הגעתון
החברה "נהריה" אשר חילקה את השטח לחלקות קטנות, סיפקה להן מים, סללה את כבישי הכפר, בנתה את מגדל המים וויסתה את אפיק הנחל המתפתל, כי האפיק במרכז הכפר, שהוא ישר כסרגל, נוצר בידי אדם
החברה "נהריה" אשר חילקה את השטח לחלקות קטנות, סיפקה להן מים, סללה את כבישי הכפר, בנתה את מגדל המים וויסתה את אפיק הנחל המתפתל, כי האפיק במרכז הכפר, שהוא ישר כסרגל, נוצר בידי אדם
דר' שלמה רילף ז"ל
בספרו "מים במדבר"
לקראת שנות ה- 40' ניטעו האקליפטוסים על שתי גדותיו של הגעתון לכל אורך הרחוב עד רחוב המעפילים
לקראת שנות ה- 40' ניטעו האקליפטוסים על שתי גדותיו של הגעתון לכל אורך הרחוב עד רחוב המעפילים
האקליפטוסים הצעירים בצד שמאל זאת המכולת של אדלר, במרכז התמונה בית הקפה של פייבלמן ומצד ימין המבנה שבנה ריכבלסקי ושהופצץ ב- 48
האקליפטוסים הצעירים בצד שמאל זאת המכולת של אדלר, במרכז התמונה בית הקפה של פייבלמן ומצד ימין המבנה שבנה ריכבלסקי ושהופצץ ב- 48
באדיבות סשה בליצבלאו
כבר סופר שאחת המטלות הראשונות של חברת "נהריה המשקים זעירים" היתה להסדיר את אפיקו של הגעתון ולנווט את הנחל באפיק ישר, ניצב אל הים. גשרים נבנו מעליו כדי להבטיח מעבר טוב בין שתי גדותיו. שלושה כבישים עברו מעליו: כביש עכו – ראש הנקרה , רחוב הרצל (בשמו היום) ורחוב וייצמן (בשמו היום). 5-6 גשרים נבנו להולכי רגל , עשויים עץ קורות עץ שהונחו לרוחב. רוחב הגשר היה כמטר ואיפשר לאדם לעבור עליו עם אופניו. הגשר המזרחי ביותר היה מול זוגלובק, אחריו בא הגשר הבנוי למעבר כביש של רחוב הרצל, בין הגשר של רחוב הרצל לזה של וייצמן היו 2 גשרים להולכי רגל, ( אחד מול טוטי לוי ואחד מול פינגוין) מערבה מהגשר של רחוב וייצמן היה הגשר שחיבר את רחוב ז'בוטינסקי עם רחוב רמז והמערבי ביותר חיבר את רח' המעפילים עם רח' סוקולוב.
כבר סופר שאחת המטלות הראשונות של חברת "נהריה המשקים זעירים" היתה להסדיר את אפיקו של הגעתון ולנווט את הנחל באפיק ישר, ניצב אל הים. גשרים נבנו מעליו כדי להבטיח מעבר טוב בין שתי גדותיו. שלושה כבישים עברו מעליו: כביש עכו – ראש הנקרה , רחוב הרצל (בשמו היום) ורחוב וייצמן (בשמו היום). 5-6 גשרים נבנו להולכי רגל , עשויים עץ קורות עץ שהונחו לרוחב. רוחב הגשר היה כמטר ואיפשר לאדם לעבור עליו עם אופניו. הגשר המזרחי ביותר היה מול זוגלובק, אחריו בא הגשר הבנוי למעבר כביש של רחוב הרצל, בין הגשר של רחוב הרצל לזה של וייצמן היו 2 גשרים להולכי רגל, ( אחד מול טוטי לוי ואחד מול פינגוין) מערבה מהגשר של רחוב וייצמן היה הגשר שחיבר את רחוב ז'בוטינסקי עם רחוב רמז והמערבי ביותר חיבר את רח' המעפילים עם רח' סוקולוב.
גשר עץ
גשר עץ
לא היה די בהסדרת אפיקו של הגעתון אמנם הוא זרם בצורה מסודרת אל הים, אך הגעתון הוכיח שוב ושוב שאין הוא מסוגל להכיל את מי הגשמים הרבים בחורף גשום. מדי מספר שנים עלה הגעתון על גדותיו והציף את כל מה שנמצא בסביבתו, שדרות הגעתון והחנויות.
לא היה די בהסדרת אפיקו של הגעתון אמנם הוא זרם בצורה מסודרת אל הים, אך הגעתון הוכיח שוב ושוב שאין הוא מסוגל להכיל את מי הגשמים הרבים בחורף גשום. מדי מספר שנים עלה הגעתון על גדותיו והציף את כל מה שנמצא בסביבתו, שדרות הגעתון והחנויות.
