חוף הים

חוף הים של נהריה כמקור משיכה לנופש

לנהריה יש רצועת חוף ארוכה למדי. כבר בשנת 1941 הוחלט להסדיר חוף רחצה מגודר שהכניסה אליו תהיה בהמשך רח' המייסדים, וניתן לו גם שם : חוף גלי גליל

לשפת הים יש מספר מאפיינים

החול בו הוא זיפזיף, שזהו חול גס יותר מהחול לאורך כל חופי הארץ, הוא נדבק יותר לגופו של היושב עליו או דורך עליו, אבל קל יותר להסירו בהשוואה לחול העדין

בקו המים יש מדרגה טבעית יורדת, מה שאומר שתוך מרחק קצר ביותר אין המתרחץ יכול לעמוד במים, והוא נאלץ לשחות

בכניסה למים יש סלעים שטוחים שחלקם הגדול מכוסה אזוב חלקלק וצדפים שונים הדבוקים אל הסלע, והדריכה עליהם אינה נעימה. יש מקומות בהם הכניסה למים קלה, והיא בין הסלעים

.החוף הזה הוא יחודי ושונה מחופי חיפה והשרון שבהם הכניסה למים היא מאד הדרגתי עבור אנשים הרוצים לשחות הוא אידיאלי

מכאן, יש אנשים הסבורים שהוא נהדר, אך יש גם הרבה הסתייגויות מהזיפזיף

מזנון בחוף נהריה 1937 באדיבות אנדריאס מאייר

פרסום בעיתון "דבר" בתאריך 9.6.1937

אחד הרעיונות הראשונים לפיתוח חוף הרחצה בנהריה היה להקים בונגלוס על החוף. בראשית שנות הארבעים הוזמנו מבנים מעץ. המבנים הקלים לא שרדו את רוחות החורף. ב 1948 או 1949 נעשה נסיון נוסף. הפעם הוחלט לפנות למסגר אנדריאס מאייר שיבנה קונסטרוקציה מצנורות מגולוונים ורשת מתכת.

חוף נהריה עם בונגאלוס מעץ נבנו על ידי הנס כהן בנגריה שלו. האוהלים צפונית הם ממחנה חיילים בריטים מהודו. בזמן המלחמה נהריה שמשה לאזור קייט לחיילים שלחמו במדבר המערבי בצפון אפריקה ובלבנון

אנדריאס מאייר

30 מסגרות מתכת מוזמנות במסגריה של אנדריאס מאייר, עם רשת מתכת בדופנות. העבודה מתבצעת ב 1947 במסגריה ואת המבנים המוכנים מעברים לחוף. באדיבות אנדריאס מאייר

כך נראו הבונגלוס לאחר הצבתם על החוף וכך זה נראה לאחר סערה חורפית חזקה . באדיבות אנדריאס מאייר

גלי גליל

אפרים הלטרכט

גלי גליל הוא שמו של מפעל הרחצה שהוקם על חוף נהריה ע"י הקואופרטיב לפיתוח החוף. באוקטובר 1946 חלפה רוח סערה בחוף נהריה והחריבה את הבניינים ומתקני הרחצה. ובסופו של דבר אין להצטער על כך, הסידורים החדשים עולים בטיבם ובנוחיותם על הקודמים. בית רחצה גדול ויפה לפי תכנית האדריכל קלרויין מירושלים. הבניין מכיל תאי הלבשה, מקלחות ומלתחה לשמירת הבגדים. שורה נאה של סככות בד חדשות משתרעת לאורך החוף ובכל אחת שתי מיטות מתקפלות, שולחן וכסא, ואורח שאין נמשך אחר הסככות הגדולות שרב בהן הקהל, יכול לבלות כאן את שעותיו ביחידות או בחברת מכרים

מאחורי בית הקפה היפה נמצא מגרש משחקים ובריכה לילדים. סמוך לכאן, ליד בית הסירות ע"ש חנה סנש נמצא מגרש הספורט לאורחים

בשבתות מרובה ביותר מספר האורחים. בצילם של מפרשים מתוחים על כלונסאות ברזל אפשר לראות משפחות שלמות שבאו מחיפה לנהריה במכוניותיהן כדי לבלות כאן את יום המנוחה.. מספר האורחים בשבת גדול כדי כך, שהנהלת גלי גליל נאלצה להוסיף מציל שני ליום זה

סידורי החוף עשו רושם רב על אורחים מחוץ לארץ שנזדמנו לכאן. הנהלת המפעל מכניסה שיפורים וסידורים חדשים כדי לשוות לו אופי של מקום רחצה מודרני, שלא יפגר אחר מקומות הרחצה החדישים ביותר. המנהל מר ליכטנר, משקיע את מרצו הרב בשיפורים מתמידים במפעל שהפך לילד טיפוחיו

" המלחמה מנעה מאיתנו לבצע אחת מתכניותינו החשובות " סיפר לי מר ליכטנר תוך כדי סיור במפעל- " הקמת בריכת שחיה של מים מתוקים. אנו מקוים כי הדבר יקום לקראת העונה הבאה. וכן כמה סידורים חדשים לחובבי הספורט שנדחו לשנה הבאה, אמנם כבר התחלנו לרכוש סירות מיוחדות לצורך זה

בימי ניתוקו של הגליל המערבי , עם ההכרה להקים תחבורה ימית בין נהריה וחיפה, נבנה מזח שישמש למעגן הסירות, אך בטרם הושלם המזח נכבשה עכו, נפתחה הדרך לגליל המערבי ופסק הצורך המלחמתי במזח. אף על פי כן זכה המזח עתה לתפקיד משנה. גלי הים גרפו חול רב לשטח שמצפונו ומילאוהו. באופן זה נוצר שטח של מים רדודים המוגנים ע"י המזח ומאפשרים רחיצה נוחה לשאינם יודעים לשחות

תופעה שלילית היא, שהרחובות הסמוכים למפעל הרחצה חסומים ע"י מכוניות מרובות שלא מצאו להן מקומות חנייה. הנהלת המפעל הדואגת יפה לאורחים, ראוי שתזכור, כי נחוץ מגרש חניה גדול למכוניותיהם

כתבה שהופיעה בעיתון "דבר" בתאריך 31.8.1949

חוף נהריה בשנות הארבעים

פתיחת חוף הרחצה בנהריה אוגוסט 1947 באדיבות אנדריאס מאייר

ב 1946 נבנה בית הסירות עבור הימיה, מעט צפונה משפך הגעתון. באותה הזדמנות נבנתה ע"י בית הסירות בריכה קטנה עבור ילדי נהריה.

בריכת השחיה של שנות ה-40' ליד הימיה באדיבות סשה בליצבלאו