Embedded Files
שנות השישים מביאות איתן תמורות גדולות, ממש מהפך.
שנות השישים מביאות איתן תמורות גדולות, ממש מהפך.
- לרכז הימיה מתמנה יואל מאי שהיה רכז הימיה שבעכו ונתבקש ע"י וילי ראושניץ לקבל על עצמו את הימיה של נהריה. ב- 1962 הוא עובר לגור בנהריה.
- דגמים חדשים של מפרשיות מופיעים ואפילו מייצרים אותן בארץ. ראשונות היו שתי סירות מדגם קראוול שהן גם לחתירה וגם מפרשית ומתאימות ללימודי ימאות, ל 5-6 חניכים בערך , קלות יותר מהלוויתניות.
- אחריהן הגיעו סירות מסוג סנייפ ששמן העברי היה חרטומן ודגמים נוספים לזוג שייטים.
- פעילות הימיה מתחלקת לשני מוקדים. המנוסים שטים כבר בזוגות בסנייפ וב 420 ומגיעים עם עגלת המפרשית עד לקו המים במעגן הצפוני של שובר הגלים, אשר בחוף הרחצה. המקום שוקק פעילות, בעיקר בשבתות.
המוקד השני הוא בימיה לאותם צעירים השהצטרפו לימיה ומתנסים בלימוד קבוצתי בהשטת מפרשית. לשם כך ישנן שתי הקראוולות השמורות בימיה. המדריכים הם נערים שכבר רכשו ניסיון ויכולים לצאת לים עם חניכים צעירים.
המוקד השני הוא בימיה לאותם צעירים השהצטרפו לימיה ומתנסים בלימוד קבוצתי בהשטת מפרשית. לשם כך ישנן שתי הקראוולות השמורות בימיה. המדריכים הם נערים שכבר רכשו ניסיון ויכולים לצאת לים עם חניכים צעירים.
- השייטים המנוסים משתתפים בתחרויות שונות ועושים חיל.
- המפרשיות הקטנות לזוג שייטים מביאות איתן שינוי גדול בהתנהלות, הן מבחינת הרכישה, האיחסון, השינוע והתחרויות.
- יואל מאי יוזם הקמת ועד הורים לימיה, וביניהם נמצא בן ברגר שנרתם לסייע בכל, הוא היה איש שיווק מעולה ואיש ארגון מעולה, והוא לקח על עצמו לנהל את הצד השיווקי והארגוני של הימיה. לימים הוא מינה עצמו לרכז הימיה ומאז יש תמיד רכז ארגוני בימיה.
בתחילת שנות השישים היתה פעילות רבה בימיה, הילדים שהצטרפו בסוף שנות החמישים גדלו להיות נערים. חלקם החלו להתעניין במפרשיות מדגם 420 שהגיעו בתחילת שנות השישים וחלקם המשיכו עם הסירות הקיימות.
בתחילת שנות השישים היתה פעילות רבה בימיה, הילדים שהצטרפו בסוף שנות החמישים גדלו להיות נערים. חלקם החלו להתעניין במפרשיות מדגם 420 שהגיעו בתחילת שנות השישים וחלקם המשיכו עם הסירות הקיימות.
בימיה נותרו הסירות מדגם לוויתניות ונוספו שתי סירות מדגם קראוול.
בימיה נותרו הסירות מדגם לוויתניות ונוספו שתי סירות מדגם קראוול.
רכישת סירות חדשות.
רכישת סירות חדשות.
ארבעת הלוויתניות התיישנו ויצאו משימוש. במקומם נקנו שתי סירות מדגם קראוול.
ארבעת הלוויתניות התיישנו ויצאו משימוש. במקומם נקנו שתי סירות מדגם קראוול.
הגיעו אז שתי סירות, שני קראוולים . אלה היו שתי סירות מדיקט עם חרטום וירכתיים חתוכות, מצופות דיקט. לא עם לוחות עץ, אלא מדיקט, עם חרטום חתוך, לא חרטום חד, גם כן עם 4 משוטים או משהו כזה, גם לא התאימו לגלים , גם היה קשה , אבל הן היו יותר קלות.
הגיעו אז שתי סירות, שני קראוולים . אלה היו שתי סירות מדיקט עם חרטום וירכתיים חתוכות, מצופות דיקט. לא עם לוחות עץ, אלא מדיקט, עם חרטום חתוך, לא חרטום חד, גם כן עם 4 משוטים או משהו כזה, גם לא התאימו לגלים , גם היה קשה , אבל הן היו יותר קלות.
הקראוולים עמדו בסככה, והסירות (הלוויתניות) עמדו מחוץ לבית הסירות. היה די קשה להעלות אותן. בהדרגה, נדמה לי , שרק ה"ברטי" עוד היתה פעילה. ה"רוט" כבר לא היתה פעילה והמ.ע.ש נדמה לי גם כבר לא היתה, כבר הפכנו אותה . רק ה"ברטי" היתה פעילה מהסירות הגדולות והקראוולים.
