שלב 4 -- ההכרעה

מבחינה עלילתית, ההכרעה היא תוצאת המאבק. המאבק מסתיים בהצלחתו של הגיבור או בכישלונו. עם תומו, כל הכוחות המאיימים על הגיבור יפורקו מנשקם והמתח צריך להסתיים.

מבחינה רעיונית, ההכרעה היא ההתגלמות המלאה של העיקרון המנחה של הסיפור. עם ההכרעה נגלית לקורא בבהירות תפיסת העולם של הסופר, והוא מבין את החוקיות שהסופר הטמיע בסיפור, ושלדעת הסופר גם מנחה את ההתרחשויות במציאות חיינו.

ב'חמדת', סת' מוכת-האימה מסתערת עם המשור על בתה והורגת אותה. היא מנסה להרוג גם את ילדיה האחרים, אבל מצליחה רק לפצוע אותם לפני שמשתלטים עליה ועוצרים אותה.

ב'ספר הדקדוק הפנימי', הספר מסתיים ברגע שאהרון סוגר על עצמו את דלת המקרר. אהרון הפסיד סופית, גם את הערכים עליהם נלחם וגם את חייו. אבל בעולם הדמדומים האישי שלו, הוא לפחות נשאר נאמן לעקרונותיו. כדי ליצור שיא עוצמתי, אפשר לכלול לפני ההכרעה עוד נקודת היפוך אחרונה, ולהציג לקורא הכרעה מדומה. הקורא סבור שההכרעה נפלה, ומסיק מה היה העיקרון המנחה של הסיפור. הסיפור כולו נצבע באור ההכרעה הזאת, באור העיקרון המנחה הזה. הקורא בדרך כלל מופתע, כי הסיפור כולו כאילו הוביל לקראת עיקרון מנחה אחר. ואז, לפתע, הגיבור מצליח לבצע פעולה נוספת, וההכרעה מתהפכת. העיקרון המנחה שהקורא ציפה לו מוכח. הקורא נושם לרווחה, וחש תחושת סיפוק רבה יותר משהיה חש בהכרעה רגילה – בגלל ההונאה, בגלל ההפתעה, בגלל שהעיקרון המנחה הראוי ניצח. זוהי סצנת שיא שהקורא שלך לא ישכח במהרה.

השלב הבא והאחרון בתבנית הקלאסיתלסיום שמבוסס על שיא עלילתי:

שלב 5 -- ההתרה