Embedded Files
שיר מספר 259
מטאפורה: דבר טוב או דבר רע?
דבר רע
זה טוב רק בשביל אנשים שאני שונא
זה טוב רק בשביל מי שגוף שלו רופס
ופרצוף שלו מכוער
עד כדי כך
שלא רק שהוא צריך לכסות ערוותו
אלא שהוא גם צריך להתחפש
כדי לצאת החוצה מבלי שיצחקו עליו
שיר מספר 260
ציטוטים:
הרדיו אומר "סופת שלגים בדרום טרג'קיסטן הותירה עשרות אלפים ללא קורת גג"
דקארט אומר "אנחנו לא יודעים מתי אנחנו ערים"
אני אומר "תביא לי שני סוכר ולחם"
מי בכלל צריך ציטוטים לעזאזל?
שכולם יילכו להזדיין
שיר מספר 261
אני לא צריך דבר.
אוהבים אוהבים חולשות אנושיות
אוהבים אוהבים חולשות אנושיות
חולשות שלי מטאפיסיות לגמרי
חולשות שלי מטאפיסיות לגמרי
אהבה זה דבר מיותר.
שיר מספר 262
אם היו לי גלולות רעל
שיבטיחו לי מוות בטוח
הייתי מת עוד פעם
ועוד פעם
ועוד פעם
הייתי בולע הרבה גלולות
את כל הגלולות הייתי בולע
וזה היה כזה כיף בטח
שיר מספר 263
אני יצור מקולל
ונוס קיללה אותי
הרה קיללה אותי
אורפיאוס קילל אותי
אפילו זאוס (חבר-שלי) קילל אותי
ועוד הרבה אלים שאני לא זוכר את שמם
כל האלים מההמיתולוגיה היוונית קיללו אותי
שיר מספר 264
יושבים סביב השולחן שבעה מלאכים
ובראש השולחן יושב אלוהים
יושבים ושותקים
ולאלוהים אין צל ואין דמות
רק רוחו מרחפת על פני הכיסא
יושבים ושותקים
המלאך שיושב לימין אלוהים מתחיל לדבר
הוא אומר משהו בדיבור לא ברור
כאילו לא דיבר
המלאך שיושב לשמאל אלוהים מתחיל לדבר
הוא מדבר בקול חלש
איש אינו שומע
כולםצוחקים
אלוהים בוכה
הישיבה מתפזרת
שיר מספר 265
מלאך מדבר בקול שופר
רעם מדבר בקול נהר
תנין שהופך להר געש
סוסים יגובו כמצילתיים
לרכוב על ענן זה הכי קול
7 זה טוב
666 זה רע
ורודף אחרי כל מה שיכול להיות טוב לעולם
לא מפתה אותי לכתוב על אפוקליפסה עכשיו
לא מפתה אותי לכתוב על אפוקליפסה, עכשיו
שיר מספר 266
מנאצי עצת עליון!
זונות של הבשר וגם של הרוח
וגם של כל מה שמדכא יצר חיים
גופכם זונה וגם נפשכם
למה יש לכולכם מבנה נפשי כל כך אנטי-אלוהי?
אה? למה
אני ממש לא מבין.
אני הייתי רוצה לומר לכם שכולכם נפלאים
אבל זה לא נכון
הייתי רוצה שהשתיקה שלי תהיה עדות לאושרי ולא לסבלי
אני הייתי רוצה לשמוח בשמחתכם!
אני הייתי רוצה לשתות יינכם!
אבל לצערי זה יין באיכות ירודה מאוד.
יין מבציר מאוד מאוד לא מוצלח.
וזה הכל בגלל שאת כל חייכם אתם מקדישים לבריאות הגוף והנפש
אבל אוי לבריאות שכזו - לא בריאות היא אלא חולי
חולי חולי חולי חולי
אתם כולכם אנשים חולים
ואתם צריכים ללכת לרופא ומיד.
הנה אני ממנה לכם בחור בשם אלוהים כרופא הפרטי שלכם
לא לא
אין צורך להזמין תור
הוא יושב בקומת המרתף של הבית שלי
והוא נירקב שם משיעמום
תבואו, תבואו
לפני שהוא ימות
שיר מספר 267
אני בדיכאון כל היום.
אני בדיכאון כשאני קם בבוקר,
אני בדיכאון כשאני הולך לישון.
אני בדיכאון כי אני כותב שירים?
אני כותב שירים דפוקים כי אני בדיכאון
שיר מספר 268
התפאורה מכוערת
הדמויות לא אמינות
מתי כבר יורידו את המחזה הזה - "חיים שלי"?
שיר מספר 269
מחר עוד יומולדת
עוד מסיבה אומללת
מחר סיבה נוספת לרציצות שכל
מחר סיבה נוספת לרצות-אבל-לא-להיות-מסוגל למות
מחר שוב ים יגוני ישקע בבריכת הקיבוץ
מחר מזימות שפלות מסחררות ראשי
מביט שמאלה וימינה ואיש איננו מבזני
אבל אם לא אזהר גם זה יקרה
כי הכל מספרים שקרים עליי (ואתם יותר מכולם)
שיר מספר 270
מצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברמצברוחרעוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחר
שיר מספר 271
שיר לכבוד אהובה חדשה שלי:
נעמי לוינסקי
זאת שאני הכי גרוע איתה
כי כשאני רואה אותה:
אין לי מילים
אין לי השראה
רק רצון עז לתקוע לה
שיר מספר 272
לא מבקש דבר
לא מבקש דבר
לא מבקש דבר
לא מבקש דבר
כי לא צריך דבר,
יש לי הכל -
אפילו סקס אני לא צריך.
שיר מספר 273
שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה
אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה
שונא את כולם וגם אוהב את כולם
ניגודים קיצוניים תמיד באים מאותו מקום
אבל יכול לומר רק דבר אחד
אז אומר: שונא את כולם
אומר שאני שונא אבל יום אחד אומר שאני אוהב
שיר מספר 274
מי מכיר את מארלוס?
מי מכיר את יוהנה?
מי מכיר את אניטה?
מי מכיר את אילונה?
מי מכיר את כריסטינה?
אף אחד לא מכיר
אפילו אני לא
סתם חברות דימיוניות
לא שלי אפילו
של מישהו אחר
שיר מספר 275
שמות זה דבר מיותר
למה לכל דבר צריך להיות שם
אני רוצה לחיות בלי שם
אני רוצה שלכל דבר יהיה שם חדש
בכל יום
ושלא נדע להבדיל בין דברים
כי כל פעם יהיה לזה שם אחר
ושנדבר על משהו
כל אחד יחשוב שמדברים על משהו אחר
שיר מספר 276
אלוהים אוהב אותי ואני אוהב אותו
אלוהים אוהב אותי כשאני אוהב אותו
אני ואלוהים אוהבים זה את זה
כשאותנו אף אחד לא אוהב
שיר מספר 277
ברחוב
ברחוב
אני מזדיינת עם כולם
ברחוב
ברחוב
עוברים ושבים
כולם מוזמנים
ברחוב
ברחוב
ואם אין לכם קונדום -
זה בסדר גמור
ברחוב
ברחוב
אני לא גובה תשלום
אני ממש לא כלום
ברחוב
ברחוב
ברחוב
ברחוב
קוראים לי אניטה ואני שרלילה מקצוענית
שיר מספר 278
אף אחד לא שונא אותי כמו שאני שונא את עצמי
אף אחד לא אוהב אותי כמו שאני אוהב את עצמי
שיר מספר 279
אני לא טוב,
אני רע.
אני חסר ישע
אך יש בידי להרע
אני לא מושך בחוטים
אך אני יותר טוב מאלוהים
אני אוהב את וולפגנג פון גיתה
אך אינני אלא וולפגנג פון שמטה
כי:
מעולם לא היה אדם
כה קרוב
וכה רחוק
להשיג הכל
ולא להשיג דבר
שיר מספר 280
אף מלאך אלוהים לא ייטיב עימי -
לא שרף וגם לא שליח.
מילים שאני אף פעם לא משתמש בהן:
1. גאולה
2. ישועה
3. הצלה
ההתערבות האלוהית נסתיימה -
עת נולדתי.
שדוני מזלי הטוב -
הם ישעשעוני.
ושדוני מזלי הרע -
הם יחיו בתוכי.
שיר מספר 281
מוטב להתמכר לאפלולית הנפש ולכתוב עליה שיר
כשהיא מגיעה לקרשנדו
מאשר להימלט מפניה בצווחות אימה
ולהותיר הנפש ריקה מהיגון-שהוא-הכל
שיר מספר 282
אולי אני בעצם פוחד מהמוות
ואני בכל כך הרבה חוסר רצון
מתנסה במציאות
בגלל שהמציאות מסמלת עבורי את המוות
את הלא-נודע
את הבלתי-ניתן-לניבוי
שיר מספר 283
אני לא מאמין
אני לא מאמין למי שלא אומר שאני:
מכוער, לא-אינטלגנט, מרושע
זכותי לא להאמין לאנשים האלה
ואני לא מאמין להם
שיר מספר 284
שותת דם לבי
והדם ניתז אל-תוך שורות אלה
מתיז דם לבי
אני אוחזו בידי והדם אינו מפסיק
קולח דם לבי
אני מניחו למראשות ראשי
מפרפר לבי
אני משליכו מעבר לחלון
דומם לבי
אני מרגיש: בקרוב אני מת
שיר מספר 285
את הנותר לי אני סופר
באמצעות ספירת מספר השירים שנותרו לי
וזה יוצא:
500-285 שירים
שיר מספר 286
אני סובל הרבה שנים
כנראה שיהיו לי הרבה שנים טובות
שיר מספר 287
כל אדם חדש טוב שאני מכיר
רק מבהיר לי כמה אני רע
וכמה אני בעצם לא רוצה להכיר אנשים טובים
שיגרמו לי לחשוב שיש טוב בעולם
כי אני שונא להתאכזב
שיר מספר 288
לא אעשה דבר
דבר מלבד דבר מלבד דבר מלבד דבר מלבד דבר מלבד
דבר מלבד לכתוב שירי-מוות - ועוד ועוד
עד סוף היום ואולי אפילו מעבר לזה
שיר מספר 289
הו, דיבארטי דיבארטי
מה מתוק הוא אגו ג'איגנטי
הו, הו
איזה טיפוס מבריק..!
