נופש וקיט

שנות ה-70 הביאו איתם תמורות גדולות.

• בראשית שנות ה- 70 הופיעו כפרי הנופש של "מועדון הים התיכון", רעיון צרפתי שהלך והתפשט ברחבי העולם. התפיסה כאילו העובד זקוק למנוחה בעת החופשה השתנתה ופינתה מקומה לרעיון שהעובד זקוק ליציאה מהשגרה, לשינוי אוירה , ולפעילות מהנה שהוא בדרך כלל לא נוהג לעשותה , כמו מגוון ענפי ספורט, התעמלות, תחרויות , משחקים וריקודים. שם גם נולדו ריקודי השורות שמבוססים על תנועות החוזרות על עצמן , כמו "ריקוד הפרפרים" ו"אגאדו דו דו", הדרכה קצרה והנה כולם רוקדים בהתלהבות. רוב האתרים היו לחופו של ים, כמו אכזיב , ואילת , וכמובן שילבו גם את ההנאה של השהות על החוף ובמים. החופשה הפכה לפעילה ואנשים התנסו ושבו מאושרים מהרעיון החדשני.

קלאב מד הייתה בין הרשתות הראשונות שהפעילו נופש בשיטת "הכל כלול", שלפיה זכאים הנופשים באתר למגוון הטבות ושירותים, ללא תשלום נוסף. כמו כן צוות האתר דואג לאורחים לפעילויות פנאי, ובמיוחד במגוון ענפי ספורט.

• הרעיון של חופשה פעילה הלך והתפשט, ובעקבות העליה בזמינות הטיסות, וירידה במחירי הטיסות יצאו רבים גם לטיול בחו"ל.

• אילת התפתחה עד מאד, המלונות צצו כפטריות אחר הגשם, החשש שמזג האויר הוא חם מדי עבור הנופש התפוגג, מאחר שכל מלון ממוזג, לכל מלון בריכה משלו, ורוב הפעילות היא בלאו הכי בשעות הערב והלילה, ובהתאם לכך היה גם הבידור. כמובן, שים סוף מהווה תחליף נאה לים התיכון.

• המושגים שנהריה התגאתה בהם, כמו : פנסיון משפחתי , ואוכל ביתי – שוב אינם רלוונטיים, ופינו את מקומם לפינוק , חדשנות , ארוחת בוקר עשירה , אז התבסס המושג של ארוחת בוקר ישראלית, מסעדות וכו'.

• ההבראה שהעובד זכאי לה שונתה, והעובד זכאי לקבל פעם בשנה דמי הבראה ולעשות בהם כרצונו. הבחירה נותרה בידי העובד, והוא יכול לפרוש את חופשותיו על פני כל השנה לפי נוחיותו.