הגעתון

האקליפטוסים הצעירים בצד שמאל זאת המכולת של אדלר, במרכז התמונה בית הקפה של פייבלמן ומצד ימין המבנה שבנה ריכבלסקי ושהופצץ ב- 48

באדיבות סשה בליצבלאו

לא היה די בהסדרת אפיקו של הגעתון אמנם הוא זרם בצורה מסודרת אל הים, אך הגעתון הוכיח שוב ושוב שאין הוא מסוגל להכיל את מי הגשמים הרבים בחורף גשום. מדי מספר שנים עלה הגעתון על גדותיו והציף את כל מה שנמצא בסביבתו, שדרות הגעתון והחנויות.

באחד השטפונות טבעו בגעתון 2 חיילים בריטיים ותושב נהריה . הם שתו בפאב של פייבלמן, גשרי העץ נסחפו בשטפון והם שהיו שיכורים לא הבחינו בכך וצעדו בביטחה אל המקום בו היה הגשר שנסחף. למחרת מצאו את גופותיהם בשפך הגעתון

מרים נוימן סלע

תושב נהריה שמצא את מותו בעת שנסחף בזרם הגעתון היה אלכסנדר רוט. שמו הונצח על הסירה הראשונה שנרכשה עבור הימיה.

הצפה של הגעתון בצומת של רחוב הרצל (של היום) לפני הצומת עם שדרות הגעתון. כדי החלב שעל הטרקטור מובאים לקואופרטיב שמצפון לשדרות הגעתון. הטרקטור חולף ליד בית הבטחון ובצד ימין המבנה בו היתה החנות של גלי.

באותה עת הוכנה מדרכה רק בשדרות הגעתון, בשאר הרחובות היתה תעלה משני צידי הרחוב לניקוז מי גשמים. לרוב הבתים היה מעין גשרון בטון , כדי לאפשר כניסה לחצר ואל הבית. בתעלה זו, לאחר הופעת הגשמים הראשונים היו מופיעים פרחים תכולים-סגולים ששמם "פעמוני גשם", פה ושם גם נרקיסים

כיוון ובין רח' הרצל לגדר החיה של הבית לא היתה מדרכה, ואולם תעלה כן היתה (לאיסוף מי הגשם) ומכיוון ופעם מצאתי שם כמה מטבעות כסף החלטתי שכדאי לחפש לאורך כל התעלה ועד לשדרות הגעתון. באמת , וכתמיד מצאתי.

מתוך זכרונותיו של גבי זוהר ז"ל

אני זוכרת איך למדנו לרכב על אופנים ,שכידוע היו כלי התחבורה הבלעדי לכל הגילאים . באותה תקופה הרחובות נוקזו ע"י תעלות בצידי הרחוב . בחורף זרמו בתעלות הללו מי- גשמים ובקיץ הן שימשו כ"תחנה הסופית" לרוכבי האופנים המתלמדים .

מי שהתחיל ללמוד לרכב ,ועדין לא שלט ברכיבה ובעיקר בעצירת האופניים ,כיוון רגע לפני הנפילה את האופניים לעבר התעלה שבלמה נפילה כואבת ופוצעת . אנחנו מנינו את מספר הנפילות לתעלה במהלך הלימוד, ולפיהן דרגנו את המוכשרים יותר או פחות שבינינו בלימוד הרכיבה על האופניים. במקום לברך את רוכב האופניים החדש שאלנו אותו: "כמה פעמים נפלת לתוך התעלה "?

דליה אונגר פנקס