הו, הו
דיבארטי דיבארטי
שיר מספר 290
בחורה שלא תגרום לי
לשנוא אותי
היא בחורה שתזנק עלי מאחור
בבוקר
כשאני אצא לזרוק את זבל
היא תפתיע אותי
תתחבא מאחורי אחד הפחים
תישך הכתף
תיקרע החולצה
תפרום הכפתורים של המכנסיים שלי
תשלוף אותי מתוך התחתונים הרטובים
תמצוץ לי
שיר מספר 291
על הילדות:
תלתלים זהובים
הליכה משכרת בשמש הקופחת
בעיניים עצומות
אלימות ומנהיגות
בדידות
הומור מיוחד של רובי
עצבות
רץ מהר מכולם
ונדליזם
בנות אוהבות? אולי
חברות? כמעט
חברים - כדי להשחית
בדידות
שיר מספר 292
עין שלי זה לא סתם עין
זה עין חודרת לב וכליות
זו עין שתנצח
כל תחרות של קרב-עיניים
שיר מספר 293
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
צ'וקה אילמת
תשוקה אי-לה-מת
שיר מספר 294
טיבולי, טיבולי
קרוסלה עולה גבוה-ממעל באוויר המתוק
דניות בחופשה מבית-ספר
רק לצהריים באו -
לעבוד בדוכנים של משחקים עליזים ולחלק פרסים,
יחזרו מהעבודה לחברים שלהן -
שיידפקו אותן עד הבוקר.
תאווה שלי לגעת -
הדיבור המקוטע שלי מספר הכל עליה.
היא סקסית מידי
ואם לא - לא סקסית מספיק.
גני טיבולי.
אני אשב פה על אחד הספסלים,
בין שדרות של מזרקות,
הרחק הרחק מחברת אנשים,
תאוותי שם תיגווע איתי,
בפעם המיליון - להיום.
טוב למות בטיבולי -
טיבולי, טיבולי
טיבולי טיבולי
שיר מספר 295
רוצה רק את הכוס -
לא צריך מה שמסביב.
שיר מספר 296
יש בו משהו מהוסס
פגיע מאוד
פגיע מאוד
הוא נראה כמו אדם שחי בניגוד לרצונו
בסופרמרקט הוא בורח מהתור
נאלץ לשלפפטט כדי לא-לחוש המוני
ורופאים הוא בכלל לא רואה
לפני שינה שוברט מזכיר לו שיש טעם לחיים
ואחרי השינה הוא מגלה שזה היה מקסם שווא
שיר מספר 297
נשים: אילו יצורים נערצים!
ונאצלים..?
אם לא היו קיימות הייתי ממציא אותן
ואולי באמת המצאתי אותן
שיר מספר 298
עצוב לי על ילדים שמחים, שלא יודעים שבעולם:
אהבה היא לא אהבה
נקמה היא לא נקמה
חוכמה היא לא חוכמה
אמת היא לא אמת
אושר הוא לא אושר
תשוקה היא לא תשוקה
סקס הוא לא סקס
אלוהים הוא לא אלוהים
שיר מספר 299
נשים הם יצורים אכזריים -
אכזריים כמו גברים.
אבל לא אכזריים כמו נמרים -
נמרים אכזריים כמו זאבים.
נמרים ששותים חלב עיזים
ושוחטים כבשים באחו -
הם גרועים כמעט כמו נשים!
שיר מספר 300
יש אנשים שאסור להם להיות עצמם
ואלה הם:
אנשים שיש להם יותר מידי להגיד
אנשים שאין להם מה להגיד
אנשים שטוב להם להיות עצמם
אנשים ששונאים להיות עצמם
אנשים שהשם שלהם מתחיל באות ר' ונגמר באות ג'
אנשים שאין אותיות בשם שלהם.
אנשים שהשם שלהם מורכב ממספרים רנדומליים -
אלה הם אנשים שאני אוהב!
שיר מספר 301
אני לא פוחד מהטוב או מהרע
אלא ממה שהוא לא טוב ולא רע
הכי-טוב-שאי-פעם-היה זה הלא-טוב
הכי-רע-שאי-פעם-היה זה הלא-רע
טוב למות, רע לחיות
טוב לחיות, רע למות
שיר מספר 302
חולדות מזיקות:
מכרסמות חורים.
חולדות מחלידות:
1) מחליאות צמאים
2. מחרידות ישבנים
3) מכחידות מאוננים
4) ושדיים שלהן כל כך יפים!
שיר מספר 303
שפתיים של מוצצת
שפתיים של מוצצת
יש לה שפתיים של מוצצת!
"יש לך שפתיים של מוצצת", אומרים לה אנשים
בתוך הפה שלה - הזין מגיע עד לשקדים
בתוך הפה שלה - הזין מלחך ארוחת בוקר של אתמול
בתוך הפה שלה - הזין משפיך
שיר מספר 304
מוי מוי מוי מוי
מוי זה "יופי" בפינית
מישהו יודע מה-זה בעברית?
קיטוס קיטוס קיטוס קיטוס
מחר אפליג לאלבה-קירתוס
מישהו יודע מה-זה קיטוס בעברית?
ארדון בריגן רשקיל פאש!
שיר מספר 305
הו, גיתה.
הו, גיתה!
אני אוהב אותך גיתה.
מה שאמרת היה כל כך נכון ויפה
אהבה היא לא כל מה שאתה צריך
אהבה היא הכל
וכשהיא הכל אז הכל הוא אהבה
הנצח הוא אהבה
אהבה היא הנצח
גיתה - אתה חבר הכי טוב שלי.
שיר מספר 306
אנשים לא מבינים אותי
בנות רק ידידות שלי
ילדים צוחקים עליי
המוות קורא לי
קורץ בעינו השמאלית
משרבב לשון החוצה
עומד על ראשו
עושה סלטה לאחור
לארוחת בוקר הוא מגיש לי קוויאר
לארוחת ערב כבד אווז
שותה לי את תה הצהריים
אומר שלום לכל חברות העתיד שלי
אומר שלום לעתיד שלי
בוגד בי עם תיישים
שיר מספר 307
אתה לא יודע מתי זרע האלוהים יפרה את הביציות שלך
אבל אתה יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים
או מה לא
שיר מספר 308
גלידהלאיי גלידהלאיי
הפי-קריין הפי-קריין
מרגיל סאוויאן
הורי קריין
ארדן בין דר שרדיס פאל
שיר מספר 309
כל יום אני מתפלל
שהלילה יהיה יום,
ושהיום יהיה לילה -
ושאני לא אקום בבוקר
שמחר יהיה אתמול,
ושאתמול יהיה מחר -
ושאני כבר מת מאתמול
שיר מספר 310
אסור לאבד הזעקה
הזעקה עוד תישמע
שיר מספר 311
אני, לא, מה, שהייתי, רוצה, לחשוב, שאני.
שיר מספר 312
אין סבל שהוא בלתי נסבל
אין סבל שהוא בלתי נסבל
אין סבל שהוא בלתי נסבל
אין סבל שהוא בלתי נסבל
אין סבל שהוא בלתי נסבל
שיר מספר 313
אבא פעם טען שאני כותב יותר מידי.
אז מה לעשות? לרצוח אותו?
לא.
לכתוב כמה שיותר!
הרים של פסולת
בלולה בשמן סולת
אוקינוסים של מידמנת יחמורים
שוצפי ברווזנים כעורים
כן, אבא:
כל מילה שתיכתב מעכשו
תהא הנקמה המתוקה מכל
שיר מספר 314
היא כנועה לגמרי
והיא כולה שלך
אז פשוט תוציא את הזין שלך
ולעבודה ולמלאכה
שיר מספר 315
האל המסתתר
האל הולך להסתפר
הוא פוסע במעלה רחוב עזה
איש אליו לא שם לב
כוסיות פה, כוסיות שם -
אלוהים אוהב את כולן.
הן מתייחסות אליו בחיבה ותו-לא
ושיחזור הביתה יאונן-לו
כשיחשוב על כל כוס אריסטוקרטי שהחמיץ-לו
שהיה שלו - אבל-לא
היה יכול להיות לו טוב ובגלל-שלא
יום זה ארור מכל
שיר מספר 316
אני מדמיין עצמי רוצח אותי;
קוטם אפי המכוער במשיכת יד מהירה
נועץ הסכין לתוך לחיי הפחוסה
תולש האוזניים בחוט דנטלי, מנקרות האצבעות עיניים מדממות
מכה הקיר בראשי ללא רחם
אני מאבד ההכרה
אני רומס אותי ברגליי
מקפץ בעליזות על פדחתי המתקרחת
הדם עוד איננו קולח
בועט בעליצות ועונג במעיים המפרכסים
הגוף עודו מפרכס
מניף הרגל אחור בתנופה גדולה ומבתק המיפרקת ומרוצצה
הגולגולת מתגלגלת לפינת החדר
אני אוחזה בשתי ידיי ומטיחה בקרקע וחסל.
שיר מספר 317
מערכת הנמקות שתאפשר חיים -
שתצדיק הכל - אפילו את עשיית הטוב!
שיר מספר 318
מוות עייף, מוות רצוץ
מדוע באת הלום?
אנא אמור לי
ואפוץ
שיר מספר 319
היחיד שמעולם לא איכזבני
משוש חיי
אש חלציי
הסיבה לכל חיוכיי
המסקנה המתוקה
התירוץ המוצדק
היופי המרהיב
הזיון המושלם
המוות הטוב
שיר מספר 320
צריך לאונן כמה שיותר.
