בשבת בבוקר קיבל בן עמי פכטר, מפקד גדוד 21 של חטיבת כרמלי, הודעה מהש"י (שיירות הידיעות של ההגנה) על מחסומי דרכים ומארב ערבי גדול המתארגן באזור הכפר הערבי אל-כבריתה. למרות הסיכון הרב החליט בן עמי, שהיה מודע למצבם הנואש של מגני יחיעם, לשלוח את השיירה כמתוכנן. בצהריים יצאה מנהריה השיירה, שמנתה שבעה כלי רכב וכ- 90 לוחמים, בדרכה ליחיעם. ראשיתה של הדרך, המתפתלת בין אדמות הכפרים הערביים שבאזור, עברה ללא כל אירועים מיוחדים, אך עם התקרבות השיירה לאל-כבריתה גברה המתיחות בכלי הרכב. כחצי שעה אחרי יציאת השיירה מנהריה, בסמוך לבית הקברות של הכפר הערבי אל-כבריתה, נתקלה השיירה במחסום אבנים על הכביש ולידו במארב של כפריים ערבים מהאזור וכוחות של צבא ההצלה של קאוקג'י בפיקודו של אדיב שישקלי (לימים נשיא סוריה). מפקד השיירה, איתן זייץ, שנסע בראש השיירה במשוריין בעל מנגנון לפריצת מחסומים (כעין כף גדולה הממוקמת בקדמת הרכב), נתן הוראה לפרוץ את המחסום. המשוריין פורץ המחסומים עבר את המחסום הראשון והשני. במחסום השלישי הצליח כדור של צלף ערבי לחדור מבעד חלונות המשוריין ולפגוע באיתן זייץ שנהרג במקום. המשוריין המשיך בדרכו, עבר עוד שלושה מחסומים והצליח להגיע לקיבוץ יחיעם, משם דווח בקשר: "המשוריין הראשון בשיירה הגיע ... המפקד איתן זייץ הרוג. כל האחרים פצועים. השיירה מותקפת לפני אל-כברי. הרכב השני חוסם את הדרך בפני השיירה. הקרב נמשך. אין לנו יותר ידיעות".