בית החולים

כיום בית החולים לגליל המערבי הוא הגדול ביותר בגליל, והשני בגודלו אחרי רמב"ם.הוא משרת אוכלוסיה של כ- 400,000 תושבים, יהודים וערבים, תושבי ערים וכפרים, עם מיגוון עצום של עדות ותרבויות.. מספר המיטות בתקן הוא 609, אך דרך קבע הוא מפעיל 680 מיטות בממוצע שנתי( תפוסה ממוצעת של 115%). בבית החולים כ- 40 מחלקות ויחידות הפועלות במתכונת של "אגפים": האגף למחלות פנימיות , האגף לניתוחים, האגף לבריאות הילד, האגף לבריאות הקשיש והאגף לבריאות האשה. לצידם פועל האגף לרפואה אמבולטורית והאגף לרפואה דחופה, המפעיל בנוסף למיון וטראומה גם את כל מערך רפואת החירום. בבית החולים מאושפזים כ- 60,000 חולים בשנה, מספק 250 אלף ימי אישפוז עם שהיה ממוצעת של 4.2 ימים (כולל מחלקות ממושכות כמו שיקום וגריאטריה.) במלר"ד מבקרים כ- 120 אלף איש בשנה ומספר דומה במירפאות החוץ

לצד הפעילות הרפואית ומיגוון השירותים המוגשים לאוכלוסיה, מתקיימת בו גם פעילות מחקרית והוראתית רבה. הוא מסונף לפקולטה לרפואה רפפורט בחיפה ולומדים בו עשרות סטודנטים

כבית חולים המשרת אוכלוסיה מעורבת מכל הגוונים, שולטת בו התפיסה שמרגע שעוברים את שערי המוסד, שוב אין יהודים או ערבים, שמאל או ימין, עדות שונות וכד'. יש רק מטפלים ומטופלים. תפיסה זו עמדה במבחן בשעות קשות כמו אירועי אוקטובר 2000

בית החולים השקיע מאמצים כבירים בקליטת עליה ופעילות מול יהדות התפוצות. הוא היה בין הראשונים לבצע קורסי השתלמות לאחיות יוצאות אתיופיה שחלקן אף נקלט בו לעבודה. כן מערכו קורסים להכנת הרופאים העולים לבחינות הרישוי וללימוד השפה העברית. כיום כרבע מעובדיו הם עולים חדשים

לאורך כל השנים התקיימו קשרים ענפים עם יהדות התפוצות, הן בצורה פרטנית והן כחלק מהפעילות הכוללת של הסוכנות היהודית כמו " שותפות 2000", מול קהילות תואמות בגולה. מבין הפרויקטים הנעשים במסגרת זו : חילופי סגל, כנסים משותפים, השתלמויות ועוד. אחד המבצעים המוצלחים הוא ה- ERG ( Emergency Response Group) , שבמיסגרתו מגיעות קבוצות רופאים ואנשי רפואה, בעיר מארה"ב , לשבוע של אימונים במיתארים שונים של שע"ח, כדי שיוכלו בשעת הצורך להגיע אלינו לעזרה

עוד שני מאפיינים יחודיים לבית החולים

א. מאז שנות התשעים מיישם בית החולים תפיסה שלפיה גם אירגון ציבורי מתוקצב יכול וצריך לפעול בראיה " עיסקית" – משמעות הדבר היא בראש ובראשונה ניהול כלכלי שלפיו אין גרעונות ואין חובות. בית החולים הוכיח שהדבר אפשרי מבלי לפגוע בטיב השירותים. אדרבה , למהלך היו תוצאות מצוינות הן בהעלאת הרמה המקצועית והן באיכות השירות, זמינותו ונגישותו כל השנים. תפיסה עיסקית גם מחייבתתיכנון לזמן ארוך, גמישות ניהולית והימנעות מתהליכים בירוקרטיים ארוכים ומטרידים, השכיחים כל כך באירגונים ציבוריים, העמדת הלקוחות במרכז הוויית האירגון ובעיקר איכות מתמשכת

ב. ב. איכות כתפיסה ניהולית- מאז סוף שנות השמונים אימץ בית החולים תוכניות לניהול איכות כוללת (TQM) בכל יחידותיו, תוך הפעלת צוותי שיפור בכל היחידות ובמיגוון רב של נושאים, ובכך היה לבית החולים הראשון בישראל שאימץ מתכונת זו. בשנת 1995 , כאשר יכול היה להתחייב בפני לקוחותיו על מחויבויותיו, פירסם, שוב לראשונה במערכת הבריאות, את אמנת איכות השירות. בשנת 1996, כאשר חשנו שאני מוכנים ופתוחים להסמכה חיצונית, היינו לבית החולים הראשון והיחידי שהוסמך על ידי מכון התקנים הישראלי כבעל מערכת איכות מאושרת בתקני 9002 ISO. מאז סוקר בית החולים כעשר פעמים ואושר כל פעם מחדש, לאחרונה על פי המהדורה החדשה של 2000- 9001 ISO. על פעילות האיכות שלו זכה בית החולים בשנת 1995 בפרס האיכות הלאומי ע"ש רבין. כיום פועל בית החולים במרץ רב להטמעת מערכת האיכות והמצוינות האירופאית. (EFQM)

ג. לסיכום , במבט לאחור יכולים עובדי בית החולים להיות גאים בהתפתחותו ובעבודה המצוינת הנעשית בין כתליו. כולנו מביטים קדימה בתקווה לפיתוח מואץ בכל השטחים, להטמעת מצוינות אירגונית, לאיכות בשירות, לזמינות ונגישות גבוהים ללקוחותינו, לטובת כל תושבי הגליל המערבי, שאותם אנו משרתים בנאמנות אין קץ

פרופסור שאול שאשא