צריך לאונן כמה שיותר.
צריך לאונן כמה שיותר.
זה טוב לאונן -
זה מפיק נתזי זרע.
שיר מספר 321
אני צריך למצוא לי איזו אלה נורדית,
וללמד אותה מהי גדולה ראובן-ויטנברגית,
ואנחנו נחיה יחד בפיורד,
בביקתה מוקפת מים ודשא,
וכל בוקר היא תעיר אותי,
בקריאות "רובי-חמודי",
ואני לא אדע עוד מכאוב וזעם,
ואני לא אדע עוד דבר,
ולעולם לא נקיים יחסי מין,
ונהיה איש ואישה מושלמים,
כמו במרומים,
לעולמי עולמים,
שיר מספר 322
מה אני יכול לעשות כדי
לגרום לי לשנוא את עצמי?
לעשות כל מה שהייתי עושה
לולא הייתי אני
שיר מספר 323
מים נמים
נמים המים
כשיתעוררו ישקטו
חודרים
חודרים
מים שקטים חודרים עמוק, חודרים עמוק-עמוק לתוך הכוס של אחותך.
שיר מספר 324
בין כך ובין כך
חיי בדידות הורישה לי אישיותי
או מה או מי שזה לא יהיה
פרידה ממרלוז:
כמו פרידה מילדים של כיתה ג'
פתאומית וכה מדכדכת
וכה בלתי נמנעת
וכה בלתי נמנע שתעשה לי רע
הרצון שלי
הרצון של אלוהים
שיר מספר 325
מוות מתוק - מוות גואל
מוות שבא ומיד הולך
מוות שבא ונשאר לתמיד
מוות שלי ורק שלי
מוות שאין דבר לאחריו
מוות שהוא הכל ולא כלום
מוות שהוא חולשה וחוזק
מוות שהוא ניצחון ותבוסה
מוות שהוא טוב ורע
שיר מספר 326
מבט שלי חורך את האוויר.
אש להבות - שאיש לא יתקרב!
כל מה שבתווך נשרף
והאש מעכלת אותי גם
שיר מספר 327
הדס מפחד ממני
הוא לא רוצה שאני יבוא
להטריד מנוחת המתים
שיר מספר 328
הכלב הזה הוא אבא
הכלב הזה שלך
הכלב הזה הוא אבא שלך
שיר מספר 329
אני פאסה מזמן
אני מת מזמן!
לא אטרקטיבי כל כך
לא לא לא
אטרקטיבי כמו:
גוויה סחורה.
גופי מעלה ניחוחות ריקבון מתמשך.
אני גבינה שוויצרית שעבר זמנה.
אני יעקב נאמן.
שיר מספר 330
אני שואף אלי מוות; אני עושה הכל לא-כמו-שצריך.
וזה כלל לא פשוט שתדעו!
לא ניתן בקלות למות - וגם לעשות את זה טוב.
לפעמים כל כך קשה למות עד שאני חושב שאולי מוטב שהייתי חי
שיר מספר 331
תשוקה אילמת
תשוקה חירשת
תשוקה עזה-מידי מכדי להכיל
תשוקה עזה-מידי מכדי להדביר
תשוקה עזה-מידי מכדי
להיות
שיר מספר 332
עינוגים עצמיים
עינוגים שמימיים
מסות פילוסופיות שלי -
לפח אשליך.
עינוגים עצמיים
עינוגים שמימיים
אשליות לא חייבות להיות מתוקות
זאת בשרי יודע
פחד לא חייב לבוא מראיה-תבונית של המציאות
הלוואי והייתי חושב כך!
לא לדעת
לא לדעת דבר
עינוגים עצמיים
עינוגים שמימיים
מה הם חושבים?
מה הם חושבים?
מה אני חושב?
מה אני חושב.
אין עוד אשליות-מרפא.
הכל רע? הכל טוב?
חלק טוב וחלק רע?
יש דבר שהוא טוב בפני עצמו?
האמת טובה
מוות
האמת היא המוות
שיר מספר 333
בחורות של אחרים -
בחורות שאחרים מזיינים.
בחורות-רעות!
לא שלי, לא שלי.
מסמלות את הניצחון שלי ואת התבוסה שלי
מסמלות כל מה שאני לא בטוח לגבי היותו-רע
מסמלות חרטה-קלה שלי על שלילת האנושות
מסמלות רצון שלי למות
שיותר חזק מהכל
שיר מספר 334
רובי זה רוקנ'רול
וזה גם סקס וסמים
ועוד כלמיני דברים טובים
רובי - זה כל מה שאת צריכה
בייבי
רובי יעשה לך טוב
האני
רובי יעשה לך טוב.
שיר מספר 335
חושניות הורגת של הרוח
הורגת את הבשר
וגם את הרוח
נחיתות הורגת של הבשר
הורגת את הרוח
הורגת את הבשר
נחיתות הורגת
הורגת הורגת הורגת הורגת
נחי-תות-תות-תות-תות
הורגת הורגת הורגת הורגת
אותי ולא אותי
אותי
חושניות הורגת
הורגת הורגת
חו-ש-ני-יות
הורגת הורגת
הורגת הורגת הורגת הורגת
אותי ולא אותי
אבל בעיקר אותי
אותי
שיר מספר 336
נ נח נחמ נחמן מאומן
מ מת מתו מתומ תמים
למה לי הם לא מניחים?
תעבירו לי את המלח, בבקשה.
מה מה, מה אתם רוצים?
הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי
ש-כול-כול-כולם
י ימ ימו ימות ימותו
שיר מספר 337
אני ואפסי עוד
"אני ואפסי" - לא עוד
אני סוחר במשחקים מכורים מראש
אבל זה לא חוכמה כי זה ידוע לי מראש
אני חושף את ערוותה של הלבנה
ורק שתדעו - ערוותה נורא-מחרמנת!
(כמו כל ערווה בעצם)
אני מציע לשמש לעבוד ברחוב החלונות האדומים -
יש לה גוף טוב!
אני מוקיע את ההוקעה
אני מוקיע את ההוקעה
אני רוצה שהנחשלות תשלוט!
אני רוצה שהנחשלות תשלוט.
שיר מספר 338
שיר לכבוד אהובה חדשה שלי:
אהובה רוסיה,
שאני לא יודע את שמה.
היא כנראה רוסיה.
יש לה מבט קר -
מבט שמתחנן לזיון.
והיא נורא נורא נורא כוסית
שיר מספר 339
מוזה שלי מדירת-שלווה
שלווה שלי מדירת-מוזה
מדוזות.
מדוזות חיות טובות
חיות מיתולוגיות יפות
מדוזה חברה של אפרודיטה
יפה כמוה
מי היה מאמין?
לא נראה לי
לא נראה לי שטוב לחיות
שיר מספר 340
זה די בזוי להישאר בחיים
לשאוף להגיע לשיר מספר 500
ולהתחלחל מהרעיון
ולרצות למות
מרוב שהרעיון
מחייב ליאות
ואולי זה בכלל שיגעון
לא להיות להוט
להיות
ועדיין להיות להוט
להיות
שיר מספר 341
קבלו את:
האיש הכי פטיש,
האזרח שמאיש לא יברח,
העלם שלא יודע מהו אלם -
רובי כרובי!
שיר מספר 342
קמפוס הר הצופים
זה לא כמו באודנסה
זה לא כמו באודנסה
שם נולד האנס כריסטיאם אנדרסן
שם יש גנים ופארקים יפהיפים
וגם ברבורים זכים וטהורים!
(כאילו לבשו בשר אלה של צ'ייקובסקי)
שם שט גם הברווזון המכוער (היפה) של אנדרסן
ופה כל מה שיש זה זימה הזועקת "הצילו" במבטא של "דפקוני"
פה רק כוסים משייטים בחלל קלסטרופובי
פה אני לא יודע אם זו קומדיה
או אם זו טרגדיה
כי אם זו קומדיה - אז זה לא מצחיק
ואם זו טרגדיה - אז זה לא מספיק עצוב
שיר מספר 343
כשם שאני לא מייחס
תוקף אוביקטיבי לנאמר
ע"י הזולת, כך גם
אין אני מצפה שהזולת
ייחס לדבריי תוקף אוביקטיבי -
שיהיה מוכן-להשתכנע.
שיר מספר 344
מצב-רוח זדוני של רובי
מצב-רוח זדוני של רובי
נלעג נלעג נלעג נלעג!
עוד שיר רגשני במקום שיר לוגי
עוד שיר רגשני במקום שיר לוגי
שיר מספר 345
ראיתי
בשיעור
בקורס "מבוא כללי לאמנות"
את
"האקסטזה של סנטה תרזה"
והיה
שם
מלאך
והוא
נראה
בדיוק כמו:
אילונה פאהטרו
ואני הבנתי הכל.
אלוהים שלח אליי מלאך שיאמר לי:
רובי - סקס זה לא בשבילך.
שיר מספר 346
אילונה פאהטרו הזו היא
משהו מיוחד.
אילונה פאהטרו הזו היא
שרלוטה בוף!
אילונה פאהטרו הזו היא..
אלווירה מדיגן בגירסה של שרלוטה בוף.
שיר מספר 347
דבר אינו יכול לחזק את השאיפה למות
לאחר שנתקבלה כבר ההחלטה
מה נותר לעשות?
לקבוע זמן ושעה.
