בשנות ה- 60 נהריה כעיר

מראשית שנות ה- 60' מקבלת נהריה מעמד של עיר, יש לה שכונות רבות מסביב לה, אבל תחושת "המושבה" עדיין פועמת בה. למרות שבשכונות יש מרכזים מסחריים קטנים ושכונתיים, עדיין המסחר מתקיים בשדרות הגעתון. הביטוי " ללכת למושבה" ברור לכולם, לותיקים שנהגו כך מאז ומתמיד ולעולים החדשים שהתיישבו בשכונות

כעיר שהתנערה מהדימוי הראשוני של מושבה חקלאית, היא הפכה לעיר קיט ונופש, ולצד זה מתפתחת גם תעשיה. גודל האוכלוסיה מכתיב גם יחס פחות אישי בין הרשויות והתושבים, תעשיינים ותיקים ומצליחים מצפים ליחס אוהד יותר ואינם זוכים לו

התפתחותה כעיר אינה ניתנת לעצירה, המסחר מתרחב ובהדרגה מאבדת ה"מושבה" מצביונה

המצב הבטחוני מערער את שלוותה של נהריה בתחילת שנות ה- 70' ומאז מקבלת העיר תפנית מתמשכת שפוגעת בעיקר בקייט ובנופש

ותיקי העיר חשים שהם מאבדים את הקשר אל נהריה המושבה ולא פעם מביעים אכזבתם, אך העיר נמצאת במסלול האצה של עיר הולכת וגדלה

שנות ה- 60' נועדו לייצב את נהריה לאחר שבעשור הקודם נקלטו יותר מ-10,000 תושבים חדשים. עם מספר תושבים המתקרב ל- 15,000 זכאית נהריה

לקבל מעמד של עיר, ואכן , זה באמת קורה ב- 1961. בראש המועצה ממשיך לכהן ביד בוטחת גרשון טץ הותיק והמנוסה

נהריה אינה יקית יותר , נוספו לה יהודים מכל העדות ומכל התפוצות