תרבות

הקולנוע כבילוי

עד 1966 לא היתה טלויזיה בשימוש בארץ. הרדיו נכנס לשימוש נרחב לאחר קום המדינה וכבר בראשית שנות ה- 50' היה מקלט רדיו ברוב הבתים. שודרו חדשות , תוכניות מוסיקה , התעמלות בוקר עם מיכאל בן חנן, שחרית בוקר שכללה קטעי מוסיקה קלאסית קלה, עדיין לא היו פרסומות, תכניות מוסיקה כבקשתך, תכנית הבוקר לעקרת הבית עם אוגניה שמחוני, הפינה לחקלאי ב- 7 בערב,התכנית "כבקשתך" לשירים עבריים בשבת בצהרים,עם האימרה הידועה "בתקוה שתבין את הרמז" וכו'.

הקולנוע היה מקור הבילוי הנפוץ ביותר, שכן לסרט היינו הולכים לפחות פעם בשבוע.

בקיץ היה הביקוש לסרטים גובר בגלל הנופשים שחיפשו בידור.

לפני הסרט היו מקרינים את יומן "גבע" שהביא קטעי חדשות מהארץ, בעיקר בנושאים של קליטת עליה, בניית הארץ, ושאר פרויקטים הקשורים בהקמת המדינה.

בעת בניית בתי הקולנוע ,לא היה עדיין מיזוג אויר, ולכן סברו מקימי הקולנוע שהפתרון לקיץ הוא בבניית קולנוע פתוח ללא גג, ולחורף – מבנה סגור. מכאן, שעד שנות ה- 70' לפחות היה לקולנוע מקום נכבד כבילוי , ובכל שכונה הוקם בית קולנוע.

קולנוע "הוד"

קולנוע "הוד" נבנה בתחילת שנות ה- 60 ונרכש על ידי יהודי מדרום אפריקה. בית הקולנוע היה בצידה הצפוני של הרחבה של המרכז המסחרי שבשדרות הגעתון פינת רח' הרצל . ( הרחבה שמהצד הדרומי, של עיריית נהריה עדיין לא היתה קיימת כלל). היה זה קולנוע חדיש עם 800 מקומות ישיבה באולם , ויציע של 300 מקומות, סה"כ כ- 1000 מקומות ישיבה. רחבת כניסה הכולל מזנון וכן מערכת מיזוג אויר. הבעלים של בית הקולנוע התחלפו מדי פעם. בשנת 1966 רכשו אותו קבוצה של 7 או 8 שותפים,מהם שני שותפים שקטים. בין הרוכשים ויינברגר , פולקנפליק, פרידמן ועוד, והם הצליחו להפעיל את המקום בהצלחה מרובה . בנוסף להקרנת סרטים הובאו גם הצגות והופעות שונות, הביקוש לכרטיסים היה רב. שותפים אלו ניהלו את הקולנוע עד שנת 1990.

את הקיוסק בקולנוע ניהלה בהתחלה משפחת פודור, ובשלב מאוחר יותר הוא עבר לניהולה של דודתי -מלכה ברוורמן ז"ל

הכל הגיע לבמת הקולנוע הזה, כל הסרטים כל המופעים, היו מופעי בלט, תיאטרון וקונצרטים ואופרטות מחו"ל ולהקות רקדנים מהפיליפינים ותאילנד. הצגות יומיות קבועות ביום שישי לילדים ונוער. הוא היה פעיל מאוד, וזאת מעדות ראשונה, כי ראיתי את הכל ומשם צמחה אהבתי לתיאטרון, למוסיקה וכמובן לקולנוע. זה היה בית הספר שלי לאמנויות, ואני ממש אסירת תודה, כי זו היתה חווייה גדולה שעד היום היום אני נהנית מהאהבה שרכשתי שם.

