פיתוח העיר

סוף שנות החמישים החלו גם לבנות בתים בני שלוש קומות בתוך תחום המושבה. שיכון פינסקר שבין רח' ז'בוטינסקי לרח' וייצמן, ברחוב

סולד מזרחה לרחוב וייצמן, ובהמשכו ברח' אחד העם. ברח' רמז נבנה שיכון לזוגות צעירים בסמוך לבית הספר התיכון.

בתחילת שנות השישים היה צורך בהשקעת תשתיות מסודרות לכל השכונות שנבנו בחופזה.

גם בתוך נהריה הותיקה נסללו כבישים חדשים.

רח' עליה נסלל החל מרחוב המייסדים ועד לרחוב ז'בוטינסקי, חולף על פני מלון פרנק.

רח' מרגוע נסלל מרחוב ז'בוטנסקי ועד רח' וייצמן או הרצל.

רח' אחד העם נסלל בחלקו החל מרחוב הנרייטה סולד ודרומה.

רח' ווולפסון נסלל מרחוב המייסדים בקצהו המזרחי ולכיוון דרום למרחק קצר.

שביל הגישה לבית קיי נסלל גם הוא וקיבל את השם שדרות קיי

נסלל כביש מחבר בין רח' המעפילים לרח' ז'בוטינסקי בקצהו הצפוני ביותר, לפני הכניסה לשיכון ותיקים ונקרא רח' אדמית

באמצע שנות השישים כבר יש מדרכות מסודרות ברחוב ז'בוטינסקי ובתמונה הכניסה לרחוב דוד אלעזר היורד לכיוון רחוב המעפילים

עם בניית הכבישים עדיין ללא מדרכה , בשיכון הממשלתי הוקם גם מרכז מסחרי בדרך יחיעם בראש הגבעה. תושבי השיכון עדיין זוכרים שהיה במרכז הזה שען / צורף , חנות בדים של טייטלמן וחנות בגדים של טייטלמן, חנות נעלים של סגל, חנות הלבשה של רחל, רהיטי נדלר ועוד. ממול למבנה הזה היה ירקן בשם עזיז.

חוץ מאותו מרכז מסחרי שכונתי היו עסקים שונים לאורך רח' יחיעם, חלקם בצד הדרומי של דרך יחיעם בפחונים שהיו של המעברה, חייט , ספר ועוד עסקים קטנים. חנויות מכולת היו נוספות ברחבי השיכון הממשלתי.

ידיעה שהופיעה בעיתון מעריב בתאריך 3.5.1962

בתים גבוהים יסתירו לנו את הנוף" טוענים תושבי שכ' אוסישקין בנהריה

- א. יוסף –

בשיכון אוסישקין בנהריה התארגנו באחרונה תושבי השכונה לשמור לעצמם...אויר ונוף. לדבריהם יש להם כל הזכויות לכך, אם כי עירית נהריה סבורה אחרת.

בשכונת אוסישקין , שצמחה בפרברי נהריה עם גידולה של המושבה , בנויים בתים דו משפחתיים בעלי קומה אחת הטבולים בגינות נוי. השכונה , על בתיה משקיפה אל פני הכביש הראשי נהריה-עכו ואויר הים הצח חודר אל הבתים.

דיירי השכונה נתבשרו שהאידיליה שלהם עומדת להסתיים: עירית נהריה העושה הכל כדי לפתח את העיר הגיעה להסכם עם התאחדות בעלי התעשיה והמלאכה הזעירה בחיפה, על הקמת שיכונים רבי קומות הבנהריה בשביל בעלי מלאכה ומשפחות צעירות. הבתים יוקמו על השטח שבין גבעת אוסישקין והכביש הראשי.

תושבי השכונה החוששים שהבתים הגבוהים יגזלו מהם את ההנוף והאויר, התארגנו ובחרו בועד אשר נפגש העיר , גרשון טץ, והביא בפניו את תביעות המשתכנים, שלא לגזול מהם את שני הדברים אשר למענם באו לשם.

בשיחה עם כמה מתושבי השכונה נמסר, שרבים מהם בחרו במקום זה והשקיעו בו את מיטב כספם בגלל ריחוקו משאון מרכז העיר. הם רצו להקים כאן בתים קטנים ובודדים, ועתה הם "יכלאו" בין בתים ארוכים בעלי קומות, אשר לא רק שיגזלו מהם את הנוף והאויר החופשי , אלא גם יביאו למקום את הרעש והשאון ממנו ברחו.

אך, כנראה, שתושבי שכונת אוסישקין לא יצליחו לבלום את התרחבותה של נהריה, שכן היא קולטת בכל חודש תושבים חדשים, ולשם כך עליה להרחיב גבולותיה ולהקים בתים ושיכונים בשטחים הפנויים.

מתוך העיתון "מעריב" 27.1.1966

אוכלוסיית נהריה תוכפל לפי תכנית מתאר חדשה

תכנית חדשה לפיתוח דרום נהריה תוגש לאישורה של הועדה המקומית לבנין ערים ע"י מועצת העיריה בישיבתה הקרובה. עם ביצועה של תוכנית זו תוכפל אוכלוסיית העיר ותגיע לכ- 50 אלף נפש.

התכנית מתייחסת לשטח של 1340 דונם המשתרע בין נהריה הותיקה לבין שבי ציון. מחצית השטח הזה שייכת לחברת "רסקו" והמחצית האחרת לגופים פרטיים וציבוריים.

בהמשך אותה כתבה:

כן תובא לאישור הועדה המקומית תכנית פיתוח אחרת, המיועדת לשטח המצוי מול תחנת המשטרה המקומית. התכנית מתייחסת לשטח של 140 דונם ומגמתה לקשר בין מזרח נהריה ומערבה.

מתוך עיתון "מעריב" מתאריך 3.10.1967

הודעה לציבור

עיריית נהריה מודיעה בזה לציבור כי מועצת העיריה בישיבתה בתאריך 13.8.1967 החליטה לבצע סלילת כבישים, הרחבת כבישים וסלילת מדרכות לאורך חזיתות הבתים ברחובות : וייצמן, הרצל, חניתה , מרגוע, גולומב וסולד.