ואין טעם להזמין איש להלוויה
כי ממילא איש לא יגיע
(מלבד אלה שלא יוזמנו)
שיר מספר 348
אני אוהב לשנוא את עצמי כשאני אוהב לשנוא את עצמי
אני אוהב לשנוא את עצמי כשאני שונא לאהוב את עצמי
אני אוהב את עצמי כשאני שונא את עצמי
אני שונא את עצמי כשאני אוהב את עצמי
אני שונא לאהוב את עצמי כשאני שונא לאהוב את עצמי
אני שונא לאהוב את עצמי כשאני אוהב לשנוא את עצמי
אני אוהב את עצמי כשאני אוהב את עצמי
אני שונא את עצמי כשאני שונא את עצמי
אני אוהב לאהוב את עצמי כשאני שונא לשנוא את עצמי
אני שונא לשנוא את עצמי כשאני אוהב לאהוב את עצמי
אני אוהב לאהוב את עצמי כשאני אוהב לאהוב את עצמי
אני שונא לשנוא את עצמי כשאני שונא לשנוא את עצמי
שיר מספר 349
ניאונות
מילים יפות-יפות, מילים יפות יפות
מילים שאף אחד לא יודע עליהן!
מילים שאף אחד לא ישחית אותן!
מילים שלי-שלי, מילים שלי שלי
ניאונות
שיר מספר 350
הניחו לי
הניחו לי במנוחה
אני רוצה להיות מרוצה
לבד לבדוד בדד בודד
המצית ישמש לי מפלט
להצית להצית להצית
ואש לא יוצאת
להצית להצית להצית להצית
כשהיא תצא אני אבלע בתוכה
כשהיא תצא אני יזיין אותה
שיר מספר 351
יומולדת שלישי. יומולדת שהמחשב המציא.
יש לו שעה משלו.
יש לו תאריך משלו. והוא החליט שהיום יומולדת שלי.
ואני עצוב.
כי היום יומולדת.
שיר מספר 352
מרמידות טובות שלי, מרמידות מלטפות אותי. הו, כן - זה טוב.
מתחת לים הכל טוב, מתחת לים הכל רטוב!
ענגו אותי מרמידות שלי, עשו שאני אצעק.. תעשו שאני אצעק: הו, זאוס. הו, זאוס! עשו שאני אצעק ואזעק ואצרח ואזעק ואצעק ואצרח.
נראידות, בואו. עזורנה לאחיות שלכן!
ענגי אותי גם את - כן גם את אמפיטריטה! אל פחד - טריטון לא יקנא.. טריטון נושף בקונכיה, אבל לשם מה? כדי להימלט מארס הנחש הימי הזה הייתי צריך להזכיר לו שהוא גם אנושי! בחיי קניתי את שתיקתו - בקרוב אני מת, את מבינה? בחיי קניתי שתיקתו.
תטיס - אכילס שלך לעולם לא יהיה מושלם כמוני, אז בואי תעשי גם את סקס איתי!
הו...... הו, מסוג הדברים שרק בכוחה של החוויה המוחשית לספר מלוא טיבם. כל שאוכל לומר: אורגיה תת-ימית טובה מכל מה שהעולם הארצי יכול להציע לי!
ועוד עם דמויות מיתולוגיות שכאלה.
אני מדמיין שמלתיאה באה
והיא טובה מכולן
אני הוזה שהיא מוצצת לי
אבל פסיעותיו של הקיקלופ פוליפמוס משבשות גמיעת הזרע
האדמה כולה רועדת, עוד רגע אני גומר
ונוזלי אובד בין נחשולי פוסדיון
ומפרה את הנימפה תוזה
והרה מחייכת בערגה.
שיר מספר 353
לישון
לישון
לישון עד שאור בוקר יקיץ
לישון עד שאור בוקר לא יקיץ
לישון ואור בוקר לא יקיץ
לישון ולהקיץ במקום אחר
לישון ולא להקיץ
לישון עד אינקץ
לישון עד הקץ
לישון עד שאור הבוקר יהיה הקץ
שיר מספר 354
הרדרגולברנס
דשא צהוב
גלגלים סגולים
שיער שחור
כביש צהוב
נינה פרסון
הרדרגולברנס
מגפיים שחורים
טייטס שחור
נינה פרסון
אוזן קטנה
אבל לא יותר מידי
נשענת לאחור
כל כך יפה
דשא צהוב
נשענת לאחור
הרדרגולברנס
נינה פרסון
נינה פרסון
הרדרגולברנס
כל כך יפה
כביש צהוב
מתפשטת
בשביל מישהו אחר
הרדרגולברנס
היא טובה בשבילי
אני עיוור צבעים
הרדרגולברנס
הרדרגולברנס
מגפיים שחורים
טייטס שחור
נינה פרסון
אוזן קטנה
אבל לא יותר מידי
נשענת לאחור
כל כך יפה
דשא צהוב
נשענת לאחור
הרדרגולברנס
כל כך יפה
מתפשטת
בשביל מישהו אחר
שיר מספר 355
נשים הן יצורים ארציים.
הסבל קבוע
תאוותן: שתמלאן
תהיה טוב? אולי אז גם שתאכלס רחמן
ובזאת ייתמו כל שאיפותן,
לפיכך לרצות נשים זו החולשה הגדולה ביותר!
כי אישה היא.. היא הרי דבר נחות ביותר!
.. אבל זו גם המתוקה שבחולשות -
כי כיף לזיין, כנראה.
הסבל קבוע
הסבל קבוע
גברים חלשים אוהבים נשים חזקות/
גברים חזקים אוהבים נשים חלשות/
גברים חלשים אוהבים נשים.
אהבה ארצית היא החולשה הגדולה ביותר
וגם המתוקה ביותר;
גברים שאוהבים נשים לא מכירים את אלוהים
הם כמו נשים:
ארציים!
כנועים!
נחותים!
משועבדים לנידח ולמשוקץ ולדוחה-רוח-אלוה.
כל תכליתם להפיץ זרעם,
כל תכליתם להפיץ זרעם.
הסבל קבוע;
הסבל קבוע
הסבל קבוע
שיר מספר 356
לו היה לי חתול
הייתי מלטף אותו כל כך חזק עד שהיה
מת
לו היה לי כלב
הייתי מחבק אותו כל כך חזק עד שהיה
מת
לו היתה לי אישה
הייתי מזיין אותה כל כך חזק עד שהיתה
מתה
שיר מספר 357
איום ונורא שורר בכל
איום ונורא שורר בכל
איום ונורא שורר בכל
איום ונורא שורר בכל
מוות של ישו לא גדול משלי
מוות של ישו לא גדול משלי
מוות של ישו לא גדול משלי
מוות של ישו לא גדול משלי
שיר מספר 358
הו, שוב שוברט מפר יגוני! האושר שבכאב, אושר של אל-בצלם-אדם.
אם אי-פעם אזיל דמעה
זה יהיה בגלל שוברט
שיר מספר 359
אנשים נולדים כדי שתעשיית הפלאפונים לא תמות
אנשים נולדים כדי שתעשיית הקונדומים לא תמות
אנשים נולדים כדי שתעשיית הסי-פי-יו לא תמות
אנשים נולדים כדי שתעשיית ההיטמטמות לא תמות
שיר מספר 360
"אופנטליג פוקה"
לא יודע מה זה אומר
אבל זה בטח משהו טוב
כי זה שם של סרט פורנו שבדי
ואני הייתי רוצה לחיות במקום בשם:
פוסילנד
שיר מספר 361
רצון שלי להחריב עולמות -
שתיקה שלי מספרת הכל עליה
רצון שלי לגעת בכל -
שתיקה שלי מספרת הכל עליה
רצון שלי לספר הכל -
שתיקה שלי מספרת הכל עליה
תשוקה שלי -
שתיקה שלי מספרת הכל עליה
שתיקה שלי דברנית גדולה
אף מילה לא יכולה לה
שיר מספר 362
דבר איננו יכול לגדולה הראובן ויטנברגית, המשלבת:
1. אור גדול ואינסופי
2. חמלה זכה מבדולח
3. יצירתיות ראשונית-כמו-זו-של-אלוהים
האין זה שילוב קטלני! אבל השאלה היא: למי?..
שיר מספר 363
דווינג אול ת'ה וורנג וואי
דווינג אול ת'ה וורנג וואי
נובודי נוואס
נובודי נוואס
גוד אונלי נוואס
אנד איבאן הי דוזנט נוואו
הז פאר אז איי נוואו
איי נוואו, איי נוואו
איי נוואו איט אול
איי נוואו האו טו דו איט וורנג
איי נוואו האו טו דו אול וורנג
איי נוואו
איי נוואו
שיר מספר 364
לא עוד חזיונות שווא על עתיד טוב יותר
לא עוד דמיונות כזב על הווה פחות מייסר
דבר מלבד יגון ממית-כל ואובדנות מאמללת
את פגיוני ברעל הדבש אטבול
את פגיוני בדבש הרעל אנעוץ
שיר מספר 365
מקרה מצער, אניטה.
מקרה מצער
מדוע נמשכה אליי?
מדוע נמשכת אליי, אניטה?
עצם היותי
ביולי, 1998 שנים אחרי מות ישו, ליד הסבאן-אילוואן בקופנהאגן
דבר שלא נקנה בכוח הרצון
אלא מכוח ההוויה גרידא
שילוב מנצח של רצונות
אבל אחד מהם לא שלי
בחורה אלוהית שלי - אניטה.
שיר מספר 366
ההתעלות הסופית -
המוות.
שיר מספר 367
אין למי לחכות
אין מי שיחכה לי
הטלפון לא מצלצל
אין למי לצלצל
איש לא מבקר
אין את מי לבקר
אם תקבע איתי פגישה -
לא אגיע. בזאת אני בטוח.
אני מת
בעצם
לא לא
הבדידות המושלמת ביותר
הרבה יותר מושלמת מזו של המוות
שיר מספר 368
הפוגות קצרות מאוד של חיים טובעות בים נחילי מוות
הפוגות קצרות מאוד
כמו זיהום נפט בים טרופי
הפוגות קצרות מאוד
הפוגות קצרות
הפוגות שלא די בם
כדי להכחיד שאיפות אובדניות
הפוגות קצרות מאוד
קצרות מידי?