הקראוולים עמדו בסככה, והסירות (הלוויתניות) עמדו מחוץ לבית הסירות. היה די קשה להעלות אותן. בהדרגה, נדמה לי , שרק ה"ברטי" עוד היתה פעילה. ה"רוט" כבר לא היתה פעילה והמ.ע.ש נדמה לי גם כבר לא היתה, כבר הפכנו אותה . רק ה"ברטי" היתה פעילה מהסירות הגדולות והקראוולים.
יואל מאי
דגם קראוול
דגם קראוול
עם כניסתי לתפקיד, הבינותי שללא אתגרים אטרקטיביים וברורים עלולה החבילה להתפרק. "ספורט תחרותי" שבצידו שמחת ההישגיות תפסו את מקום האתגר הקודם. האתגר החדש תבע ציוד חדש ושונה, ובעיית התקציב החמירה.
עם כניסתי לתפקיד, הבינותי שללא אתגרים אטרקטיביים וברורים עלולה החבילה להתפרק. "ספורט תחרותי" שבצידו שמחת ההישגיות תפסו את מקום האתגר הקודם. האתגר החדש תבע ציוד חדש ושונה, ובעיית התקציב החמירה.
"הפטרון המממן" שעליו חלמנו - לא הופיע. החלטנו להתמודד עם הבעיות בכוחות עצמנו. איזו העזת נעורים נהדרת ! בעזרת ישאסבסט הובאו שני "סנייפים" מעמק הירדן והפעילות החלה. נדב שריר ודובי בדריאן הובילו את הדגם לנצחונות הראשונים והתחלנו לחוש באמביציה וברצון להתמודדות ספורטיבית אצל יתר הנערים והנערות, הרגשנו שאנו מציעים לנוער מסגרת חיובית ביותר לשעות הפנאי. התחלנו באימונים, הקבוצה גדלה והאוירה הלכה והשתפרה. חוג הפעילים התרחב, מדריכים, אוהדים, אנשי ציבור רציניים, בעלי מפעלים ובעלי הון הושיטו יד. רצונם העז של השייטים עצמם שהתחילו לחוש בגב המסייע הביאו את "הימיה הנהריינית" למעמד של מועדון שייט בכיר ומוכר בארץ. לכל מקום שהגענו זכינו ליחס של כבוד ועידוד.
"הפטרון המממן" שעליו חלמנו - לא הופיע. החלטנו להתמודד עם הבעיות בכוחות עצמנו. איזו העזת נעורים נהדרת ! בעזרת ישאסבסט הובאו שני "סנייפים" מעמק הירדן והפעילות החלה. נדב שריר ודובי בדריאן הובילו את הדגם לנצחונות הראשונים והתחלנו לחוש באמביציה וברצון להתמודדות ספורטיבית אצל יתר הנערים והנערות, הרגשנו שאנו מציעים לנוער מסגרת חיובית ביותר לשעות הפנאי. התחלנו באימונים, הקבוצה גדלה והאוירה הלכה והשתפרה. חוג הפעילים התרחב, מדריכים, אוהדים, אנשי ציבור רציניים, בעלי מפעלים ובעלי הון הושיטו יד. רצונם העז של השייטים עצמם שהתחילו לחוש בגב המסייע הביאו את "הימיה הנהריינית" למעמד של מועדון שייט בכיר ומוכר בארץ. לכל מקום שהגענו זכינו ליחס של כבוד ועידוד.
המצב הכספי חייב אותנו להתארגן בהתאם למציאות החדשה. הצעתי דגם חדש של רכישות- שותפות כספית של השייטים במחצית סכום העלות. נאמר לי שעד היום (שנות האלפיים) מועדון שייט במרכז פועל לפי דגם זה שמקורו בנהרייה. המעבר היה קשה . הנערים שהורגלו לסגנון שונה, שבו לא נדרש מהם כל מאמץ כלכלי, הבינו שאין מוצא אחר. כדי להתחרות בציוד רציני המבטיח הישגים, יש להשקיע כסף. כמובן, דאגנו שלא יעזבו אותנו שייטים שאין ביכולתם להשתתף במאמץ הכספי.
המצב הכספי חייב אותנו להתארגן בהתאם למציאות החדשה. הצעתי דגם חדש של רכישות- שותפות כספית של השייטים במחצית סכום העלות. נאמר לי שעד היום (שנות האלפיים) מועדון שייט במרכז פועל לפי דגם זה שמקורו בנהרייה. המעבר היה קשה . הנערים שהורגלו לסגנון שונה, שבו לא נדרש מהם כל מאמץ כלכלי, הבינו שאין מוצא אחר. כדי להתחרות בציוד רציני המבטיח הישגים, יש להשקיע כסף. כמובן, דאגנו שלא יעזבו אותנו שייטים שאין ביכולתם להשתתף במאמץ הכספי.
