נהריה חוגגת 25 שנות קיום

ב- 1960 חגגה נהריה מלאת 25 שנים להקמתה.

מטבע למחצית יובל נהריה

מאת א. לינדנבאום סופר "דבר".

 

                                                                                                            באדיבות אריה לוי

לרגל  חגיגות מחצית היובל של נהריה , תוצא על ידי המועצה המקומית  מדליית זכרון מיוחדת שתסמל את התפתחותה של המושבה מאז הווסדה לפני 25 שנה.

סמלה של המושבה שנקבע בעת ייסודה  משמש רקע עיקרי בצידה האחד של המדליה, בו נראים שדה חרוש ועץ זית – ציון לפוריות הסביבה ולכרמי הזית שהפיקו שמן משובח,"ולאשר... טובל בשמן רגלו" – (ברכת משה) , משמאל גלי הים, ככתוב בשירת דבורה  "אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישבון" , מגדל המים של נהריה המציין את ייסודו של  הישוב העברי הראשון בגליל המערבי ומגן  שבראשו כתובת " ברוך מבנים אשר"- הוטבעו אף הם  בצד זה של המדליה.. הכתובת הכללית : "נהריה, חלוצת הגליל המערבי". צדה השמאלי של המדליה מראה נוף הגליל המערבי, נהריה ומגדל המים שלה  והכבישים המסתעפים ממנה. ברקע מזדקרת קבצת חניתה ובקרבת החוף נראית ספינה- סמל ההעפלה.

המדליה הוטבעה על ידי "אמנוגרף" וצוירה בידי יעקב צים שצייר גם את סמל העשור של ישראל. קוטרה של המדליה 50 מ"מ ומשקלה 100 גר' ברונזה. כיועץ שימש ליאו קדמן- נשיא החברה הנומיסטית.

במסיבת עיתונאים שנערכה אמש בתל אביב מסר ראש מועצת נהריה כי המדליה תוטבע  בכמות מצומצמת שתספק בעיקר את תושבי נהריה ואוהדיה. שתי מדליות מכסף יוגשו לנשיא המדינה  וראש הממשלה.

עיתון "דבר" בתאריך 7.4.1960

הונפקו 4000 יחידות.

 

בולי נהריה המנותקת יודפסו מחדש 

רעיון נפלא נרקם עתה אצל מארגני חגיגות מחצית יובל נהריה בקשר לציון הבולאי שיינתן בפרוס חגיגות המושבה. כפי שנודע יש בדעת המועצה להדפיס דפית זכרון מיוחדת, כעין רפרודוקציה של בולי נהריה  של בולי נהריה מימי  המצור עליה במלחמת השחרור. נראה כי יהיה זה הציון המקורי ביותר  לעברה של נהריה ש"עשתה" היסטוריה  בולאית מעניינת ביותר.

בהיותה מנותקת מכל מרכז יהודי  בדרך היבשה נאלצה נהריה  לקיים את הקשר עם הישוב העברי בדרך הים. תושבי נהריה ששהו בחיפה ולא יכלו לשוב אל בתיהם בדרך היבשה בגלל השתלטות האויב  על חלק מן הדרך בסביבות עכו, שכרו מקואופרטיב "עוגן" סירת מנוע שפתחה את הקשר הימי בין חיפה לנהריה. כל צרכי המושבה, לרבות משלוחי הדאר, סופקו על ידי סירות מנוע שהיו מהלכות בין המזח הארעי שהוקם על שפת ימה של נהריה ובין נמל חיפה. המכתבים שנשלחו מנהריה לכל חלקי הארץ, הועברו למשרד הדאר בחיפה ומשם בדרך הרגילה לתעודתם. הפיקוח על ענייני הדאר היה בידי המועצה המקומית, והיא אשר הכינה חותמות מיוחדות  שהוטבעו על המכתבים היוצאים וגבתה תשלום נוסף של 10 מא"י בעד המשלוח לחיפה בדרך הים.

מ- 25 באפריל  1948 ועד חידוש הקשר היבשתי עם  מרכז הארץ ביוני 1948 השתמשו בבולים מיוחדים לגביית התשלום בעד השירות המיוחד. בעד מסירת המכתבים שהגיעו לתושבי נהריה ניגבה תשלום של 10 מא"י, ולמטרה זו השתמשו בתוי מס של המועצה שהודבקו על המכתבים והוחתמו בחותמת הדאר המיוחדת של נהריה.

בכל תקופת המצור הוציאה מועצת נהריה ששה סוגי בולים, ומאוחר יותר , ב- 16 במאי הוצאה דפית זכרון לכבוד תקומת מדינת ישראל. בהוצאה הראשונה (25 באפריל 1948) הופיעו 3 בולים: 10 מא"י – כחול, 20 מא"י – אדום, ו- 50 מא"י – ירוק.

 

במהדורה השניה שהופיעה ב- 16 במאי שונה במקצת הציור והכתובת., אך הערכים והצבעים נשארו כמו במהדורה הראשונה. בדפית הזכרון מודפסים שלושת הבולים  של המהדורה השניה  בצבעיהם המקוריים על נייר צהבהב. 

בולי נהריה אינם נזכרים בקטלוגים העולמיים, אף על פי כן  הם מבוקשים מאד על ידי אספנים רבים האוספים חומר בולאי של ארץ הקודש. בשל המהדורה הקטנה של הבולים הם חסרים באלבומיהם של אספנים רבים, אולם לתפארת האלבום יוכלו לצרף עתה את הדפסות המשנה שייעשו לרגל חגה של נהריה.

הופיע בעיתון "דבר"  בתאריך 15.4.1960

Comments