פיתוח העיר

הצלחתה של קבוצת השחיה של הנערים והנערות בקבוצה שהקימו הורי הילדים היוותה מנוף לפנות לראש העיר אפריים שריר ולבקש הקמת בריכת שחיה מקורה ומחוממת. נאספו כשלושים חתימות וראש העיריה, אפרים שריר נרתם להקים בריכה מחוממת על יד חוף הרחצה הרשמי. הבריכה הוקמה בראשית שנות השמונים.

לאורך החוף נמצא שביל הפטרולים לכל אורכו ומשמש את התושבים להליכה לאורך החוף, תוואי טוב להכין עליו טיילת סלולה או מרוצפת

החלק הדרומי של הטיילת

הסוכה שעל הגבעה הקטנה מצפון לשפך הגעתון בשנות ה- 60' וה- 70 ' באדיבות סשה בליצבלאו

אותה גבעה עם המיזם של אילן אופנהיימר מאמצע שנות ה- 80'

שיקום שכונות

הבניה החפוזה של שנות ה- 50' נתנה אותותיה- כ- 15 שנה מאוחר יותר, עת הדיור הצר של 60 מ"ר לדירה , הצפיפות , ובעיות תעסוקה יצרו מצוקות שונות

בשנות ה-60 עלתה בעיית שכונות העוני והמצוקה לתודעת החברה הישראלית, והיא נתפסה כבעיה לאומית. על מנת לטפל בבעיה, הוקם משרד השיכון, שהופקד על הטיפול בנושא

באוקטובר 1977 החליטה הממשלה על מאמץ לפתרון מצוקת הדיור בישראל תוך חמש שנים, והנחתה את משרד השיכון להכין תוכנית מפורטת לביצוע

ועדה משותפת של הממשלה והסוכנות היהודית תפתח ותאשר את תכניות שיקום השכונות. על פי התוכנית, בכל שכונה יושקעו כ-6 מיליון דולר בממוצע על פני חמש שנים. מימונו אמור היה להגיע מתקציב המדינה ומתרומות של יהודי התפוצות. בניגוד למקובל עד אז, כל קהילה בחוץ לארץ נתבקשה לתרום כספים לשכונה אחת, איתה היא שודכה. על פי התוכנית מוקד קבלת ההחלטות יהיה מקומי, כאשר הרשות המקומית תנהל תהליך קבלת החלטות של התושבים עצמם, עם שיתוף של הקהילה התורמת מחוץ לארץ

פרויקט שיקום השכונות התבסס על שלושה מרכיבים

שיקום תשתיות פיזיות בבתים ובמרחב הציבורי בשכונות השיקום

השקעות בחינוך, ברווחה, בבריאות ובארגון קהילתי

הימנעות מפינוי תושבים מבתיהם ושיתופם בקבלת החלטות, שלא כנקבע בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום

על ריכוז הפרויקט הופקד משרד הבינוי והשיכון, ועל ניהולו הופקדו אגפים במשרד. לצד משרד השיכון משתתפים בניהול הפרויקט וביצועו משרדי ממשלה נוספים, שחבריהם מתרכזים לצוות הבין-משרדי לשיקום שכונות

שיקום פיזי

שיקום השכונות הפיזי הוא שיקום שכונות חזותי ופנימי, כלומר, בתוך הדירות. השיקום מתבטא בעיקר בהרחבת דירות, בשיפוץ וחידוש מבנים ובשיפור תשתיות. המטרות העיקריות של הפרויקט הן שיפור תנאי הדיור ואיכות המגורים של תושבי שכונות השיקום והקטנת הפער בין שכונות אלו לשכונות אחרות

שיקום חברתי כלכלי

על שיקום השכונות החברתי מופקדים משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. פרויקט שיקום שכונות חברתי מתמקד בכל שכונה בנושא מסוים על-פי צורכי התושבים, כגון פיתוח החינוך לילדים ולנוער או הגברת יכולת התעסוקה וההשתכרות, על ידי סיוע במציאת מקומות עבודה, או קורסים מזורזים להכשרה מקצועית המסובסדים על ידי הממשלה

מתוך הויקיפדיה של האינטרנט

בנהריה הוחלט ב- 1978 שהשיכון הממשלתי יתוקצב למען שיקום השכונה, השיקום החברתי הושלם ב- 1994 והשיקום הפיזי המשיך עד 2007

רייצ'ל וסמואל בויימל, זוג נדבנים יהודיים, ניצולי שואה, תרמו לנהריה במסגרת פרוייקט שיקום שכונות את מגרשי הטניס בשכונת כצנלסון וממשיכים לתרום עד היום לפרוייקטים שונים בעיר

ב- 1987 צורפה גם שכונת טרומפלדור לפרויקט והשיקום החברתי הושלם ב- 1996