שמנו הלך לפנינו! השתתפנו בכל התחרויות, זכינו למאות מדליות ולכבוד בכל הארץ. קיימנו תחרויות בינלאומיות ונהרייה הפכה למרכז מכובד ומושך בשייט. כאשר נשאלתי ע"י ראש העיריה מר גרשון טץ, בן, מהי המטרה שלך ?" עניתי לו :" להלבין את הים במפרשים ולהוריד את הנוער מפינות הרחוב." הנערים והנערות חשו היטב בדאגה האמיתית שלנו. תמיד הייתי שותף לשמחתם ואוזן קשבת לבעיותיהם. הקירבה והאמון שהצלחנו להשרות מלאו אצלי תמיד את "המצברים" מחדש ונתנו כח להתמיד.
שמנו הלך לפנינו! השתתפנו בכל התחרויות, זכינו למאות מדליות ולכבוד בכל הארץ. קיימנו תחרויות בינלאומיות ונהרייה הפכה למרכז מכובד ומושך בשייט. כאשר נשאלתי ע"י ראש העיריה מר גרשון טץ, בן, מהי המטרה שלך ?" עניתי לו :" להלבין את הים במפרשים ולהוריד את הנוער מפינות הרחוב." הנערים והנערות חשו היטב בדאגה האמיתית שלנו. תמיד הייתי שותף לשמחתם ואוזן קשבת לבעיותיהם. הקירבה והאמון שהצלחנו להשרות מלאו אצלי תמיד את "המצברים" מחדש ונתנו כח להתמיד.
בן ברגר
אחרי הקראוולים רכשו מפרשיות מדגם סנייפ, דגם אולימפי שנבנו במספנות "העוגן" שבחיפה. סירה עשויה מעץ לשני שייטים, שני מפרשים ,ראשי וחלוץ ותורן אחד. ניתן לה גם שם עברי " חרטומן" . את הסנייפ הביאו לארץ דרך מרכז "הפועל" הסנייפים התחלקו לסניפים לפי איזשהו מפתח שמרכז "הפועל" חילק, נהריה קיבלו בזמנו סנייפ אחד או שני סנייפים , והתחילה פעילות. בשלב יותר מאוחר ייצרו בחו"ל גם סנייפים מפיברגלס.
אחרי הקראוולים רכשו מפרשיות מדגם סנייפ, דגם אולימפי שנבנו במספנות "העוגן" שבחיפה. סירה עשויה מעץ לשני שייטים, שני מפרשים ,ראשי וחלוץ ותורן אחד. ניתן לה גם שם עברי " חרטומן" . את הסנייפ הביאו לארץ דרך מרכז "הפועל" הסנייפים התחלקו לסניפים לפי איזשהו מפתח שמרכז "הפועל" חילק, נהריה קיבלו בזמנו סנייפ אחד או שני סנייפים , והתחילה פעילות. בשלב יותר מאוחר ייצרו בחו"ל גם סנייפים מפיברגלס.
שתי סירות הסנייפ היו מבוקשות מאד בין השייטים, אלא שהיו רק שתיים ובכל פעם יכולים לשוט שני שייטים בלבד בכל סירה, מה שגרם למרמור ומריבות, בעיקר שהיה מדובר על יציאה לתחרויות.
שתי סירות הסנייפ היו מבוקשות מאד בין השייטים, אלא שהיו רק שתיים ובכל פעם יכולים לשוט שני שייטים בלבד בכל סירה, מה שגרם למרמור ומריבות, בעיקר שהיה מדובר על יציאה לתחרויות.
לעומתן היו הקראוולים מאד איטיות, היה קשה להפליג, הן בקושי זזו הן קיפצו על הגלים, אי אפשר היה להתקדם ולא היה כיף להפליג בהן. כאמור שימשו להדרכת מתחילים.
לעומתן היו הקראוולים מאד איטיות, היה קשה להפליג, הן בקושי זזו הן קיפצו על הגלים, אי אפשר היה להתקדם ולא היה כיף להפליג בהן. כאמור שימשו להדרכת מתחילים.
יואל מאי
ה- 420
ה- 420
באותה עת הופיע דגם חדש שנקרא 420 , על פי אורכה של המפרשית (4.20 מ') המיועדת גם היא לשני שייטים. מפעל פה במפרץ שנקרא עציוני הביא מחו"ל סירה בשם 420 מצרפת, הם עשו שבלונה מה- 420 הזאת והתחילו לייצר את ה- 420 מפיברגלס שהיתה כבדה ומגושמת . לימים, מפעל של שני חבר'ה שייטים , אחד מתל אביב ואחד משדות ים הקימו מפעל בשם "סנפיר" גם כן במפרץ חיפה והקימו מפעל ל- 420 וייצרו סירות מעולות ואפילו ייצאו אותן לחו"ל. אפילו היתה פה בזמנו, ב- 1970 אליפות עולם ל- 420 . ייצרו סירות 420 מצוינות עם תבנית מאושרת בינלאומית . אבל , הראשונות שעשו את ה- 420 היה המפעל הזה של עציוני והם התחילו לייצר 420. הרבה סניפים בארץ רכשו את ה- 420 ומאד רצו להיפטר מהסנייפים. בן ברגר עם החוש המסחרי שלו החליט לרכוש סנייפים ולעשות מאגר סנייפים בנהריה ורכש ממספר סניפים את אותן סנייפים הבלתי רצויים, והתקבל מאגר של 8-10 סירות סנייפ – חרטומניות לשמחתם של השייטים."