באחד השטפונות טבעו בגעתון 2 חיילים בריטיים ותושב נהריה . הם שתו בפאב של פייבלמן, גשרי העץ נסחפו בשטפון והם שהיו שיכורים לא הבחינו בכך וצעדו בביטחה אל המקום בו היה הגשר שנסחף. למחרת מצאו את גופותיהם בשפך הגעתון
באחד השטפונות טבעו בגעתון 2 חיילים בריטיים ותושב נהריה . הם שתו בפאב של פייבלמן, גשרי העץ נסחפו בשטפון והם שהיו שיכורים לא הבחינו בכך וצעדו בביטחה אל המקום בו היה הגשר שנסחף. למחרת מצאו את גופותיהם בשפך הגעתון
מרים נוימן סלע
תושב נהריה שמצא את מותו בעת שנסחף בזרם הגעתון היה אלכסנדר רוט. שמו הונצח על הסירה הראשונה שנרכשה עבור הימיה.
תושב נהריה שמצא את מותו בעת שנסחף בזרם הגעתון היה אלכסנדר רוט. שמו הונצח על הסירה הראשונה שנרכשה עבור הימיה.
אחד התחביבים שהיו לנו היה להגיע לנחל הגעתון, במיוחד בימי החורף, כאשר בנחל זרמו מים. התחביב שאני עומד לתאר לכם מתחדד יותר ככל שפני המים בגעתון גבהו יותר והזרם היה חזק יותר. בד"כ היינו מתפלגים לקבוצות , קבוצה אחת עמדה בגדה הצפונית של הנחל ואחרת בגדה הדרומית.. תוך כדי ריצה במורד הגדה , הגעה לשפת המים, ניתור כמו בקפיצה לרוחק ו-הופס.. עוברים לגדה השניה. בדרך כלל הקפיצה צלחה, לפעמים היו שניים מהקבוצות הנגדיות מתנגשים ונופלים למים, נרטבים עד לשד העצמות, מגיעים ברעדה הביתה מחכים בחוץ עד שיפתחו את הדלת
אחד התחביבים שהיו לנו היה להגיע לנחל הגעתון, במיוחד בימי החורף, כאשר בנחל זרמו מים. התחביב שאני עומד לתאר לכם מתחדד יותר ככל שפני המים בגעתון גבהו יותר והזרם היה חזק יותר. בד"כ היינו מתפלגים לקבוצות , קבוצה אחת עמדה בגדה הצפונית של הנחל ואחרת בגדה הדרומית.. תוך כדי ריצה במורד הגדה , הגעה לשפת המים, ניתור כמו בקפיצה לרוחק ו-הופס.. עוברים לגדה השניה. בדרך כלל הקפיצה צלחה, לפעמים היו שניים מהקבוצות הנגדיות מתנגשים ונופלים למים, נרטבים עד לשד העצמות, מגיעים ברעדה הביתה מחכים בחוץ עד שיפתחו את הדלת
בימי הקיץ , כשרצינו להתרענן היינו הולכים לאזור שפך נחל הגעתון, החל מהיכן שהיה נמצא הגשר המחבר את רחוב סוקולוב ורחוב המעפילים (אז לא היה זה גשר למכוניות , כי אם גשרון מתכת עם מדרך מלוחות עץ להולכי רגל בלבד), ועד לשפך היתה זרימה יפה וחזקה של מי הנחל. משם (בסמוך לגשר) היינו תופסים את זרם המים ונסחפים לכיוון השפך.
בימי הקיץ , כשרצינו להתרענן היינו הולכים לאזור שפך נחל הגעתון, החל מהיכן שהיה נמצא הגשר המחבר את רחוב סוקולוב ורחוב המעפילים (אז לא היה זה גשר למכוניות , כי אם גשרון מתכת עם מדרך מלוחות עץ להולכי רגל בלבד), ועד לשפך היתה זרימה יפה וחזקה של מי הנחל. משם (בסמוך לגשר) היינו תופסים את זרם המים ונסחפים לכיוון השפך.
מתוך זכרונותיו של גבי זוהר ז"ל
הצפה של הגעתון בצומת של רחוב הרצל (של היום) לפני הצומת עם שדרות הגעתון. כדי החלב שעל הטרקטור מובאים לקואופרטיב שמצפון לשדרות הגעתון. הטרקטור חולף ליד בית הבטחון ובצד ימין המבנה בו היתה החנות של גלי.
הצפה של הגעתון בצומת של רחוב הרצל (של היום) לפני הצומת עם שדרות הגעתון. כדי החלב שעל הטרקטור מובאים לקואופרטיב שמצפון לשדרות הגעתון. הטרקטור חולף ליד בית הבטחון ובצד ימין המבנה בו היתה החנות של גלי.