לא לא
הפוגות קצרות
שיר מספר 369
מוות שלי הכי טוב -
מוות שלי אין כמוהו.
מוות שלי אינסטרומנטלי
מוות שלי מונומנטלי
מוות שלי אקסטראורדניארי
מוות שלי אקסטראוגנטי
מוות שלי הכי בנלי
שיר מספר 370
ילדים מתוקים
ילדים מזדיינים
ילדים אבודים (על איים אבודים)
ילדים של-מישהו-אחר
ילדים יתומים (טוב שהם לא שלי!..)
ילדים עושים-חיים
ילדים מבוגרים
ילדים שלא בקרוב מתים (כי הם כבר מתים)
שיר מספר 371
רובי
הנצחי
רובי
שלא מפליץ
רובי
שלא מזריע
רובי
הנצחי
רובי
שלא מפליץ
רובי הנצחי
שיר מספר 372
קה-טס-טרופה
זה ביוונית?
זו טרגדיה איומה
זה בספרדית?
קה-טס-טרופה - טרגדיה איומה
קה-טס-טרופה -
טרגדיה איומה.
איום ונורא שורר בכל.
קסטרופה - טרגדיה אה-יו-מה
שיר מספר 373
אני בוכה על מותי בטרם עת
אני אבל על אובדני הפתאומי
אני מקונן על חסרוני הצפוי
אני בקרוב מת,
אני בקרוב מת;
כמה טוב לי!
כמה טוב לי לחשוב -
שבקרוב אני מת.
שיר מספר 374
אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון.
שיר מספר 375
ראיתי אותה כשעלתה לאוטובוס
היא חייכה לנהג
והחיוך לא נמוג כשהבחינה בי
היא התיישבה לא רחוק ממני
מימיני, אבל לא במושב לידי
המעבר הפריד ביננו, החלון שיקפה וקירב ביננו
אני שלחתי מבט "אני רוצה סקס"
והיא החזירה מבט "אני מתה לדפיקה"
רגליים שלה חשופות, זיקפה שלי רודה בי
"אם לא אזדיין מיד, אני אמס ואובד"
"כשנרד מהאוטובוס אל תגידי מילה"
שיר מספר 376
בין אהבה לשנאה לא מפריד דבר - אוהב או שונא
ואת מי שאני הכי אוהב אני הכי שונא
היום אוהב, מחר שונא
היום שונא, מחר אוהב
שיר מספר 377
אנא אלוהים
עשה שרק בחזיונות גדולה אטבול בהוני,
עשה שדבר לא יעמוד ביני ובין מלכות השמיים
ואנא אלוהים - עשה שהכל יהא כטוב בעיניך.
ובהזדמנות זו אנא אמור לי:
האם טוב עשיתי שלא פעלתי מאום,
כשאילונה פאהטרו לי אמרה ברוב-מתק:
"הו, איי וואנה האג יו אנד סאיי טו יו האו גרייט יו אר"
?
העבר מייסרני עד כי ישן אני יתר על המידה
תר לבי אחר תכלית מוחלטת וסופית - הקץ ליגוני, הקץ לחיים-שלי
הו, דומני כי מוטב היה לו לאילונה הטובה הייתי אומר:
"הו אילונה, איי פרומיס יו האור לאב וויל נוט קיל ת'ה לאב אוף גוד - האג מי קוז אהור לאב איז א בליס אנד וויל אונלי גרוואוז מור אנד מור.. הו אילונה, גוד לאבס אס איבאן מור וואן ווי לאב איצ'אות'ר אין א דיווין וואי"
שיר מספר 378
לי הכל.
לי היבשות והימים,
לי הנחלים והאגמים,
לי הרי הגעש והפיורדים,
לי היערות והמדבריות,
לי הלוויתנים והמיקרובים,
לי העמקים והפסגות,
לי הארץ והשמיים,
לי הכל אפילו כפליים -
רק אילונה פאהטרו לא-לי.
היא של אלוהים.
אלוהים גזל אותה ממני.
אז למישהו יש חבל בשבי-לי?
שיר מספר 379
מילים שלי לא אומרות לי מה לעשות.
מילים-שלי, יפות ושותקות בגלל שהן יפות ושותקות.
מילים-שלי: משרתות חרופות וסרוחות.
מילים-שלי; לעולם לא יהיו שלי.
מילים-שלי? הן שלי ורק שלי.
מילים-שלי מטאפיסיות לגמרי.
מילים-שלי? מדברות רק בשם עצמן (לא צריכות שאיש ידבר בשמן!).
מילים שלי הן נזר הבריאה ממש! כן כן..
מילים-שלי - "בראשית" לדוגמא.
מילים-שלי - העולם נברא בגללן? בהחלט.
שיר מספר 380
כל פעם שאני שומע ברדיו שמישהו מת נהיה לי חם בלב.
אני חושב: עוד לא אפסה תקוותנו, הנה קרבה ובאה תקומת עמנו!
ולא משנה אם זה חייל שמת בלבנון מידידות-יתר שגילה אמ16- של חבר
או מלך קונגו שמת בקינשסה משימוש-יתר בויאגרה שקיבל ממלך טנזניה
או קשיש שגז רעיל קטלו כי את אשתו איבד אתמול ודעתו נשתכחה ממנו
או ולד שמת בגלל ששאר בשרו נטל נתח רב מידי מבשרו ולא שאל לרשות
וכשאני רואה בטלוויזיה אסונות תעופה שמרובים בהם ההרוגים והכמעט
לבי צוהל ממש!
שיר מספר 381
הנחיתות של האידיאל
האידיאל של הנחיתות
הרע הטוב ביותר
הטוב הרע ביותר
הטוב הטוב ביותר
הרע הרע ביותר
טוב להיות רע?
רע להיות טוב?
טוב להיות טוב?
רע להיות רע?
שיר מספר 382
האמנות הנשגבת ביותר?
חא-חא-חא!
אסור היה לי להיוולד בכלל
גיתה עשה כל שניתן
אסור היה לי להיוולד
אחרי גיתה - חבל על הזמן
כל שביכולתי להשיג:
שברי-שברים של אמנות גדולה
צל-צילה של יצירת מופת
אסור היה לי להיוולד
אמנות שלי נחותה
אמנות שלי בזויה
אמנות שלי רדודה
אמנות שלי מסריחה כמו גללי גמלים
אמנות שלי מזדיינת בפארק כל היום
שיר מספר 383
אהבה היא כמו אמנות
כשהיא גדולה היא לעולם לא מתכלה
שיר מספר 384
ביום שקברו אותי
כולם הלכו לישון מוקדם
וקמו מוקדם
הם קברו אותי עם הנץ החמה ויותר לא באו לפקוד קיברי
ואני חשבתי: "הו טוב, נראה שגורלם של המתים לא שפר עליהם."
והתולעות והרימים השיבו: "לא לא. זו הנחה מכלילה. רק גורלך לא שפר עליך. כל השאר זוכים לביקורים תכופים ביותר - אשר מרוממים מצב רוחם עד לשחקים."
שיר מספר 385
כשלא מפעמת כמיהה עזה להישארות הנפש אזי תאוות המוות מושלת
כשלא מפעמת כמיהה עזה לאהבה-מכחידת-כל אזי תאוות המין מושלת
כשלא מפעמת כמיהה עזה לתשוקה-מאפירת-להבה אזי תאוות הבצע מושלת
כשלא מפעמת כמיהה עזה לחורבן-הכל-מכל אזי תאוות חיים דלה מבצבצת
שיר מספר 386
רובי - חביב האלים
רובי - האציל שבאלים
רובי - אחרון הטיטאנים
רובי - פרומתיאוס של היהודים
רובי - את האף לא מקנח יותר בצמחים מטפסים
שיר מספר 387
סבלות חולי הסרטן
+
סבלות חולי האיידס
+
סבלות חולי הסכרת
+
סבלות חולי השחפת
+
סבלות כל החולים של העולם בכל החוליים האפשריים
+
סבלות ישראל במצריים
כאין וכאפס לעומת סבלותיי
שיר מספר 388
זהו עולם מאוד נשי.
הנשים רודות בגברים
עושות אותם לבבואת משאלותיהן העלובות
והאם אונס האישה או רציחתה יהא מרד בשילטונה?
מובן שלא - שהלא פעולות אלה הן מעשה ידה-המכוונת של האישה
רק בדרך אחת ניתן למרוד:
להתמיד
במחשבות נוגות אודות נצחיותה הרגעית של ההוויה הנשית
ולשאת
בהכרה הטורדנית כי מבכרת האישה את דיוניסוס הגס והציני
על אפולו הנוגה והמעודן
שיר מספר 389
גזע נפילים או גזע נפלים?
עידן מחשל או עידן נחשל?
עידן הברזל - אפילו לא עידן הנחושת!
גזע של ממוטות, אפילו לא דינוזאורים!
מצידי שכולם פשוט יילכו להזדיין (לכו זדיין!).
הלא ברי לכל בר-דעת
כי ראויים הכל לגרוע מכל
ובכך אף ייזכו בבוא היום!
לתוך סירים שתכולתם לבה גועשת
הם יושלכו - ובם יטוגנו
בשעווה יוסרו ציפורני הגפיים
ובין שמיים לארץ יהיו תלויים
אצבעות הרגליים יחוברו בחבלי-הליום למוטות ברזל מלובן
אצבעות הידיים ימוסמרו ברקיע לכתובת האש "חטאנו"
עינהם ייעקרו
אוזניהם ייתלשו
למען יידע הבשר צלם דמותם
כפי שהיא נגלית לי
שיר מספר 390
נכון הדבר שנבלת חתול, אוגר או עולל
את עיניי מרפות מלהסתכל - ואינני יכול בקלונם להביט
נכון הדבר שאינני-יכול-שאת חוויות שמעוררות בי סלידה מהחי
ואף בחילה מהבריאה
אולם לא אבוש ולא אכלם
על כך
כי לעיתים מוטב שרב הנסתר על הגלוי
ובייחוד
כשראוי היה שהכל יהיה נסתר
איש טוב אנוכי וירא אלוהים
שיר מספר 391
אישה גדולה, אישה ענוגה
אישה שלי - קאליסטה פלוקהארט
קראתי בעיתון שאנשים שאיתם את יוצאת משבשים לך את השם;
ארורים אנשים אלה, שהלא כיצד ייתכן הדבר?