באותה עת הופיע דגם חדש שנקרא 420 , על פי אורכה של המפרשית (4.20 מ') המיועדת גם היא לשני שייטים. מפעל פה במפרץ שנקרא עציוני הביא מחו"ל סירה בשם 420 מצרפת, הם עשו שבלונה מה- 420 הזאת והתחילו לייצר את ה- 420 מפיברגלס שהיתה כבדה ומגושמת . לימים, מפעל של שני חבר'ה שייטים , אחד מתל אביב ואחד משדות ים הקימו מפעל בשם "סנפיר" גם כן במפרץ חיפה והקימו מפעל ל- 420 וייצרו סירות מעולות ואפילו ייצאו אותן לחו"ל. אפילו היתה פה בזמנו, ב- 1970 אליפות עולם ל- 420 . ייצרו סירות 420 מצוינות עם תבנית מאושרת בינלאומית . אבל , הראשונות שעשו את ה- 420 היה המפעל הזה של עציוני והם התחילו לייצר 420. הרבה סניפים בארץ רכשו את ה- 420 ומאד רצו להיפטר מהסנייפים. בן ברגר עם החוש המסחרי שלו החליט לרכוש סנייפים ולעשות מאגר סנייפים בנהריה ורכש ממספר סניפים את אותן סנייפים הבלתי רצויים, והתקבל מאגר של 8-10 סירות סנייפ – חרטומניות לשמחתם של השייטים."
יואל מאי
יואל מאי
מפרשית מדגם סנייפ
מפרשית מדגם סנייפ
כשבנו את שובר הגלים היה החוף הדרומי והחוף הצפוני , הוא ייעד לנו את החוף הצפוני. הלגונה הצפונית היתה לטובת הימיה , בעיקר כי הוא לא רצה שהמתרחצים יהיו גם בצד הצפוני ולכן הוא ייעד לנו את החוף הצפוני.
כשבנו את שובר הגלים היה החוף הדרומי והחוף הצפוני , הוא ייעד לנו את החוף הצפוני. הלגונה הצפונית היתה לטובת הימיה , בעיקר כי הוא לא רצה שהמתרחצים יהיו גם בצד הצפוני ולכן הוא ייעד לנו את החוף הצפוני.
לימים, התחילו לרכוש גם 420 ואותם אלופים בסנייפים נהיו אלופים ב- 420 , אחד האלופים מהצוות היה הגאי בשם נדב שריר שאבא שלו היה לימים ראש עיריית נהריה , אפרים שריר, ודובי בדריאן , אבא שלו גם היה מוותיקי נהריה. הצוות הזה היה אלוף הארץ המון פעמים ב- 420 . בקיצור, היו לנו הרבה סנייפים בתקופה ההיא.
לימים, התחילו לרכוש גם 420 ואותם אלופים בסנייפים נהיו אלופים ב- 420 , אחד האלופים מהצוות היה הגאי בשם נדב שריר שאבא שלו היה לימים ראש עיריית נהריה , אפרים שריר, ודובי בדריאן , אבא שלו גם היה מוותיקי נהריה. הצוות הזה היה אלוף הארץ המון פעמים ב- 420 . בקיצור, היו לנו הרבה סנייפים בתקופה ההיא.
יואל מאי
במקור תוכנן הדגם כסירת אימונים עבור שייטי הדגם האולימפי הגדול יותר - ה-470. הסירה היא הבחירה של ארגון ה-ISAF (פדרציית השיט הבינלאומית) לשייטים צעירים, אשר יתחרו באליפויות עולם.
במקור תוכנן הדגם כסירת אימונים עבור שייטי הדגם האולימפי הגדול יותר - ה-470. הסירה היא הבחירה של ארגון ה-ISAF (פדרציית השיט הבינלאומית) לשייטים צעירים, אשר יתחרו באליפויות עולם.
מתוך הויקיפדיה
•בארץ היתה סירה מדגם "חרטומן" שהגיע לימיה בשנת 1960 - בסירה זו יאיר שמרצלר ושימי ברגר, כצוות תחרותי, היו מהמובילים במקומות הראשונים בארץ.
•בארץ היתה סירה מדגם "חרטומן" שהגיע לימיה בשנת 1960 - בסירה זו יאיר שמרצלר ושימי ברגר, כצוות תחרותי, היו מהמובילים במקומות הראשונים בארץ.
•בשנת 1961 הגיעו 5 הסירות מדגם 420.
•בשנת 1961 הגיעו 5 הסירות מדגם 420.
•תחרות ראשונה בדגם 420 היתה בעכו, בשנת 1962, והגענו למקום הראשון - להפתעת כולם...
