פיתוח העיר

סוף שנות החמישים החלו גם לבנות בתים בני שלוש קומות בתוך תחום המושבה. שיכון פינסקר שבין רח' ז'בוטינסקי לרח' וייצמן, ברחוב

סולד מזרחה לרחוב וייצמן, ובהמשכו ברח' אחד העם. ברח' רמז נבנה שיכון לזוגות צעירים בסמוך לבית הספר התיכון.

מתוך עיתון הארץ 8.11.1961

עיריית נהריה פנתה בבקשה למשרד התחבורה להגיש לה עזרה בביצוע עבודות סלילת כבישים והרחבתם וכן התקנת מסלולים מיוחדים לרוכבי אופניים. לדברי ראש עיריית נהריה, גרשון טץ, מהווה בעיית הכבישים את נקודת התורפה בהתפתחותה של העיר. בניגוד לבנייה הרבה וההתפתחות הכללית נשארו כבישים צרים ובלתי מתאימים לצרכים. לדבריו תרחיב העיריה השנה את הכבישים במרכז העיר וכן יוכשרו מגרשי חניה לרכב, דבר שעד היום לא היה קיים כלל.

בתחילת שנות השישים היה צורך בהשקעת תשתיות מסודרות לכל השכונות שנבנו בחופזה.

גם בתוך נהריה הותיקה נסללו כבישים חדשים.

רח' עליה נסלל החל מרחוב המייסדים ועד לרחוב ז'בוטינסקי, חולף על פני מלון פרנק.

רח' מרגוע נסלל מרחוב ז'בוטנסקי ועד רח' וייצמן או הרצל.

רח' אחד העם נסלל בחלקו החל מרחוב הנרייטה סולד ודרומה.

רח' ווולפסון נסלל מרחוב המייסדים בקצהו המזרחי ולכיוון דרום למרחק קצר.

שביל הגישה לבית קיי נסלל גם הוא וקיבל את השם שדרות קיי

נסלל כביש מחבר בין רח' המעפילים לרח' ז'בוטינסקי בקצהו הצפוני ביותר, לפני הכניסה לשיכון ותיקים ונקרא רח' אדמית

באמצע שנות השישים כבר יש מדרכות מסודרות ברחוב ז'בוטינסקי ובתמונה הכניסה לרחוב דוד אלעזר היורד לכיוון רחוב המעפילים

השיכון הממשלתי התאכלס חיש מהר, אחריו גם שיכון טרומפלדור ואוסישקין, והדרישה לדיור בעינה עמדה. כך הרחיבו את השיכון הממשלתי לקרית עשור (בשנת העשור למדינה) מהמעברה לכיוון הכביש צפונה לראש הנקרה . גם מצפון לשיכון הממשלתי נוספה שכונת רגום ע"ש חברת הבנייה שבנתה אותה. ושכונת יוספטל נוספה בכיוון של הכביש המוליך לבית החולים.

בגבעת כצנלסון היה השיכון הממשלתי שכבר אוכלס בעולים שהיו במעברה, ועד תחילת שנות השישים היה לכל בלוק מספר ללא שם רחוב.

בתחילת שנות השישים נסללו רחובות וניתנו שמות לרחובות בשיכון הממשלתי .

הבתים נבנו ואיתם גם משעולים ושבילים צרים. כך הלכנו ברגל לבית ספר כצנלסון, לגן עפרה, לקניות בחנויות הקרובות, או לחברות שגרו בשכונה. באמצע שנות השישים הרחיבו את המשעולים לכבישים

אהובה הררי

עם בניית הכבישים עדיין ללא מדרכה , בשיכון הממשלתי הוקם גם מרכז מסחרי בדרך יחיעם בראש הגבעה. תושבי השיכון עדיין זוכרים שהיה במרכז הזה שען / צורף , חנות בדים של טייטלמן וחנות בגדים של טייטלמן, חנות נעלים של סגל, חנות הלבשה של רחל, רהיטי נדלר ועוד. ממול למבנה הזה היה ירקן בשם עזיז.

חוץ מאותו מרכז מסחרי שכונתי היו עסקים שונים לאורך רח' יחיעם, חלקם בצד הדרומי של דרך יחיעם בפחונים שהיו של המעברה, חייט , ספר ועוד עסקים קטנים. חנויות מכולת היו נוספות ברחבי השיכון הממשלתי.

בגבעת אוסישקין נוספה שורה של שמונה בתים בני ארבע קומות בתחילת שנות השישים, הגישה לבתים אלו היו דרך רחוב חדש שנסלל בשם רח' כרמל. שמו של רח' כרמל שונה בעשור הראשון של שנות האלפיים לרח' אפרים שריר, מי שכיהן כראש העיר מ- 1974 עד 1983 ונפטר ב2001.

עברתי לגור באוסישקין באביב 1964, לדירה חדשה ברחוב כרמל.

הבתים אכן היו חדשים לגמרי והיתה קיימת רק שורת הבניינים הזהים שבהם דירות שלשה חדרים לאורך הכביש הראשי. אפשר לספור את זה גם היום, אולי 8 בניינים.

רק מאוחר יותר, אחרי שנתיים - שלש בנו שלשה או ארבעה בניינים עם דירות בנות ארבעה חדרים בבניינים שנראים שונים, מצפון לקודמים.