והלא שם זה כה רך ונוגה!
קאליסטה פלוקהארט, קאליסטה פלוקהארט.
שם יפה מזה אין אפילו לנפטון או לפוסידון
שם יפה מזה אין אפילו להרה או לאפרודיטה
שם יפה מזה יש רק לאילונה פאהטרו.
שיר מספר 392
רטנתי טינה והיא ניתרה בבהלה לזרועות אהובתי
בא לי לומר לכולכם כמה נפלאים הייתם
מתחשק לי לחשוק בנשים וגם בגברים
לאהוב את האהובים וגם את השנואים
לפצח גולגלות על פסי רכבת
ולהגיש זר קקטוסים לאלוהים בתוך קשת בענן.
שיר מספר 393
קדחת
"אחוות הלוקים בקדחת"
קדחת
על שפת הקדחת ישבתי ובכיתי
אישתי קדחת, אחותי קדחת
השולחן קדח
קדחת
קדחתי בקיר
הקדחת של סיינט פטרוס
קדחתנות אצילית
אצילות קדחתנית
קדחת של חודש יולי
יוליות של חודש קדחת
כולם קודחים, כולם קודחים
שכולם יילכו להתקדח
לכו להתקדח;
כולם קודחות - קדחניות!
קדחתנים שכמוכם!
קידחו וקידחו וקדחת לעולם לא תדעו
קדחת.
אני בקרוב קדחת.
קדחת קדחת קדחת קדחת
אני קודח..! עוד מעט אני מת.
שיר מספר 394
ניגר הדבש כלענה או שמא זה דמי שניגר
מה מר מר מר מר הקיום
ולקיום מר שכזה מי ייחל? שמא היה זה אני
חוויה נעימה מתערבבת בחוויה מאמללת
נמהלת בה
שיטוט חסר תכלית ברחובות סטוקהולם בליל-קיץ קצר
אור צפוני
מיום היוולדי קילשון השטן נעוץ בעכוזי
סבל מהול בהנאה
הנאה מהולה בסבל
לא סבל ולא הנאה
לא חיים ולא מוות
אין מה לחפש כי אין מה למצוא
אין בשביל מה לחיות
אין בשביל מה למות
ניגר הדבש כלענה
אין לי עוד הנאה
תר הלב
כל יישותי לבי
תר הלב
שיר מספר 395
הדבר הרע ביותר שיכול לקרות לי זה שמשהו טוב יקרה לי
משהו כמו:
להגיע בזמן לשיעור "מקורות מיתולוגיים לאמנות"
להחליף מילה עם בחורה
לא לשכוח יצירות שלי במכולת
שהבחורה מדנמרק תתקשר
או הבחורה מהולנד
(אפילו טוב יותר)
או שנעמי לוינסקי תתחכך לי בטעות בכתף
כי היא יושבת מאוד קרוב אליי באוטובוס, ממש עכשו
ואני כל כך פוחד להסתכל עליה
שיר מספר 396
הפחד המיתולוגי של רובי מתבוסה לא מוצדקת
החשש האינפנטילי של רובי מניצחון לא צפוי
אני מחר עובר לגור במקום שם כל המשאלות מתגשמות
אני מחר עובר לגור במקום שם אלוהים את איש לא אוהב
אבל
לרובי אין דיאלוג עם הגורל!
רובי הרבה הרבה הרבה יותר חזק מהגורל
וגם יותר גדול ויפה (וגם יש לו זין יותר ארוך..!)
רובי לא נותן לגורל להפתיע אותו
רובי לא נותן לגורל להכריע
רובי מזמין את הגורל לדו-קרב של חרבות ויורה לו ולגורל בראש ברגע האמת
רובי מזיין את הגורל מאחור
רובי מנצח את המוות (בעצם הוא כבר עשה את זה מיליון פעם בערך).
אז:
לא להסתיר את רובי
לא להסתיר את רובי
צריך שהכל את רובי יעריצו
צריך שהכל לרובי ימצצו
שיר מספר 397
התרבות המודרנית היא
תרבות שמעודדת
רדידות המונית במסווה של
עידוד השיוויוניות
התרבות המודרנית היא
תרבות שמעודדת
חולשת-רוח במסווה של
עידוד ההרמוניה והשלום הגלובלי
התרבות המודנית היא
תרבות שמעודדת הערצת ניצחון הכניעה לשומדבר
והחופש לא לבחור בדבר
שיר מספר 398
מחונך האדם לחשוב
שכל מה שטוב לעשות
כדי להצליח -
זה טוב לעשות.
ובכלל:
אם אתה לא מצליח
לא לעשות
מה שלא טוב לעשות
אז,
אתה:
1. כישלון - כי אתה לא מצליח.
2. חוטא - כי אתה כישלון.
שיר מספר 399
הדיאלוגים של רובי הם:
תכלית תכליתה של האנושות
הסרט האירופאי הטוב ביותר
15 דקות של תהילה שנמשכת לעד
הדיאלוגים של רובי הם...:
עאפס!
הדבר הטוב ביותר
שבחורה
יכולה
לשאוף-לו
הדיאלוגים של רובי הם:
1. מרטיטים וראשוניים מאין-כמוהם
2. נבובים ורפי-שכל
3) חדורי רוח-רעה
4) אפופי רוח-אלוה
הדיאלוגים של רובי הם:
של רובי.
הדיאלוגים של רובי
אהבה היא הפעם בה
חולשות הזולת וחולשותך שלך
מגיעות לכדי הרמוניה
הטבע המושחת של הטבע
היופי המושחת של היופי
האמת המושחתת של האמת
הצדק המושחת של הצדק
היתרון של נרפי הרוח שלנו על טובי בחורינו:
אין עליהם להיות מושמם במעמד של נון-קונפורמיסטים
כדי להביע דעתם.
שיר מספר 400
את עצמך דע היטב היטב
כך לימדנו הגיבור ההלני הקדמון
"ובבוא העת את עצמך שנא מכל הלב"
כך מלמד אנוכי האביון
בגדי המטולאים אל-נא יוליככום שולל
יבושת-פי אין היא אלא צליל המגף
הדוחק בסוגר השער שהיה-אך מוגף והנה
גבכם-ראה ונטרק - וניגלה האור, ראה!
וכשהדלת על צירה סובבת
"הס!" אומר לכל דבר איוולת
הגו כופף מעט והראש הטה אחור
לטף בחיבה מהוססת את האור
בהינד-עפעף האור ישטוף פניך ממעל
והנה מזדככת כל יישותך תוך כדי כך
מסונוור מגווניו הנוגים
מחלחלת לתוך הוויתך ההכרה העליונה:
האלוהות כל כך סקסית
וחשקה בך כה מעוררת!
מיטיב לכל הוא האור
מקור כל טוב הוא האור
שיר מספר 401
בני כלאיים!
גמל וסוס חברו לנשמה אחת
חזיר ותנשמת דרים בגוף אחד
האוזניים - החרישו
העיניים - בכפות ידיכם כסו
הכל בפני דם תולעיותו מתרפס
ומחר - בשלולית רוקו יתבוסס
היש משכן נאה ללב מהנפש?
הו, לבי לבי - היש דבר-מה נשגב ממך בישותי?
את ערגת המדומן מהללים ומקדשים
ומחר - ערש תנוקות מייללים יהא לערש נשמות מצווחות
וכשיכה הוד מלכות השמיים 3 פעמים בחמה
דוע תדעו כי הגיעה עת מלחמה
שיר מספר 402
כולה יופי והמיית מחשכים
ארס או ארוס - אין זה משנה
זעם האלים או תשוקתם
ידיי לא ירפו
והיה אם תיקרה עת צרה
אזחל על גחוני מרצוני החופשי
וודאי יושבי צל-אלמוות תוהים אודותיי ומצחקים
ברי וידוע לי טעם האלמות האל
לקול תחינותיי
ברובו תבונתו וטוהר-ליבו
ברי וידוע גם לו
כי אם את בקשותיי הטובות יתרצה וימלא
אזי גם על-גורלן של הרעות יהא להיות זהה
וכשניצב שר המוות אל מול שר החיים
לעולם יגבר זה האפל והמאפיל על הבורא והמבריא
ובקול-שוררי מעמעם אפילת-עון אקרא:
"כל אותם חינוני מורך לב של רצון חלוש את הטבע לשעבד
אינם אלא הפלשתים והעמלק של נפש שאת אחיזתה באלוהים חפצה להדק
ואם בזאת חטאי, יהא זה חטא מולידי ואף אחרף ואומר - קוני
ואם לרצות יותר מידי זה חטא אז עליו בגן עדן אשלם
רק אל-נא את העט מבין אצבעותיי בתקו
שהלא חריקותיה דמי-ובשרי נושאת-היא על כנפיה
ואם לא תהא זו קליפסו שתגיח ממעמקי תהום
ורגליה צחורות כליקוי לבנה מלא
וגופה הבוהק כחרבי המלובנת לא תמסור בעבור יצרי הלוקד
יהא אז מאז מותי ממאיר והולך"
שיר מספר 403
הו, נטול-אלים אנוכי -
יען כי במרומי האולימפוס הבדידות כה מזהרת!
היאך? אלוהים ללא כס מלכות?
הו הו - חידות היירוגליפים מנידות עפעפיי וזה כה נלבב!