•תחרות ראשונה בדגם 420 היתה בעכו, בשנת 1962, והגענו למקום הראשון - להפתעת כולם...
•בדגם הזה התחרינו כל השנים והיינו בתוך 6 המובילים בארץ.
•בדגם הזה התחרינו כל השנים והיינו בתוך 6 המובילים בארץ.
•בתחרויות ארציות התחרו כ-50 סירות מדגם 420.
•בתחרויות ארציות התחרו כ-50 סירות מדגם 420.
בסירה הקרובה נדב ואורי שריר וברחוקה יותר אודי גרינברג עם מוקי מזורסקי
בסירה הקרובה נדב ואורי שריר וברחוקה יותר אודי גרינברג עם מוקי מזורסקי
בגיל הבר-מצווה (תחילת שנות השישים) עברנו לשיט תחרותי בסירות מדגם 'חרטומן'(עשויות עץ).
בגיל הבר-מצווה (תחילת שנות השישים) עברנו לשיט תחרותי בסירות מדגם 'חרטומן'(עשויות עץ).
השינוי הגדול הגיע ב-1962/3 כאשר קבלנו סירות מדגם '420' (עשויות פיברגלס).
השינוי הגדול הגיע ב-1962/3 כאשר קבלנו סירות מדגם '420' (עשויות פיברגלס).
להשתתפות בתחרויות ארציות היו מגיעות כ-10 סירות '420' – רק מנהריה!
להשתתפות בתחרויות ארציות היו מגיעות כ-10 סירות '420' – רק מנהריה!
הכל בניהולו המבורך של מר בן ברגר, בעזרתו נהפך השיט התחרותי בארץ למוצלח, כפי שהוא כיום.
הכל בניהולו המבורך של מר בן ברגר, בעזרתו נהפך השיט התחרותי בארץ למוצלח, כפי שהוא כיום.
באופן כללי הבאנו לימיה ולנהריה כבוד גדול! הצלחנו להביא נצחונות באליפויות שייט על סירות מדגם '420' בישראל (הצמדים: נדב שריר ודובי בדריאן, שימי ברגר ואנוכי, בין השאר) והיינו שותפים להישגים גם באליפות העולם.
באופן כללי הבאנו לימיה ולנהריה כבוד גדול! הצלחנו להביא נצחונות באליפויות שייט על סירות מדגם '420' בישראל (הצמדים: נדב שריר ודובי בדריאן, שימי ברגר ואנוכי, בין השאר) והיינו שותפים להישגים גם באליפות העולם.
יאיר שמרצלר שמרת
הביקוש לסירות היה גדול, הרבה חניכים ביקשו להפליג, להתקדם ולהגיע לרמה של תחרויות, אך מאידך היצע הסירות לא הספיק, וגם תקציב לא היה בנמצא לכמות הנדרשת. מתוך הצורך הזה עלה רעיון לרכוש את ה- 420 בשיתוף עם השייט. זוג שייטים או מספר שייטים מימנו את מחצית מחיר הסירה בעוד מרכז "הפועל" מממן את המחצית השניה. כך נתאפשר לקנות כמות כמעט כפולה של סירות מדגם 420.
הביקוש לסירות היה גדול, הרבה חניכים ביקשו להפליג, להתקדם ולהגיע לרמה של תחרויות, אך מאידך היצע הסירות לא הספיק, וגם תקציב לא היה בנמצא לכמות הנדרשת. מתוך הצורך הזה עלה רעיון לרכוש את ה- 420 בשיתוף עם השייט. זוג שייטים או מספר שייטים מימנו את מחצית מחיר הסירה בעוד מרכז "הפועל" מממן את המחצית השניה. כך נתאפשר לקנות כמות כמעט כפולה של סירות מדגם 420.
היו לכך היבטים נוספים: הסירה שווקה עם עגלה שאיתה אפשר להגיע מהבית עד לקו המים ולהורידה למים. משקל הסירה לא היה רב. מכאן, שהשייטים שהשתתפו בקניית הסירה איחסנו את הסירה בחצר ביתם, מה שפתר בעיות איחסון בימיה שהיתה כבר מלאה בסירות מדגם סנייפ. ההשתתפות הזאת בקניה נעשתה עם חתימת חוזה בין הימיה והשייט, שבו סוכם גם על ירידה במחיר מדי שנה בגלל השימוש. מה שלא לקחו בחשבון מה קורה כששייט מפסיק את פעילותו והסירה נשארת בחזקתו, כשהיא בעצם , לא לגמרי שלו.
היו לכך היבטים נוספים: הסירה שווקה עם עגלה שאיתה אפשר להגיע מהבית עד לקו המים ולהורידה למים. משקל הסירה לא היה רב. מכאן, שהשייטים שהשתתפו בקניית הסירה איחסנו את הסירה בחצר ביתם, מה שפתר בעיות איחסון בימיה שהיתה כבר מלאה בסירות מדגם סנייפ. ההשתתפות הזאת בקניה נעשתה עם חתימת חוזה בין הימיה והשייט, שבו סוכם גם על ירידה במחיר מדי שנה בגלל השימוש. מה שלא לקחו בחשבון מה קורה כששייט מפסיק את פעילותו והסירה נשארת בחזקתו, כשהיא בעצם , לא לגמרי שלו.
