בית ספר תיכון מקצועי משותף יוקם בנהריה על ידי העיריה וההסתדרות. מזכיר מועצת הפועלים נהריה , פ. סגל אמר אתמול לעיתונאים, כי בית הספר שישא את שמה של הנדבנית ליידי דייויס מארצות הברית, יכיל 8 כיתות, חדרי שירותים, מנהלה וחדר אוכל.
בהקמת המוסד יושקעו בשלב ראשון 750 אלף לירות ו- 250 תלמידים ילמדו בו מקצועות טכניים שונים- מסגרות, מתכת , אלקטרומכניקה , אלקטרוניקה, מלונאות, מינהל ופקידות כללית. בית הספר ינוהל על ידי רשת "עמל".
ביה"ס בשם "תיכון מקצועי העירוני "עמל" נהריה ע"ש ליידי דייויס" התחיל לפעול בספטמבר 1965.
מנהלו הראשון היה אריה הלפרן (שהחליף את מויססקו אלכסנדר לאחר כחודשים ).
הוא הוקם בקצה המזרחי של רח' המייסדים מעט צפונה ממנו. בית הספר הזה היה אמור לתת מענה לכל אותם תלמידים שרצו ללמוד בתיכון העיוני ולא התקבלו.
תחילה היו שני מבנים: המבנה הראשי בו חדרי ההנהלה וכיתות הלימוד ומבנה הסדנאות בן שתי הקומות בהן שוכנו סדנאות ומעבדות מגמת המכניקה ומעבדת אלקטרוניקה אחת. אולם ספורט לא היה.
ביה"ס נפתח כשבו 3 מגמות: מסגרות מכנית, פקידות-מזכירות ואלקטרוניקה.
אחרי שנתיים נפתחה מגמה נוספת מגמת מלונאות. כאשר הוקמה מגמת המלונאות נבנה בנין נוסף לצורכי המגמה בו שוכנו כיתות הלימוד, המטבח וחדר אוכל מרווח.
המלונאות היתה במבנה השלישי שהיום במקיף זאת הספריה. היה לנו שם מטבח ענק והיה לנו חדר אוכל יפיפה והיה לנו גם שם את כל מה שתלמיד זקוק לו ללימוד פקידי קבלה. מאוחר יותר , כשבעצם , ההורים הצביעו ברגליים שהם לא כל כך מעוניינים שהילדים יסיימו כזאת מגמה, כשבעצם בנהריה זאת היתה מגמה שצריכה להיות. תיירות , בתי מלון. מאוחר יותר התחילו להגיע תלמידים מאד חלשים ואז פתחנו את זה יותר לטבחות ומלצרות ופחות לפקידי קבלה. עד שהיא נסגרה באופן מוחלט.
שאול אביגדור
היה סגן מנהל
מגמת המכונות התחילה כאמור בשם מגמת מסגרות מכנית ושינתה שמה למגמת מכונות-אוטומציה ובקרה ספרתית. התחילה עם שתי כיתות- כיתה ט' וכיתה י' שהגיעה מביה"ס דו שנתי
מגמת המכונות הייתה הגדולה בביה"ס והתפתחה בהצלחה רבה עם מרכז המגמה- שלמה טוכמן שהקים מעבדות לאוטומציה , למדידות מכניות, לרובוטיקה, לבקרה ספרתית ולתיב"מ הפועלות עד היום.
היו במגמה שלושה מסלולים: מסמ"ת, מסמ"ר ומסמ"מ. מסלול המסמ"ת הכין לבגרות מקצועית ואפשר גם להמשך למסלול טכנאי מכונות. תלמידים אלו היו עתודאים של צה"ל והמשיכו לימודיהם בביה"ס לאחר הטירונות. שם ביה"ס שונה לביה"ס העירוני הרב נתיבי ובית הספר לטכנאים "עמל" נהריה. מחזור א' סיים לימודיו בשנת 1975 ובהמשך סיימו מחזורי טכנאים ברציפות עד 1990. לאחר מכן עלתה המגמה דרגה והכשירה הנדסאי מכונות צעירים. המגמה פועלת עד היום.
בתחילה הגיעו בעיקר תלמידים שלא הצליחו להתקבל בבית הספר העיוני ובית הספר קיבל בציבור דימוי של בית ספר תיכון לתלמידים חלשים. השאיפה של צוות בית הספר היתה להכניס גם כיתות לבגרות ואכן הוקמה מגמת אלקטרוניקה שניגשה לבגרות, ונוספה גם מגמה עיונית הומנית שעם שעות תיגבור הגישה את התלמידים לבגרות. למרות מאמצי בית הספר להעלות את קרנו לתיכון עם בגרות, בפועל היו תלמידים רבים במגמת מכונות שכללה שלושה מסלולים: מסמ"ת – מסלול מקצועי תיכוני כולל תעודת בגרות, מסמ"ר- מסלול מקצועי רגיל, ומסמ"ם – מסלול מקצועי מעשי. שני המסלולים האחרונים כלל לא ניגשים לבגרות ורמתם נמוכה יותר. היתה גם מגמת מינהל לבנות, שגם היא לא ניגשה לבגרות.
עלי לציין כי בשל מדיניות משרד החינוך החל משנת 1990 בערך נסגרו כל המגמות המקצועיות בצפון מחדרה ועד קריית שמונה.
יוצאת דופן היא מגמת המכונות בנהריה שהמשיכה לשגשג ברצף ותנופה ומוציאה מקרבה הנדסאי מכונות צעירים לתפארת התעשיה העילית בצפון.