בית החולים עבר לידי משרד הבריאות ושוב אינו מלב"ן יותר. מספר שינויים חלים בו באותה שנה:
נפתחו שתי מחלקות השיקום בניהולו של דר' בראון
ניהול בית החולים עובר לד"ר רייכנבך ברנרד ז"ל ואילו דר' קורט בראון עובר לנהל את מחלקת השיקום.
נפתחת מחלקת הילדים בראשות פרופ' פרוינדליך
נפתחת המחלקה הפנימית בראשות דר' מנליס המנוח, (לימים יו"ר אירגון רופאי המדינה וסגן יו"ר הסתדרות הרפואית הישראלית.)
הוקמה המחלקה האורתופדית על ידי ד"ר איזידור אלקלעי. עד אז ניתן השרות האורתופדי במסגרת המחלקה הכירורגית של בית החולים. המחלקה שכנה בצריף אשר כלל גם את מח' עיניים.
ב-1965 עובר ניהול בית החולים ל- דר' איינהורן אביגדור ז"ל בשנים 1965 – 1979 .
ב- 1967 נפתחת מחלקת עיניים. ד"ר חיים בן משה שעבר מפוריה, קיבל חדר ריק בביתן הגריאטרי של בית החולים, והשתמש בו למרפאת עיניים. הציוד שהוזמן לבית החולים בחדרה שכלל מנורת סדק ואופתלמוסקופ הועבר לבית החולים בנהריה לפי הוראת מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר גז'בין, לד"ר חיימוב מנהל בית החולים בחדרה.
שנות השישים היו שנים פיתוח איטי. המוסד גדל והגיע ליותר ממאתיים מיטות אישפוז, רופאים חדשים נקלטו, כולל צעירים להתמחות וסטג'רים. נפתח בית ספר לאחיות מעשיות, והורחבו תוכניות ההכשרה לרופאים ועובדי רפואה אחרים. אף הוחל בבניית המבנה הראשון למחלקת היולדות.
במוצאי יום העצמאות בשנת 1967 הוכנס בית החולים , כמו יתר בתי החולים לכוננות לקראת מלחמה אפשרית.חלק מהחולים שוחררו והוכשרו שטחים לקליטת נפגעים.. אלא שמלחמת ששת הימים חלפה בלי להטיל עומס מיוחד. החיילים שאושפזו התפנו יחסית די מהר ובית החולים חזר לפעילות שיגרתית תוך זמן קצר.
פרופ' שאול מ' שאשא
מתוך מאמר שפורסם ב"הרפואה"
בדצמבר 2006.