שינוי נוסף שהיה בשנות ה- 60' : שובר הגלים נבנה בחוף "גלי גליל " ופעילות השייט הועתקה לשם, לא עוד כניסה דרך חוף סלעי וגלי חוף, העגלה הנושאת את הסירה מתקרבת עד למים ובקלות מורידים אותה למים.
שינוי נוסף שהיה בשנות ה- 60' : שובר הגלים נבנה בחוף "גלי גליל " ופעילות השייט הועתקה לשם, לא עוד כניסה דרך חוף סלעי וגלי חוף, העגלה הנושאת את הסירה מתקרבת עד למים ובקלות מורידים אותה למים.
רכישת הסירות היתה אז בזמנו מחולקת בצורה שחצי שילם הסניף המקומי וחצי נתן מרכז "הפועל" בעזרת ההתאחדות לספורט. מאחר והקופה של הסניף המקומי , כמו תמיד, היתה ריקה כי ברוב הסניפים המקומיים , אם היה כבר כסף ממועצת הפועלים , זה הלך לענף אחד ויחיד שקראו לו כדורגל . אז בדקנו , בסירות האלה היו שני שייטים , אבל בדרך כלל כשבאים שני שייטים לא היו באים כל שבת להפליג, תמיד היה אחד שיש לו מה לעשות בשבת ולא יכל לבוא כל שבת ואז בא הרעיון שבסירה יהיו שותפים 4 שייטים, כל אחד יתן בעצם , שמינית מהעלות של הסירה , זאת אומרת יחד יתנו חצי מעלות הסירה, כאילו זאת ההשתתפות של הסניף . ארבעה חבר'ה יתנו את ההשתתפות של הסניף המקומי וחצי יתן ההתאחדות ומרכז "הפועל". המרכז יתן חצי , והסניף המקומי שזה בעצם ארבעת השייטים. כדי להגיע להרבה סירות בן ברגר אירגן לא רק שייטים, אלא אנשים מכל מיני גופים מתוך נהריה, מישאסבסט , והוא הגיע לקבוצה של רופאים למנליס , לכמה רופאים . הגיע , למשל לקליינברגר, לעלי בר און , עוד כמה כאלה , קבוצה של אנשים מישאסבסט , למולר , לכל מיני אנשים . מולר , למשל , שהיה לו את המפעל של מולט פגש אותי לפני כמה זמן, היה מפגש של היקים בתפן , והוא היה בוגר בית הספר הימי מהמחזורים הראשונים. אז כשהם באו עוד על הסנייפים , בן אירגן אותם עוד על הרכישות של הסנייפים, קבוצה של רביעיות , אז הוא אומר לי :" אתה יודע שאתה היית מדריך שלי ?". בשיטה הזאת רכשנו כל הזמן סירות, זה היה הפטנט של בן ברגר, איך לרכוש כל הזמן סירות חדשות .
רכישת הסירות היתה אז בזמנו מחולקת בצורה שחצי שילם הסניף המקומי וחצי נתן מרכז "הפועל" בעזרת ההתאחדות לספורט. מאחר והקופה של הסניף המקומי , כמו תמיד, היתה ריקה כי ברוב הסניפים המקומיים , אם היה כבר כסף ממועצת הפועלים , זה הלך לענף אחד ויחיד שקראו לו כדורגל . אז בדקנו , בסירות האלה היו שני שייטים , אבל בדרך כלל כשבאים שני שייטים לא היו באים כל שבת להפליג, תמיד היה אחד שיש לו מה לעשות בשבת ולא יכל לבוא כל שבת ואז בא הרעיון שבסירה יהיו שותפים 4 שייטים, כל אחד יתן בעצם , שמינית מהעלות של הסירה , זאת אומרת יחד יתנו חצי מעלות הסירה, כאילו זאת ההשתתפות של הסניף . ארבעה חבר'ה יתנו את ההשתתפות של הסניף המקומי וחצי יתן ההתאחדות ומרכז "הפועל". המרכז יתן חצי , והסניף המקומי שזה בעצם ארבעת השייטים. כדי להגיע להרבה סירות בן ברגר אירגן לא רק שייטים, אלא אנשים מכל מיני גופים מתוך נהריה, מישאסבסט , והוא הגיע לקבוצה של רופאים למנליס , לכמה רופאים . הגיע , למשל לקליינברגר, לעלי בר און , עוד כמה כאלה , קבוצה של אנשים מישאסבסט , למולר , לכל מיני אנשים . מולר , למשל , שהיה לו את המפעל של מולט פגש אותי לפני כמה זמן, היה מפגש של היקים בתפן , והוא היה בוגר בית הספר הימי מהמחזורים הראשונים. אז כשהם באו עוד על הסנייפים , בן אירגן אותם עוד על הרכישות של הסנייפים, קבוצה של רביעיות , אז הוא אומר לי :" אתה יודע שאתה היית מדריך שלי ?". בשיטה הזאת רכשנו כל הזמן סירות, זה היה הפטנט של בן ברגר, איך לרכוש כל הזמן סירות חדשות .
