האנציקלופדיה של הרוע

האנציקלופדיה של הרוע

אבא

אדם שנולד עם פין

ולכן נטול כל זכות הורין

צריך לשלם לאמא  כל חודש מעות

סכום כסף גדול המכונה "מזונות"

בלי לדעת לאן הכסף בכלל הולך, אולי למדמנה?

ויש המכנים זאת "דמי ערובה" או "דמי שתיקה"

אבל האמת שזה לא נכון בעיקרו

כי גם זה לא מבטיח שייראה את הילדים שלו

אפילו דקה

או שנייה

או רגע

ולכן הם לא קוראים לזה "הסדרי ראייה".

בית משפט לענייני משפחה

מקום שנראה כמו בית משפט, אבל בעצם הוא הדבר הכי רחוק ממנו

"דיון הוכחות" זה משהו שמדברים עליו בדיון הראשון אבל לא ממש זוכים להיות בו

כי כבר בדיון הראשון השופט מתייחס ברצינות תהומית לשלל השמצות מופרכות

כי הדבר היחיד שמשנה פה, זה עד כמה האם ועורכי דינה משכילים

להדביק לאב את אחד הסטריאוטיפים הבאים או כולם יחדיו:

פדופיל, קמצן, אלים, חסר מסוגלות הורית/יכולת להציב גבולות וכו'

אבל השופטים כבר שמעו הכל ויודעים הכל ועדיין משחקים את המשחק, כאילו זה קורה בפעם הראשונה

והם יודעים על תלונות שווא, אבל משחקים את המשחק

והם יודעים על תסקירים מוטים שתוצאתם ידועה מראש של הרווחה, אבל משחקים את המשחק

והם יודעים על מכוני מסוגלות הורית, שתופרים איבחונים על פי הנחיות הרווחה, אבל משחקים את המשחק

ואם האישה מבקשת יפה ומציגה את עצמה כקורבן האולטימטיבי, בהתאם לאג'נדה של ארגוני הנשים

ייתנו לה עד קצה המלכות ועוד הרבה יותר מזה

העיקר: שהיא תהיה מרוצה והקריירה, הניזונה מרוע צרוף, תתקדם.

גבר

כל הדברים שלא עשית

כל השנים שלא היית

השעות באולם 300 בתולדות האמניות

זכר יחיד בין מאות נקבות

כל זה באמת שלא משנה מאום

כשאתה מגיע לבית המשפט, הלא הוא היכל הלא-כלום

ומקבל את היחס של הפטריארך הגרוע מכל

המאצ'ואיסט הקרייריסט שמגיע מאוחר בלילה לאכול

כמו בשיר "לאבא שלי יש סולם"

(מגיע עד ראש השמיים?)

בין אם רצית, בין אם לאו

למיטת הסדום הזאת, מכניס אותך עכשיו

בית המשפט

בית המשחט

ותאמר לעצמך "רק בלי לאבד עשתונות!"

רק איפה הפריבילגיות לעזאזל, איפה הפריבילגיות?

דלתיים סגורות/דיון

אתה לא ישן חודשיים מראש

את הנאום המנצח, אתה כותב כל לילה בראש

אבל אתה יודע

מי כמוך יודע

שברגע האמת, הכל יקרוס

כי אי-אפשר מול השקרים של העו"ס

והשופט, הוא מוטה מראש

ולאמת אין לו ראש

וכל הסרטים וכל הסדרות וכל הספרים

אפשר לתת אותם למאכל לפשפשים

כי במקום הזה, אין דין ואין משפט ואין צדק

הדבר היחיד שמשנה זה החדק, או יותר נכון: העדר החדק.

הורות

משהו שהמדינה מחליטה, אם מגיע לך

ואולי זה בכלל לא בשבילך?

ואם אתה נשוי, אף אחד לא שואל

אבל אם התגרשת, לך לעזאזל!

יעלו מנבכי אוב מבחנים של אוסטרי אחד מהמאה ה-19

קוראים לזה "רורשך" אבל זה בעצם כלום לא מראה

מלבד את הטירוף, הסטייה הקשה, במוח של הפסיכולוג        

החושב שהוא יודע-כלוג והוא בעצם יודע כלומ-וג

וידאו

הכל מצולם, הכל מתועד

ועדיין, אין מי שייראה

כי פקידת הסעד אומרת שזה "סגנון הורי"

והפסיכולוגית סתם מתעלמת ורומזת שזה רק מראה

שאתה לא מקבל את הסגנון ההורי

והשופט, ממתי הוכחות מעניינות אותו?

אז התעלללות, גם כשהיא מתועדת במצלמה

היא בסדר, כל עוד היא באה מהאישה.

זכר

נולדת עם האיבר הזה

שהקנה לך הנאה רבה

אבל הסבל

גדול מידי

כשהשופט ראה (לא אותו)

הוא הבין:

רק מרכז קשר

רק מזונות

"זה לא מישהו לגדל ילדים, זה זכר"

והפקידת סעד

רק ראתה בך מוצר הורות נחות

חירות

רק כשמישהו רוצה לקחת לך אותה

אתה מבין כמה שהיא יקרה

והיא רוצה, היא מאוד רוצה

היא תעשה הכל כדי לקחת לך אותה

היא נזכרת ביום ההוא שהיא הצליחה

ומתמוגגת עליו

ומנסה לשחזר אותו

ואתה פוחד

כי המשטרה

היא סמכות

והיא כוחנית

טיפול

תמיד רצית טיפול

טיפול זה נורא כיף

פשוט לשכב לאחור ולקבל טיפול

זה מתאים לאופי המפונק שלך

אבל הטיפול של הרווחה

הוא כמו הטיפול אלכס מ-CLOCLWORK ORANGE

הם רק רוצים שתהיה האב הכנוע

האנטי-אב

שלא מעוניין בכלל לראות את הילדים

שרק חושב איך לזיין כמה שיותר

ואיך לעשות כמה שיותר כסף

הם פוחדים שהגבר יהיה אבא

אז הם שולחים אותך לטיפול

ולעוד טיפול

העיקר שכבר תתרפא כבר

תפסיק לרצות להמשיך להיות אבא