ח.4 עימות פנימי

"קשייו של הלב האנושי שנמצא בעימות עם עצמו –

[...] זהו הדבר היחיד שראוי לכתוב אודותיו."

וויליאם פוקנר

סופר ומשורר אמריקני, זוכה פרס נובל לספרות, 1897-1962

יותר מכל דבר אחר, עימותים פנימיים ופערים באופייה של דמות הם הבסיס לעלילה טובה ולדמויות טובות. כאשר האישיות החיצונית של דמות – האופן שבו היא מציגה את עצמה ושבו הקורא תופס אותה בתחילת הסיפור – זהה לאופייה האמיתי, הדמות הופכת להיות צפויה, חוזרת על עצמה ומשעממת. הקורא יתקשה למצוא בה עניין, כי הוא יודע לחזות מראש איך היא תתנהג. ההתבוננות בה איננה מספקת שום תובנה או גילוי.

דמות מרכזית בעלילה זקוקה לפער באישיותה או לעימות פנימי כדי שתוכל לשאת על כתפיה את העלילה ולהחזיק את הקורא מרותק ומתעניין. עימות פנימי יכול לנבוע ממצבי עלילה מורכבים, בהם מתנגשים שני רצונות מנוגדים בנפשה של הדמות. הוא יכול להיווצר גם סביב אמונות או דעות מתנגשות: לדוגמה, בסיפור רומנטי, עשוי להיות עימות בנפש הגיבורה בין משיכה רגשית עזה לגבר שפגשה, לבין רתיעה רעיונית מתפיסת העולם השוביניסטית שלו.

אבל במקרים רבים, העימות נוצר סביב מערכות יחסים. זאת משתי סיבות: האחת, שמערכות יחסים הן טעונות רגשית, ובמצבים טעונים רגשית אנשים מתנהגים באופן קיצוני יותר. השנייה, שבמערכת יחסים יש לעתים קרובות התנגשות פנימית בין דפוס הפעולה הרגיל שלנו, לבין הרצון לפעול מתוך הסכמה עם הצד השני. במקומות אלו נוצרים עימותים פנימיים שמוסיפים לדמות עומק, ולסיפור עניין.

לדוגמה, האב הקמצן, שחוסך בכל דבר חוץ מאשר על בתו האהובה שמקבלת כל מה שלבה חפץ. אצל אב כזה מתנגשות שתי תכונות אופי: קמצנות ואהבת בתו. כך גם האלכוהוליסט שדוחה כוס משקה כי הבן הקטן שלו מסתכל, או הפסנתרן שמבטל קונצרט חשוב כי אשתו אינה עומדת יותר בהיעדרויות שלו בערבים. אנשים אמיתיים אינם רוצים רק דבר אחד, ולכן נוצרים בתוכם עימותים של רצונות מנוגדים.

בחיים, יש לנו בין השאר גם מערכות יחסים סתמיות: עם חברים רחוקים, עמיתים לעבודה, ספקים ובעלי מקצוע, ועוד. בספרות עדיף להשתמש במערכות יחסים מורכבות, בעלות עוצמת רגשות וחיים משל עצמן: מערכת יחסים בין בני זוג, או עם בני זוג לשעבר, עם ילדים, הורים, אחים, מערכות יחסים טעונות של חברות, או תחרות בין עמיתים לעבודה.

כמו בחיים, לדמות צריכים להיות דפוסי התנהגות ייחודיים לכל אחת ממערכות היחסים בחייה. עלינו להציב אותה בדמיוננו בתוך סביבות חברתיות שונות ובתוך מערכות יחסים שונות עם הדמויות האחרות, כדי לראות איזה חלקים שלה באים לידי ביטוי ואילו עימותים נוצרים בנפשה בכל מצב. האם החייל הצעיר מתנהג באותו אופן בבית עם הוריו ובמסע סיום הטירונות עם החבר'ה שלו? איך הוא מתנהג כשהוא ניצב מול היריב שלו, שהכיר לראשונה לפני חודשיים כשהתגייס, והם מתחרים ביניהם על תפקיד החניך התורן? ואיך הוא מתנהג בליל שישי עם החברה שלו, כשהם במכונית שחונה בקצה הצוק שמעל הים?

המודל של פוסטר-האריס

הרמה הבסיסית ביותר של עימות בנפשה של דמות היא סתירה פנימית באופייה. שתי תכונות אופי שלכאורה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. כך למשל, דמותו של הקצין הנאצי האנס לאנדה בסרט 'ממזרים חסרי כבוד': סדיסט ורוצח חסר רחמים שהוא גם מנומס, מלומד ובעל חוש הומור. כך גם דארת' ויידר בסדרת 'מלחמת הכוכבים': טיראן שהוא גם משרת, ואויב מסוכן שהוא גם אבא אכפתי. סתירות כאלה הופכות דמות למסקרנת, אבל אין להן השפעה מהותית על מעשי הדמות ­– הן לא יוצרות לה קונפליקט פנימי.

עימות ברמה גבוהה יותר מתבטא בדפוסי פעולה סותרים בנפשה של דמות. דפוסים אלה נובעים מתכונות אופי, מרגשות או מאמונות מתנגשות. כך, במצב העלילתי המתאים, הדמות תיקרע בין שתי דרכי פעולה סותרות, ואחת מהן תגבר על האחרת. בקווי עלילה מסוימים, עימות פנימי כזה יכול להביא למפלתה של דמות. כזוהי דמותה של סת' ב'חמדת' מאת טוני מוריסון, שכלואה בין התשוקה להשתחרר מהעבדות לבין אמונה טראומטית שהיא איננה ראויה לחופש. בקווי עלילה אחרים, הדמות יכולה לפתור את הסתירה בנפשה, וכך לפתור את העימות ולהשיג את מטרתה. כזוהי דמותה של יערה קורמן, שנקרעת בין הרצון לצאת לחיים עצמאיים משלה לבין משקלם של חייה הישנים.

כיצד נאפיין דמות בעלת עימות פנימי? המודל הפשוט ביותר לעשות זאת הוצע על ידי וויליאם פוסטר-האריס. מודל זה מעניק לכל דמות דפוס פעולה מקדם שכנגדו עומד דפוס פעולה מעכב. כך נקרע המלט בין נקמנות לבין הססנות, ואברהם אבינו בסיפור העקדה – בין צייתנות לאל לבין אהבה לבנו. זהו מודל פשטני, שעל פניו נראה מתאים רק לאפיון של דמויות מזדמנות. אבל אסור לתת לפשטנות להטעות אותנו: האפיון המינימאלי הזה הוא הכרחי גם לדמויות מרכזיות ועמוקות. אם לא הצלחנו לאפיין את הדמות שלנו בעזרת המודל הזה, כנראה שלא אפיינו אותה נכון, ושבנפשה אין עימות אמיתי.

בפרק זה אנו עוסקים באפיון דמות על כל מרכיביו:

- מאפיינים חיצוניים

- תכונות אופי

- שאיפות ומטרות

- עימות פנימי

- מניעים