יואל מאי
שנות ה- 60 מהוות את המפנה האמיתי של הימיה למעבר לספורט תחרותי. הפעילות המהנה הופכת לאתגרית, יש רצון עז אצל החניכים להגיע ולהשתתף בתחרויות שיט.
שנות ה- 60 מהוות את המפנה האמיתי של הימיה למעבר לספורט תחרותי. הפעילות המהנה הופכת לאתגרית, יש רצון עז אצל החניכים להגיע ולהשתתף בתחרויות שיט.
כשהתחיל השייט הספורטיבי התחילו השיוטים של שיוט מסלולים של מצופים, מסלול מסביב למצופים. השייט הספורטיבי התחיל עם הסנייפים
כשהתחיל השייט הספורטיבי התחילו השיוטים של שיוט מסלולים של מצופים, מסלול מסביב למצופים. השייט הספורטיבי התחיל עם הסנייפים
יואל מאי
גולת הכותרת של השייט היתה להשתתף בתחרויות ארציות , שהתקיימו בכל חופי הארץ, כולל אילת והכינרת.
גולת הכותרת של השייט היתה להשתתף בתחרויות ארציות , שהתקיימו בכל חופי הארץ, כולל אילת והכינרת.
תחרויות של הדגמים לשני שייטים שונות משיוטי הערים שהיו עד כה. השייט התחרותי נערך במסלול מעגלי המסומן במצופים, עם נקודת זינוק ונקודת גמר, במסלול כזה נערך השייט בחלקו עם כיוון הרוח ובחלקו נגד כיוון הרוח.
תחרויות של הדגמים לשני שייטים שונות משיוטי הערים שהיו עד כה. השייט התחרותי נערך במסלול מעגלי המסומן במצופים, עם נקודת זינוק ונקודת גמר, במסלול כזה נערך השייט בחלקו עם כיוון הרוח ובחלקו נגד כיוון הרוח.
מסלול השייט התחרותי
מסלול השייט התחרותי
המצוף הראשון נמצא בדרך כלל מול הרוח, ועל הסירות לגלסס כדי להגיע אליו. הצלע הזו נקראת הצלע ה"קדמית" והיא הטקטית מכולן, כיוון שעל השייטים לא רק להתחשב ביריביהם אלא גם בזרמי המים, עננים, שינויים בכיוון ובעוצמת הרוח. המצוף השני נמצא בניצב לרוח, והפלגה מהמצוף הראשון אליו נקרא "צד" מכיוון שהרוח פוגעת בצד הסירה. זו הצלע המהירה והמהנה ביותר, ובדרך כלל יש יתרון לשייטים עם הטכניקה הטובה יותר, מאחר שאין חופש גדול לטקטיקות שונות.
המצוף הראשון נמצא בדרך כלל מול הרוח, ועל הסירות לגלסס כדי להגיע אליו. הצלע הזו נקראת הצלע ה"קדמית" והיא הטקטית מכולן, כיוון שעל השייטים לא רק להתחשב ביריביהם אלא גם בזרמי המים, עננים, שינויים בכיוון ובעוצמת הרוח. המצוף השני נמצא בניצב לרוח, והפלגה מהמצוף הראשון אליו נקרא "צד" מכיוון שהרוח פוגעת בצד הסירה. זו הצלע המהירה והמהנה ביותר, ובדרך כלל יש יתרון לשייטים עם הטכניקה הטובה יותר, מאחר שאין חופש גדול לטקטיקות שונות.
המצוף השלישי נמצא במורד הרוח, וזוהי צלע ה"מלאה" כאשר הרוח באה מאחורי הסירות. בצלע הזו יש יתרון גדול לסירה המצליחה לתפוס גלים ושייט טוב יכול להתקדם במאות מטרים יחסית למתחריו שלא תפסו גלים כראוי.
המצוף השלישי נמצא במורד הרוח, וזוהי צלע ה"מלאה" כאשר הרוח באה מאחורי הסירות. בצלע הזו יש יתרון גדול לסירה המצליחה לתפוס גלים ושייט טוב יכול להתקדם במאות מטרים יחסית למתחריו שלא תפסו גלים כראוי.
את קו הסיום ממקמים לפעמים בסוף צלע צד, שזהו סיום בסגנון "מרוץ סוסים", בתחרויות בינלאומיות לעתים ממקמים את קו הסיום לאחר צלע קדמית קצרה אך בתחרויות בארץ ישנה עוד צלע שנקראת גבית, בצלע זאת הרוח מגיע בין צד למלאה. בארץ לאחר צלע זאת נמצא קו הסיום.