רחל פודור לזר

התענוג היה שביום שבת תמיד היה מתחלף סרט ובימים רביעי חמישי היו מקרינים סרטים שונים. ביום שישי בשלושת בתי הקלנוע כולל גליל היו הצגות יומיות שהתחילו בשלוש מערבונים ,סרטי ברוס-לי ( אומניות לחימה)

דורית מייזלס רוטווי

קולנוע טרומפלדור

מבנה ישן של הצבא הבריטי שבגבעת טרומפלדור שופץ ע"י חברת עמידר והוסב לקולנוע . החברה החכירה אותו בשנת 1960 למר נתן לזרוב כדי לפתוח במקום בית קולנוע שכונתי. באותם ימים היו בנהריה בתי קולנוע שכונתיים :קולנוע "גליל" בעמידר , קולנוע "געתון" בממשלתי, וקולנוע "נהריה" בעיר. לימים נוסף קולנוע "אמפי" הקיצי בשפך הגעתון. בשנת 1975 נערך שיפוץ לקולנוע .אולם הקולנוע שימש גם את ביה"ס לאירועים וחגיגות.

הגעתי לנהריה ב- 62' . לאשתי היתה משפחה בגבעת טרומפלדור והם הזמינו אותנו לראות סרט פרסי בקולנוע השכונתי. בגלל בעיות בהקרנת הסרט לא הבנתי , שאלתי אם רוצים למכור את בית הקולנוע. רכשתי אותו, שיפצתי אותו, החלפתי מושבים, היו בו 400- 450 מקומות ישיבה. בית הקולנוע הקרין סרט יומיום, לעיתים אפילו פעמיים ביום. בימי שישי , שבת וראשון היו גם הצגות יומיות. הבאתי כל מיני סרטים , גם תורכיים , הודים ופרסים. הקולנוע הופעל על ידי עד 1983 או 1984 ואז מסרתי אותו חזרה לעיריית נהריה.

נתן לזרוב

( כיום מועדון לקשיש) במרכז המסחרי

קולנוע "געתון"

בשכון הממשלתי שבגבעת כצנלסון הוקם בית קולנוע פתוח, קיצי, שנקרא , לפי מיטב זכרוני קולנוע "געתון".

קולנוע "רון"

לקראת סוף שנות ה- 60' , לאחר שהושלמה הבניה של רחבת העיריה עם מכלול החנויות שמסביבה, נפתח קולנוע "רון" באגף המערבי של אותו מבנה.קולנוע רון שהוקם על ידי אותם שותפים שהיו בעלים של קולנוע "הוד", כבר היה קולנוע חדיש יותר, עם מערכות קול משופרות ו-700 מקומות ישיבה. הקרנת הבכורה שלו היתה עם המיוסיקול "גבירתי הנאווה.

בסוף שנות ה- 60' נבנה גם המרכז המסחרי שמצידם הדרומי של שדרות הגעתון פינת רח' הרצל . מהעבר המערבי של הרחבה נבנה בית קולנוע נוסף , "רון" שמו, והוא היה עוד יותר חדיש מאחר שנבנה עם רצפה משופעת כיאה לבית קולנוע, הוא הכיל כ- 450 מקומות ישיבה. גם קולנוע זה נרכש ונוהל על ידי אותם שמונת השותפים עד שנת 1990. הוא נמכר לשני שותפים אחרים, וברבות הימים הפך לאולם אירועים.

דוד פולקנפליק.

הבעלים של בתי הקולנוע הוד ורון היו שטיינברגר, ויינברגר,לבקוביץ והיה עוד אחד שותף שקט.

ובקולנוע רון עבדה אשה מקסימה בקיוסק גברת מלכה ברוורמן - אני זוכרת זאת היטב כי המחירים אז בקיוסק היו סבירים והחטיפים בסרט תמיד היו טובים יותר

אני בשעות הפנאי התנדבתי שם למען יתנו לי לצפות בסרטים בחינם.

דורית רוטווי

ב 1960 או 1961 צילמו את הסרט "אקסודוס" המספר על ההעפלה. הסרט צולם ליד מצובה , וצוות ההפקה והצילום התמקמו בנהריה. בסרט שיחקה סופיה לורן וב 1964 היא הגיעה לביקור בנהריה.