עיניי לישון מבקשות
אך עולצת נשמתי עודה - בעליבות סוררת ובשגב יוקדת
וכל עוד יהיו עצמותיי רוויות-און ועוז-רוח
רק בשנתי מכאוביי ינומו
על הכל ברוח טובה להיעשות
אף המטלות הנבזיות והנקלות
ברוח צחוק, קלילות ובדיחות-דעת
יבואו לידי פעולה ומיצוי
מוות לא יהא עוד
לא של מחשבה ולא של רגש!
יהיו חופשיים הכל -
ללא מורא וללא שיינזק איש -
מפני שאי-אז לא יהיה הנזק אפשרי!
החיים הם חוק שלטון מלכות השמיים
שם רוע ועון לא שורדים אף דקותיים
שיר מספר 404
מוות
מוות מוות
מוות מוות מוות
מוות מוות מוות מוות
צו אחד חוזר ומצפון הבריות מייסר לכשאינו מתמלא:
את רובי נותיר בדד
בדד בדד
בדדבדד בדד
בדד בדד בדד בדד
למען תדע הלבנה בנוגה גוונים של עצב ורוגע
תכול הפשתן
לובן האדרת
סגול השני
כתום הארגמן
מוות מוות מוות מוות
מוות מוות מוות
מוות מוות
מוות
שיר מספר 405
פרספונה - ערפד יערות שלי!
מדוע שלא תגיח לכאן ודמי תישאב מתוכי עד כלות?
כעת אינני חושש מפניך כלל - לא יאונה לי דבר
אבל
איפה האמברוזיה שלי? איפה האמברוזיה שלי?
הדס שליט הוגן למדי - יש לומר!
אני חי בשאול, אלים יקרים שלי.
אני ישות רפה, חסרת כוח ובינה.
הספינה שטה והגשרים זה מכבר הורדו.
חלפתי על פני חורשות של צפצפות ותרזות
הצטערתי בשוטי בנהר אכירון
מגבעתי עלתה באש בנהר קריסטון
דמעותיי טבעו בנהר טוקוסטוס
ושכחתי הכל בנהר לאקס
כל הזכור לי מרגע ששכחתי הכל:
אודיסאוס שוחט שני איילים שחורים
ושותה דמם ואז מופיע תיזיאס
והוא מנבא לי "אין לך עתיד, חבר!"
דנאירות מסכנות שותות מכדי חרס שבורים
סיזיפוס מגלגל אבן - ומגלגל ומגלגל..
כבדו של טיטיוס נאכל ואבוי - הוא כה חסר אונים!
(ממש כמוני!)
וטנטלוס? עולם ומלואו מבטיח הוא לי
לו רק את הפירות לשפתיו השדופות אקרב...
שדות האילוזיום לי טובים-טובים
לא לא
אני יצור נאלח-לח-לח-לח
מה לי ולחיי טוהרה?
הו, הנה בא אורפיאוס - מנגן בנבל שלו קינה לירית בלהט ודבקות.
ואוקסיון אותי היה רוצה לרצוח אבל
לא לא
הוא כפות לגלגל עינויים
עכשיו הוא כבר לא כל כך נמשך לעננים בדמות הרה..
הו, יותר מידי טוב לי בשביל לכתוב שירים!
הרמס - תודה על הטרמפ!
כארון - קח מטבע ו.. שוט לי מ'עיניים!
שיר מספר 406
בהמולת הרחוב נבלעת המולת רחשי הלב
מערבולת ההמון מחרישה מערבולת הנפש
שאון הלמות הלב הולם בשאון הלמות הלב
הו, מתמזגים הבקרים עם האפילה במין הרמוניה מופלאה שכזו
ואט-אט מתפשטת בהכרתי הידיעה האפלולית -
מה מופלא הוא האדם שללא טעם ותוחלת נוע ינוע!
שהלא לכל ידוע כי לנצח לא ניתן, אלא רק לספוג עוד תבוסה ניצחת
כזאת שתותיר נפשנו דוויה לנצח ותקמול חיי שאיפות נצח
וגם ידוע לכל בר-דעת כי לחינם שפתנו נסדקת
בכל פעם שאנו על כבודנו מוחלים
ובידו של פעוט הערך אנו משימים שרביט המלוכה
וכדי-כך מפלסים דרכו לכס המלוכה
שהלא הלה אשר ויתר פעם אחת על הגשמת הנשגב
לעולם יוותר על כל אשר עלול להקנות טעם לחייו
התעלו, חברים - התעלו!
הבליגו על כל יצר נקלה -
כי אז, ורק אז, שפתי לא תהא לכם לזרא!
אוויר פסגות יספגו ריאותינו כטוב-ליבה של האלה מוזה
לא יהא זה המדע שימאיס נחיתות גופנו על רוחנו הנעלה
(המדע: גולם מעשה ידי-אדם, שוכן במעבה האדמה, בן-בלי-בית)
שהלא רק את הטבוע מראש יכול המדע לחשוף
וגזירתו אחת: להיות משועבד לשרירותיות חוקי טבע
ורק מכוח ההסכמה ממשיך להתקיים קיום מלאכותי שכזה..
והלא אימרו לי בריות טובות: היש איוולת גדולה מזו?
לעוד 94 שירים מיותרים אניח לשרוץ על הלובן התם
על גבי דפים מזוהמים מקיא, שתן ורוק
ונתחי-חיים-מדממים יילעסו בשקיקה
בטרם אשקוט לתמיד - ואי-אז יהא העונג כה גדול!
שיר מספר 407
איציק בנבנג'י מתנהג כאילו לא היה זה אך הלילה
שפקדני בחלומי והתרוצץ-ריחף כשדון זדוני מעל ראשי
מנוחתי הטריד במיני מועקות ארציות כגון בצע וסקס
ועוד הרבה עניינים-של-החיים שלא יאה אודותם לספר..
וגם נעמי לוינסקי יודעת
שהיא שותפה-מלאה לפנטזיות-סוטות שלי
ולכן מבט-רך-שלי המבקש לחדור לנבכי נשמתה
(ודרך-שם בתקווה, בהמשך לחדור לתוכה)
כלל וכלל איננו תמים בעיניה...
בוקה ומבולקה, בוקה ומובלקה!
הפואטיקה של רובי-ויטנברג:
היא פואטיקת הלב היגע -
היא פואטיקת נדכאי-גזירות-ים-סוף!
וכל כך נעים להתכרבל איתה ביחד מתחת לשמיכה
עור גופה כה חם - אף יותר מגופה של השונמית!
ונשימתה אינה מהבילה - מה טוב! עב פסגות מדיף פיה - מתקתק!
היא פואטיקה שטוב לקנות איתה מצרכים-בסיסיים במכולת
היא פואטיקה שטוב לעשות איתה ביזנס בוול-סטריט
היא פואטיקה עזובה
חדל.
העלה זכרון אהוב ומקווה אני שימתק בעינכם (כטוב-בעינכם)
אגד אגיד איך עם רד הליל בקרחת יער רדוף המיות ינשופים
עדת דימונים שובבים קיפצצה מעץ לעץ - והלא לא עצי קוקוס אלה!
ופרצופים טרוליים מלעיגים טרוניה ילדותית החוו זה כלפי זה
ואני חשבתי: לומי לומי לומי לומי
מי ייתן ושר היער יחרץ להיפגש פה היום עם רובי
ונגלגל דיון נלבב ומפולמס אודות החיים-סתם והחיים-של-ממש
וסעודה דשנה לאור ירח קיבתנו תסיח ותדיח
ולאחר מכן יתקינני על מזבח מוזהב משל היה סרקופג רומי
מעוטר בחזיון דמותו הנלהבת של ארס עת הוא משגל
את אפרודיטה הנלבבת לקול מצהלות האלים
המשתהים-קמעה ושוב חגים את המשתגלים הנבוכים
ואחרד מעט למראה המזבח - כי דם קודמי טרם יבש על דפנותיו
אולם לא לאורך ימים הרבה להתמסר לרגשותיי ירשני השר
יען כי צווארי ימלוק בנחת סטואית בלא להקדים הגה
ונשמתי תילקח בדיוק להיכן שנלקחה זו של וולפנג-פון-גיתה.
שיר מספר 408
מרובות בחיים אי-הבנות מצערות
נצל זאת לטובתך ידידי הטוב!
אם דבר-מה עכור וארור דעתך מייסר
או את דעת רעך, פשוט אמור:
"אי-הבנה זו היתה!"
והכל לך ימחלו עד מאוד
ואף זר מרגניות יעטירו
ונפשך לא תדע מרוב שובע ורוגע
עד הפעם הבאה בה תאמר
"לא היה זה אני שדיברתי - זה הלוע!"
שיר מספר 409
רינוני יום טוב ותלית ושמה תכלת
פרצופים חושניים של נשים נטולות-רגש
מושכנו הפיתוי אליו ולא מרפה
מושכנו כמשוך האלמנה השחורה את זיווגה האומלל
צבתותיה בשרניות, מלתעותיה ריריות
לועה משוח ארס
וכמשוך אלמנת גמל השלמה את הגבר שלמוות היתה לו תמימותו
והנה - המחושים הדקיקים - ירוקים-זכים!
היו מהתגלמות האלוהות בטבע להתגלמות היד המשחתת של השטן שבאישה
הזהרו-נא מנשים, הזהרו-נא מנשים
הן תלכודנה איברי-מינכם בפתח הצר
כדלת הנטרקת על קצות אצבעות מגששות
כמלכודת עכברים ענקית הננעלת על כפות רגליים זערוריות
הזהרו-נא מנשים - הזהרו-נא מנשים!
כחכוחי-לשון במילים יפות
גלגולי-לשון במילים יפות
נשים מכישים, נשים מכישים כמו נחשים - כמו נחשים מכישים -
כמו נחשים
מעטה שלג כבד רובץ על זגוגית חדר האמבטיה
השקיטה האם תינוקה, בטרם ירד עליו הליל
הריסים סגרה - שלה וגם שלו
כה טובה היא האם, יחשוב הוא בין עצמו ולבינו
הנשיות היא ברכה, ימלמל מתוך שינה
להתאפר היא יודעת, ריחה משכר, סדינים היא פורשת
כולה טוב טוב טוב טוב!