את קו הסיום ממקמים לפעמים בסוף צלע צד, שזהו סיום בסגנון "מרוץ סוסים", בתחרויות בינלאומיות לעתים ממקמים את קו הסיום לאחר צלע קדמית קצרה אך בתחרויות בארץ ישנה עוד צלע שנקראת גבית, בצלע זאת הרוח מגיע בין צד למלאה. בארץ לאחר צלע זאת נמצא קו הסיום.
מתוך הויקיפדיה
מתוך הויקיפדיה
במחצית השניה של שנות ה- 60' היתה פעילות שיא בימיה והרבה מאד סירות שייטו בחוף נהריה בימי שבת.
במחצית השניה של שנות ה- 60' היתה פעילות שיא בימיה והרבה מאד סירות שייטו בחוף נהריה בימי שבת.
ב- 1966 התקיימה בנהריה אליפות העולם ל- 420. ( מתוך המצגת של 60 שנה לימיה)
ב- 1966 התקיימה בנהריה אליפות העולם ל- 420. ( מתוך המצגת של 60 שנה לימיה)
1966 תחרות ארצית בנהריה של דגמי 420
1966 תחרות ארצית בנהריה של דגמי 420
שינוע הסירות לתחרויות
שינוע הסירות לתחרויות
אם בשנות ה- 50 הגיעו הסירות לשיוטים בהפלגה, הרי מעתה מדובר על העברת הסירות בדרך היבשה .
אם בשנות ה- 50 הגיעו הסירות לשיוטים בהפלגה, הרי מעתה מדובר על העברת הסירות בדרך היבשה .
הנושא הזה היה מורכב, עלה כסף רב, והתפתח בהדרגה .
הנושא הזה היה מורכב, עלה כסף רב, והתפתח בהדרגה .
- בהתחלה היתה השיטה להזמין משאית ולהעמיס עליה מספר סירות. לא תמיד יכלו לשנע את כל הסירות והיו שייטים נשארים בבית.
בתקופה זו משנעים את הסירות במשאיות ב – 3 קומות ולא פעם היו קורעים, בגלל הגובה, את קווי הטלפון שבעיר.
בתקופה זו משנעים את הסירות במשאיות ב – 3 קומות ולא פעם היו קורעים, בגלל הגובה, את קווי הטלפון שבעיר.
בערך בשנת 1963 נקנו סירות קטנות מדגם חרטומן – snipe לשני שייטים בסירה וחלקנו הצטרף כאנשי צוות.. ב 1964 הובלנו את הסירות הקטנות עד אילת לתחרות, כשאנחנו העמסנו אותן על משאית בשלוש קומות עם "הנדסת קורות תומכות וחבלים" כולל סירה מהירה מסוג הולנדי מעופף. כל המבצע והתחרות היו חוויה נהדרת של ימים מספר מחוץ לנהריה ובלתי נשכחת לכל החיים. ב 1965 נקנו סירות 420 חדשות יותר מתוצרת צרפת והתחרויות המקומיות ואליפויות הארץ היו בתכיפות די גבוהה, כולל גם בחורפים בים סוער, גלים וגשם. נדב שריר ודובי בדריאן היו השייטים אלופי הארץ ונסעו להשתתף באליפות אירופה.
בערך בשנת 1963 נקנו סירות קטנות מדגם חרטומן – snipe לשני שייטים בסירה וחלקנו הצטרף כאנשי צוות.. ב 1964 הובלנו את הסירות הקטנות עד אילת לתחרות, כשאנחנו העמסנו אותן על משאית בשלוש קומות עם "הנדסת קורות תומכות וחבלים" כולל סירה מהירה מסוג הולנדי מעופף. כל המבצע והתחרות היו חוויה נהדרת של ימים מספר מחוץ לנהריה ובלתי נשכחת לכל החיים. ב 1965 נקנו סירות 420 חדשות יותר מתוצרת צרפת והתחרויות המקומיות ואליפויות הארץ היו בתכיפות די גבוהה, כולל גם בחורפים בים סוער, גלים וגשם. נדב שריר ודובי בדריאן היו השייטים אלופי הארץ ונסעו להשתתף באליפות אירופה.
בסירה שבה הפלגתי היינו ארבעה שותפים: מוקי מזורסקי, שלמה רוזנטל, דר' גדעון מנליס ואני. את הסירה שמרנו בחצר האחורית של מוקי מזורסקי, כשאנחנו דוחפים ומושכים את הסירה על עגלה קלה בכוחותינו לים וחזרה- מרחק של כמאתיים מטר.
בסירה שבה הפלגתי היינו ארבעה שותפים: מוקי מזורסקי, שלמה רוזנטל, דר' גדעון מנליס ואני. את הסירה שמרנו בחצר האחורית של מוקי מזורסקי, כשאנחנו דוחפים ומושכים את הסירה על עגלה קלה בכוחותינו לים וחזרה- מרחק של כמאתיים מטר.
אודי גרינברגר גבע
Page updated
Google Sites
Report abuse