בית הספר התיכון העיוני

בית הספר התיכון בראשית שנות ה- 60

באמצע כיתה ח' עברנו את מבחן הסקר. כך הוא נקרא. המורים הכינו אותנו לקראתו והסבירו לנו שזהו מבחן אמריקאי הכולל עברית חשבון ומעט אנגלית. לא הכרנו את המושג "מבחן אמריקאי" והוסבר לנו שזהו מבחן עם 4 תשובות ועלינו לבחור מתוך הארבע , את התשובה הנכונה. "אם ככה" , חשבנו , "זה קל , כי הרי יש תשובות". ובכן, עברנו את המבחן והמתנו לתוצאות שלא אחרו לבוא. מי שעבר את הרף יכול היה ללכת ללמוד בבית ספר עיוני המגיש לבגרות. מי שלא עבר נאלץ להסתפק בלימודים בבית הספר המקצועי הדו שנתי שהיה סמוך לתיכון העיוני כשחזיתו פונה לרחוב וייצמן

תוצאת מבחן הסקר היתה גם מפתח לכל אלה שלמדו בבתי ספר מקצועיים שהכינו גם לבגרות, כמו בסמ"ת בחיפה שנחשב אז לבית ספר מקצועי טוב, או לבית הספר לקציני ים עכו

הלימודים בתיכון היו בתשלום , ונקראו אז "שכר לימוד מדורג" מכיוון שהם הותאמו ליכולת הכלכלית של ההורים

בספטמבר 1961 התחלתי ללמוד בבית הספר התיכון , במחזור הגדול ביותר שהיה עד אז – ארבע כיתות ט'. דוד ורצקי היה המנהל ודוד יעקב היה סגנו. רק שנים רבות מאוחר יותר סופר לי שגם בית הספר היה צריך להיערך למחזור כזה גדול, ודוד ורצקי נסע לאוניברסיטה העברית בירושלים לגייס מורים צעירים שירחיקו עד נהריה , כדי ללמד את תלמידיו. איני יודעת מי גויס אז ומי הגיע לפני כן, אבל העובדה היא שהיו לנו, יחסית , הרבה מורים צעירים. הגיע בחור צעיר שהצליח להתחבב על כ-ו-ל-ם , למרות היותו מורה למתמטיקה ולפיסיקה - יצחק גרוסמן. הגיע מורה לתנ"ך ותלמוד, בשם דב סינובר, היה לנו מורה לתנ"ך בשם משה גרוס, מורה לאנגלית שנקראה אז ארש ומאוחר יותר שינתה שמה לארז, מורה לכימיה בשם מלי טייב, מורה לביולוגיה בשם לזרוביץ ,מורה ללשון בשם פנחס כרמלי, גם מורה לחינוך גופני, בת נהריה , ברכה דוד. כל המורים הצעירים הללו הצטרפו לסגל הותיק יותר , כמו , אריה צימרינג שהעביר חינוך גופני לבנים, או נח חודש שלימד פיסיקה ודר' לוין שלימד כימיה לבגרות וזאב עמית שלימד היסטוריה וגיאוגרפיה. סליחה – אם נשמט מישהו מזכרוני

המרפסת

הדשא

מחזור יב' סיים ב- 1965

המנהל הראשון של בית הספר התיכון , דוד ורצקי סיים את תפקידו ב- 1968. את מקומו ירש סגנו דוד יעקב ,וזאב עמית היה לסגנו