ממול ל"תנובה" היה צינור 6 צול מעל הגעתון מצד לצד. גאוותי היתה שיכולתי ללכת על הצינור כמו לוליין שהולך על חבל. כששאלו אותי למה אני עושה זאת עניתי: "אני רוצה להראות לנופשים מה ילדי נהריה יודעים לעשות"
ממול ל"תנובה" היה צינור 6 צול מעל הגעתון מצד לצד. גאוותי היתה שיכולתי ללכת על הצינור כמו לוליין שהולך על חבל. כששאלו אותי למה אני עושה זאת עניתי: "אני רוצה להראות לנופשים מה ילדי נהריה יודעים לעשות"
יורם יתום תומר
באותה עת הוכנה מדרכה רק בשדרות הגעתון, בשאר הרחובות היתה תעלה משני צידי הרחוב לניקוז מי גשמים. לרוב הבתים היה מעין גשרון בטון , כדי לאפשר כניסה לחצר ואל הבית. בתעלה זו, לאחר הופעת הגשמים הראשונים היו מופיעים פרחים תכולים-סגולים ששמם "פעמוני גשם", פה ושם גם נרקיסים
באותה עת הוכנה מדרכה רק בשדרות הגעתון, בשאר הרחובות היתה תעלה משני צידי הרחוב לניקוז מי גשמים. לרוב הבתים היה מעין גשרון בטון , כדי לאפשר כניסה לחצר ואל הבית. בתעלה זו, לאחר הופעת הגשמים הראשונים היו מופיעים פרחים תכולים-סגולים ששמם "פעמוני גשם", פה ושם גם נרקיסים
התעלה בצידי הכביש והגשרונים בכניסה לחצרות. תמונה משדרות הגעתון לקונדיטוריה של זליג את יעקב
התעלה בצידי הכביש והגשרונים בכניסה לחצרות. תמונה משדרות הגעתון לקונדיטוריה של זליג את יעקב
כיוון ובין רח' הרצל לגדר החיה של הבית לא היתה מדרכה, ואולם תעלה כן היתה (לאיסוף מי הגשם) ומכיוון ופעם מצאתי שם כמה מטבעות כסף החלטתי שכדאי לחפש לאורך כל התעלה ועד לשדרות הגעתון. באמת , וכתמיד מצאתי.
כיוון ובין רח' הרצל לגדר החיה של הבית לא היתה מדרכה, ואולם תעלה כן היתה (לאיסוף מי הגשם) ומכיוון ופעם מצאתי שם כמה מטבעות כסף החלטתי שכדאי לחפש לאורך כל התעלה ועד לשדרות הגעתון. באמת , וכתמיד מצאתי.
מתוך זכרונותיו של גבי זוהר ז"ל
אני זוכרת איך למדנו לרכב על אופנים ,שכידוע היו כלי התחבורה הבלעדי לכל הגילאים . באותה תקופה הרחובות נוקזו ע"י תעלות בצידי הרחוב . בחורף זרמו בתעלות הללו מי- גשמים ובקיץ הן שימשו כ"תחנה הסופית" לרוכבי האופנים המתלמדים .
אני זוכרת איך למדנו לרכב על אופנים ,שכידוע היו כלי התחבורה הבלעדי לכל הגילאים . באותה תקופה הרחובות נוקזו ע"י תעלות בצידי הרחוב . בחורף זרמו בתעלות הללו מי- גשמים ובקיץ הן שימשו כ"תחנה הסופית" לרוכבי האופנים המתלמדים .
מי שהתחיל ללמוד לרכב ,ועדין לא שלט ברכיבה ובעיקר בעצירת האופניים ,כיוון רגע לפני הנפילה את האופניים לעבר התעלה שבלמה נפילה כואבת ופוצעת . אנחנו מנינו את מספר הנפילות לתעלה במהלך הלימוד, ולפיהן דרגנו את המוכשרים יותר או פחות שבינינו בלימוד הרכיבה על האופניים. במקום לברך את רוכב האופניים החדש שאלנו אותו: "כמה פעמים נפלת לתוך התעלה "?
מי שהתחיל ללמוד לרכב ,ועדין לא שלט ברכיבה ובעיקר בעצירת האופניים ,כיוון רגע לפני הנפילה את האופניים לעבר התעלה שבלמה נפילה כואבת ופוצעת . אנחנו מנינו את מספר הנפילות לתעלה במהלך הלימוד, ולפיהן דרגנו את המוכשרים יותר או פחות שבינינו בלימוד הרכיבה על האופניים. במקום לברך את רוכב האופניים החדש שאלנו אותו: "כמה פעמים נפלת לתוך התעלה "?
דליה אונגר פנקס
תמונה מרחוב סולם צור (ז'בוטינסקי) משנת 1949. כביש ומשני צידיו תעלות. הגדר החיה מצד ימין היתה של האוס כהן
תמונה מרחוב סולם צור (ז'בוטינסקי) משנת 1949. כביש ומשני צידיו תעלות. הגדר החיה מצד ימין היתה של האוס כהן