיו ובהרמוניה בה מתמזגים כל המרכיבים האלה יחד לכדי יצירת אמנות מאוחדת. אפשר ללמוד איך לגרום לקורא לחוש מעורבות רגשית בסיפור, איך לגרום לו לחלום חלום בדיוני ואיך לגרום לו לזהות בסיפור חוקיות וערכים. קשה הרבה יותר ללמוד איך לגרום לקורא לחוות יופי. האסתטיקה היא פועל יוצא של כל מרכיבי הסיפור. עם זאת, עלינו להכיר בכך שהקורא מצפה לחוות יופי בקריאה ולבדוק את הכתיבה שלנו גם מול אמת המידה הזאת.

כעת, משעמדנו על ארבע הסיבות מדוע הקורא קורא, יש בידינו קריטריונים שמכוונים אותנו לקראת כתיבה טובה יותר. כעת נוכל לפנות ולהכיר את המנגנונים והטכניקות שמסייעים לנו לתכנן ולכתוב את מרכיביה היסודיים של כל יצירה ספרותית:

1. העלילה

2. הדמויות

3. העיקרון המנחה את הסיפור

4. תהליך פיתוח הרעיון ליצירה ספרותית

5. מבנה היצירה הספרותית

6. המְסַפֶּר ונקודת המבט

עריכה לשונית בידי נ. ב. נשים בדפוס