עתיקות בעין שרה

יוסטוס מאייר כתב קטע זה בשנות ה- 60' כאשר שכונת עין שרה לא היתה כלל קיימת כשכונה

בשטח עין-שרה אפשר למצוא את הכביש הרומי אם אומנם אינו גלוי עדיין באף מקום. רק אבני כסוי אחדות מופיעות בשטח

נזכר במקומות אחדים "חרבת כברסה". אין זה כנראה אתר עתיק אלא מקום מגורם של פועלים חקלאיים מקפריסין אשר הועסקו פה והקימו בקתותיהם בסביבה הזאת. זיצן (seetzen) מזכיר את המקום ואת הבקתות בשנת 1806 בצורה הארת אל כבראצה, ז.א. רובע הקפריסאים ומדבר גם על הפועלים עצמם

בשפת ימה של עין שרה אפשר לראות תעלת מים בנויה בתוך החול ושני נדבכי אבנים לדפנותיה, הנדבך העליון מאבנים גדולות. התעלה נעלמת בתוך החול במרחק של כ-100 מטר משפת הים. כוון התעלה קצת צפונית ממזרחית על סלעי החוף ממש נראות אבנים גדולות מאוד בשורה שכוונה מדרום-מערב לצפון-מזרח, והמשכה בכוון לים מאבנים יותר קטנות. עוד לפני שנה יכלו לראות המשך גם בכוון ליבשה. האבנים (גדולות פה) נמצאות, אבל כבר לא במצבן המקורי. לפני שנים הייתה פה נכרת תעלה שנייה בכוון אשר בזווית של 45 מעלות לכוונה של התעלה הקיימת. היא נהרסה עקב כרית הזיפזיף במקום

כ-140 מטר משפת הים יש כאן שקע בשטח ומידותיו כ-90 על 125 מטר. בחורף מתמלא המקום במים וציידי הסביבה יוצאים אליו לציד ברווים. שם המקום בפי הערבים "בירכת סורסוק" על שם משפחה אשר הייתה ידועה בארץ, בעלת קרקעות רבים

משה פראוסניץ מניח שכאן הייתה קיימת תעשיית מלח והברכה שמשה לאיוד מי הים אשר נשאבו לתוכה דרך התעלה. אם כן, אז יתכן שהאבנים הגדולות על סלעי החוף שמשו יסוד למתקן שאיבה. קשה להעריך את התאריך של המתקנים. אל נשכח להזכיר בהקשר זה שהתל בשבי-ציון הקרובה נקרא "חרבת אל מלאחה"

יוסטוס מאייר