היה מקסים ללכת משם לתיכון בבוקר, טיול קטן ונחמד.

חנה פורגץ' קלדרון

ידיעה שהופיעה בעיתון מעריב בתאריך 3.5.1962

בתים גבוהים יסתירו לנו את הנוף" טוענים תושבי שכ' אוסישקין בנהריה

- א. יוסף –

בשיכון אוסישקין בנהריה התארגנו באחרונה תושבי השכונה לשמור לעצמם...אויר ונוף. לדבריהם יש להם כל הזכויות לכך, אם כי עירית נהריה סבורה אחרת.

בשכונת אוסישקין , שצמחה בפרברי נהריה עם גידולה של המושבה , בנויים בתים דו משפחתיים בעלי קומה אחת הטבולים בגינות נוי. השכונה , על בתיה משקיפה אל פני הכביש הראשי נהריה-עכו ואויר הים הצח חודר אל הבתים.

דיירי השכונה נתבשרו שהאידיליה שלהם עומדת להסתיים: עירית נהריה העושה הכל כדי לפתח את העיר הגיעה להסכם עם התאחדות בעלי התעשיה והמלאכה הזעירה בחיפה, על הקמת שיכונים רבי קומות הבנהריה בשביל בעלי מלאכה ומשפחות צעירות. הבתים יוקמו על השטח שבין גבעת אוסישקין והכביש הראשי.

תושבי השכונה החוששים שהבתים הגבוהים יגזלו מהם את ההנוף והאויר, התארגנו ובחרו בועד אשר נפגש העיר , גרשון טץ, והביא בפניו את תביעות המשתכנים, שלא לגזול מהם את שני הדברים אשר למענם באו לשם.

בשיחה עם כמה מתושבי השכונה נמסר, שרבים מהם בחרו במקום זה והשקיעו בו את מיטב כספם בגלל ריחוקו משאון מרכז העיר. הם רצו להקים כאן בתים קטנים ובודדים, ועתה הם "יכלאו" בין בתים ארוכים בעלי קומות, אשר לא רק שיגזלו מהם את הנוף והאויר החופשי , אלא גם יביאו למקום את הרעש והשאון ממנו ברחו.

אך, כנראה, שתושבי שכונת אוסישקין לא יצליחו לבלום את התרחבותה של נהריה, שכן היא קולטת בכל חודש תושבים חדשים, ולשם כך עליה להרחיב גבולותיה ולהקים בתים ושיכונים בשטחים הפנויים.

בתחילת שנות ה 60 החלו לבנות את שכונת עין שרה, דרומית לבית ליברמן, מזרחית ממסילת הרכבת וצמוד לכביש עכו-נהריה. חברת הבנייה "רסקו" קיבלה על עצמה את בניית השכונה, בתים בודדים צמודי קרקע במספר דגמים. רחוב הכניסה לשכונה נקרא רחוב הירדן, שממנו התפצלו מערבה הרחובות : הקישון והארנון והרחוב המקביל לכביש הכניסה הוא רחוב הירקון. האיכלוס של ראשוני המתיישבים היה ב 1964 אך התנהל בעצלתיים ורק ב 1967 הושלם איכלוס השכונה. מפסי הרכבת ומערבה היה שטח לא בנוי. השכונה היתה מרוחקת מהעיר, ורק לקו האוטובוס של נהריה חיפה היתה תחנה על הכביש. לשכונה היתה גם מכולת. עם הזמן שונה שמה לעין שרה הותיקה.

יונה ליטוין

מתוך העיתון "מעריב" 27.1.1966

אוכלוסיית נהריה תוכפל לפי תכנית מתאר חדשה

תכנית חדשה לפיתוח דרום נהריה תוגש לאישורה של הועדה המקומית לבנין ערים ע"י מועצת העיריה בישיבתה הקרובה. עם ביצועה של תוכנית זו תוכפל אוכלוסיית העיר ותגיע לכ- 50 אלף נפש.

התכנית מתייחסת לשטח של 1340 דונם המשתרע בין נהריה הותיקה לבין שבי ציון. מחצית השטח הזה שייכת לחברת "רסקו" והמחצית האחרת לגופים פרטיים וציבוריים.

בהמשך אותה כתבה:

כן תובא לאישור הועדה המקומית תכנית פיתוח אחרת, המיועדת לשטח המצוי מול תחנת המשטרה המקומית. התכנית מתייחסת לשטח של 140 דונם ומגמתה לקשר בין מזרח נהריה ומערבה.

מתוך עיתון "דבר" 1.12.1966

חצי יובל למועצת נהריה

משרדי העיריה לבניין חדש

הבניין החדש הוא בן 7 קומות, הוא הוקם ע"י חברת ההשקעות של "בנק לסחר חוץ"

מתוך עיתון "מעריב" מתאריך 3.10.1967

הודעה לציבור

עיריית נהריה מודיעה בזה לציבור כי מועצת העיריה בישיבתה בתאריך 13.8.1967 החליטה לבצע סלילת כבישים, הרחבת כבישים וסלילת מדרכות לאורך חזיתות הבתים ברחובות : וייצמן, הרצל, חניתה , מרגוע, גולומב וסולד.