הגיבור - אמת המידה לטוב ורע

מאחר שכל מאורעות העלילה קורים לדמויות, תוצאות המאורעות הללו נשפטות על פי מערכות הערכים של אותן דמויות. ראשונה בין אלה היא הדמות המרכזית, דמות הגיבור. הסיפור שאנחנו מספרים הוא הסיפור שלו, כי בראש ובראשונה אנחנו מספרים עליו. מרבית ההתרחשויות סובבות סביבו, והזרקורים ותשומת הלב ממוקדים בו. הוא הדמות שהקורא מזדהה אתה באופן החזק ביותר. דרך עיניו הקורא רואה את הסיפור ושופט מה טוב ומה רע, כי סיפור הוא תמיד תיעוד איך מישהו מתמודד עם איום על האושר שלו, כפי שהוא תופס אותו. כל מה שמיטיב עם הגיבור ומקדם אותו לקראת השגת מטרותיו – יתויג על ידי הקורא כחיובי, וכל מה שפוגע בו ומעכב אותו מלהשיג את מטרותיו – כשלילי.

החיובי והשלילי האלה אינם מייצגים ערכים אבסולוטיים של טוב ורע. אלו ערכים יחסיים שנמדדים לפי נקודת המבט של הגיבור. מרגע שהוצג גיבור, ויש לו צורך או שאיפה (גם אם הוא עצמו עדיין איננו מודע לכך), הסיפור מציג שתי חלופות אפשריות להשתלשלות העלילה: חלופה 'חיובית' (לפי נקודת מבטו), בה הוא ישיג את שאיפתו וצרכיו יסופקו, וחלופה 'שלילית', בה הוא יכשל בהגשמת שאיפתו וצרכיו יישארו בלתי מסופקים.

ב'אלנבי' מאת גדי טאוב, הגיבור הוא אריק, בעלים ומנהל של מועדון חשפנות בדרום תל אביב. אירוע אלים שמתרחש במועדון שלו מציב בסכנה את עצם קיומו של המועדון ואת אחת החשפניות, מיקה, בה הוא מתאהב. מרגע שצירוף הנסיבות הזה מתרחש, העלילה מציגה חלופה חיובית (בעיני אריק), שמיקה והמועדון יינצלו, וחלופה שלילית – שהם ייפגעו.

בדומה לגיבור, הדמות הראשית בעלילה המרכזית, היצירה הספרותית מכילה דמויות נוספות שעומדות במרכזן של עלילות משנה. כל אחת מהעלילות האלה מגלמת בתוכה גם היא שתי חלופות: חיובית ושלילית, בהתאם לשאיפות ולצרכים של הדמויות שבמרכזן. כך, הדמויות מהוות נקודת ייחוס לשפיטת אירועי העלילה.

כעת, לאחר שעמדנו על תפקידו ההכרחי של הגיבור בסיפור, עליהו להכיר תפקיד הכרחי נוסף: של הדמות הנגדית לגיבור - היריב. אחר כך נוכל להעמיק גם בתפקידו של העימותשמגדיר את היחסים בין הגיבור ליריב.