כך יחשוב לו הכסיל התם
כמחשבת הצרצר
רגע לפני שבשרו הרך נחרך קרץ'-קרץ'-קרץ'
מאוחר יותר פורטונה לאוזנו תלחש - "כל הנשים זונות"
וינבא לו לבו-לאחור כי מאריה הבתולה אף היתה זונה
לפני שרוח הקודש לה את המוח זיינה,
סיפרה לה שזה תירוץ טוב לומר:
"ישו הוא הבן שלי,
"ואלוהים הוא בעלי."
שיר מספר 410
יתקשו תמימי-הרוח להאמין
אבל גם הכעורים משיגים זיונים
הרבה-הרבה פעמים מספור
כלו עיני וחישבו לדמוע
על-שום חזיון תעתועים מערל-לב זה:
אלה ויהודי פוסעים שלובי זרוע
מה אשיר ומה אמלל,
כיצד אפאר גבורת האל?
לא אדע עוד, לא אדע
חברים - לי אין
צוררי נפשי היו לי לחברים
חברים היו לי לצוררי נפשי
אז אימרו לי, לשם מה לי לכתוב-בחיי עוד מחזה עילוגים?
חברים? יש לאלה שרפויה רוחם עד אימים
וכדי לאטר האין הנפער והולך בחברותא חושקים
ומה באשר לבנות ענוגות?
אם כן,
אינני יכול שאת המחשבה שיצור כה מזוהם ובלתי-שלם
בשרה של הנשיות - הנשגב שבטבע - יהיה לו לעינוגים
הו, ידידים נאמנים וברי-לבב
אנא חיו-נא מעט-כמה-שניתן!
שהלא נכזב קיום זה מכל הקיומים
(והלא אף במארס רושף-העון מוטב הקיום..)
ושאיפתה של הנשמה להסתלק
אין מוצדקת בנצחיותה ממנה!
היו קשובים לי, בריות נלבבות
אל-נא תניחו לשאיפות כזב לפרות ולרבות בחשכת מעייכם החולים;
גחמות של רגע
רצונות שרירותיים
האמת היא אחת
והיא: רק המוות טוב לאלוהים
שיר מספר 411
קורקבנים מקרקרים
בגרוגרות של חתולים
שמחר הכלב שלי יגרגר בגרונו
תיאורים פלסטיים
של בנות כפר בוואריות
ואן-אייק לא ידע איך הן נראות -
רמברנדט רק יכל לנחש
כה רב מספר מאהביהן
עד כי המילה "להזדיין"
נשחקה מידי וכבר איננה נחשקת
ורק משתגלות הן עם בן-הטוחן
או עם הנפח הפיסטוס הגרומי ורב הדווי
או סתם משגלון בלתי-מחייבון עם הנפח המקומי
ואשוב ואומר שוב ושוב
לא לחינם גובר יצרי על שנתי
יען כי באמת ובתמים סבור אני
שהמוות הוא ידידי הטוב ביותר
ולהפסיד ידיד שכזה זה כמו לאבד נישמת-האף
זה כמו לחדול להיות מחרה בנחשלות מפוארת
את המנטרה של הוד אדירותה, רבת-התעצומות
כל בזויי איננה(INANNA)ומבזיה חשקו שפתיים
עת היא אמרה:
"היש אל שיכול להתמודד מולי?"
ובזאת הפעם נפל הכיור לאסלה
ומברשת הצבע לשפך אמושקגה
שיר מספר 412
אהבתי לי אינה יודעת גבולות
ואף לא גבולות של הטבע
חוצה ביעף אגמים זהובים
מרחפת מעל פסגות הרים מושלגים
בשבילה האלפים השוויצרים זה מגרש משחקים
ומדלגת היא בקלילות מגורד שחקים לגורד שחקים
להתנהג כיאות כדי לחיות נכון
זה רעיון שמעורר בי חרון
יהא זה טירוף-חושים או טירוף של המחשבה
להכחידני - לא ייצלח איש; ולנסות לעשות כן -
יהא גדול מטירופי שלי,
ומיהו אלכסנדר מוקדון לעומתי?
למחצני בחיבוק שמהתהדק יותר ויותר
ככל שזמני הולך וקרב לתומו
כך מרחף אני בספירת מוסיקת המרומים המהדהדת בראשי
בהרמוניה מרטיטה יותר, בווליום גבוה יותר
ואהבתי לי - היא אינה יודעת גבולות
שיר מספר 413
אין לי חיי מין
בשבילי האישה היא אלוהים
כמו שהמאדונה הייתה בשביל רפאל
מאריה היא האלוהים
אלוהים יתום
מאריה היא האלוהים
אלוהים יתום
עור כה צחור וענוג, לציירו ודאי היה תענוג
את גופי הייתי מוסר בעבור הצצה מקרוב
במיסתרי המיסטריות של הגוף האנושי הלז
היה זה מודל או יציר כפיו של גאון מתבודד?
הו - בין ובין כך הוויה אלוהית טמונה היתה ביוצר
במידה כה גדושה עד כי מפליא הדבר שלא הירבה לאונן
שיר מספר 414
ספרות קלושה שלי נועדה להסביר לכם למה אני מפאי"ניק
למה אני מצדד בכינון ממלכה מאוחדת
של רצונות חופשיים שכולם כפופים לשל-שלי
ספרות קלושה שלי נועדה להסביר לכם כמה אני רציונליסט
כמה אני בעד ששביב מחשב יחשוב במקומי
יחשוב-לי שאני נחות בגלל שאני אמוציונליסט
הרבה הרבה אלהג בשבח הגדולה הראובן-ויטנברגית
וכמה שתסער ותגעש המולת המלל המהלל לא אשורה נב
לאמוד מידותיה של דמות מופת חד-ייתכנותית זו בגלקסית שביל החלב
ממין אלה שניקרות בדרכה של ההיסטוריה אחת למאה שנה בקירוב
או אחת לאלף או אף אחת למיליון - ואם אזכה בחסד האל
אולי אף מיליארדי שנות אור תרבוץ נשמתי בתכלת הישימון
אין לי חוויות חושניות -
בחשכת הליל אליליות נורדיות (=נורבגיות חרמניות)
יורדות חיש לרגע קט מפסגת קלואלה
משחיתות זרעי לריק - ולשווא - ולחינם
אין לי התגלויות אלוהיות -
בחשכת הליל שפתותיי מלחשות תפילה זכה מכל!
..אבל: דום.
קול אין והאין כהרגלו הוא אין
(וגם אין מי שישמע לולא היה אין - רק אין ואין ואין ואין)
אני מבקש מאלוהים.
אנא אלוהים - עשה שהקיום לא יהא כה מאמלל!
וגם:
אנא אלוהים - עשה שהבלתי-נסבל יהא נסבל!
וגם:
אנא אלוהים - עשה שרצונך יתמלא על-ידי שליחך הנאמן - רובי!
וגם:
אנא אלוהים - עשה שהמחר לא יהיה, שלא אקום משנתי עוד!
שיר מספר 415
עמל את הנפש, פרך את הנפש
עשה אותה לידענית גדולה בכל מה שנוגע ל
אי-עשייה, אי-ידיעה, אין-אונות
למד אותה על הזין
עת שריריו המשורגים נמתחים
תר נואשות אחר כוס מזדמן
לא ידע מנוח עד שריפיון ידע
והביצים לוחצות-לוחצות מחשבות להתפוצץ ממש!
(החיה שבאדם זה-מכבר החלה להתעלל בגווית האדם שבחיה)
כל רצונו: כוס ושפתיו אדמדמות שאת הלילה יצבע בדם
דם של פלחי אחוריים שייבקעו בקול נפץ חרישי
למד אותה על כוחן הורדרדי של הפיטמות הזקורות
זעות אנה ואנה ואל-על, לשון חמה ומצלול נגיעות
יפות כמו זין הניעור בבהלה
ראשו פעור ועל פניו שפוכה בעתה
עת השפיך הופיע ובצבץ ללא אתרעה
והנה מתפתל הזין במבוכה במבוכה של אישה
ללא תכלית, ללא מוצא
ללא שאיש יאמר לו לאן
ומה יעשה לכשיגיע לשם?
גניחה מרטיטה, אנחה נואשה, הכאב שבעינוגה
חשה האישה בסמיכות הדביקה
הנוטפת ממנה והחוצה על הריצפה
חמלה על בוהק השיש מיד היא אצה
מלקטת בלשונה שאריות השפיכה
רק כדי לגלות שבכורעה על ארבעה
זימנה תקיעה נוספת בישבנה
גניחה רוטטת, העונג שבכאב
שיר מספר 416
עצבות קודרת שהולכת ומקדירה עם הופעת שברירי חמה
הידיעה כה נושנה ועדיין ממאנת לחלחל
היא מעולם לא אהבה אבל גם לעולם לא תאהב
אילונה פאהטרו אבדה לי וגם מעולם לא הייתה
בין הדמדומים שוטטתי בדד וקמלתי כליל עם רדת הליל
במכתביי: בשרי דימם מילים, פי דימם הברות ולבי דימם משפטים
אמרתי לה שאני אוהב אותה ושהיא הכי נפלאה
אילונה פאהטרו אבדה לי וגם מעולם לא הייתה
וכשפשטה החשיכה יגעתי וכרעתי ארצה באפלולית פנס פינת הרחוב
להשקות ולדשן אהבה מתה או כזו שטרם נולדה
היא מעולם לא אהבה וגם לעולם לא תאהב
אילונה פאהטרו אבדה לי אבל גם מעולם לא הייתה
Page updated
Google Sites
Report abuse