חברת היזמים של המושבה הצעירה, וביניהם יוסף לוי, כבר אז מבינה שיש לקחת בחשבון, הקמת פעילות ימית – דייג
בשנת 1936 מוגשת תוכנית לפיתוח נהריה ובתוכנית זו, לא תאמינו, שוכן אחר כבוד נמל. יוסף לוי ראה בכך פרויקט משולש
א. נמל דיג
ב. תחנה לביולוגיה ימית
ג. ובית הספר לדיג שיכשיר דייגים
נמל הדיג נועד להיות העמוד הראשון של המרכז הימי בנהריה. תנאי ראשון לכך היה בניית מזח שיהווה בסיס מהותי לנמל דיג
הוחל בבניית המזח , אך אז הסתבר שאין עבורו מימון. בניית המזח הופסקה מיד בהתחלה
מתוך הספר "מושבת היקים" של קלאוס קרפל
כבר בתחילת שנות העשרים חקר המדען דר' ולטר שטייניץ את צמחיית החופים של פלשתינה באופן שיטתי. ולקראת הקמת התחנה הזואולוגית הימית הוא ניסח מזכר בנושא זה. את התחנה הוא העדיף להקים במפרץ חיפה. יוסף לוי הציע לדר' שטייניץ מקום בנהריה. גם נושא זה ירד מהפרק בגלל בעיות מימון שנוצרו ערב מלחמת העולם השניה
מתוך הספר "מושבת היקים" של קלאוס קרפל
קבוצת עברון הגיעה לנהריה בינואר 1937 מגבעת ברנר וחלמו להקים קיבוץ. הם חיו חיי קומונה , הקימו מאהל על הגבעה שעליה הוקם מאוחר יותר בית הספר וייצמן ועבדו למחייתם בכל עבודה נדרשת של אותם ימים ובין השאר תכננו לעסוק בדיג. במאי 1940 נפסק, מסיבות שונות, שיתוף הפעולה בין עברון ונהריה והקבוצה עוברת לעין שרה
האוהלים של גרעין עברון על הגבעה שעליה ייבנה בית הספר
בינואר 1939 יצר יוסף לוי קשר עם גוסטב פיץ' וקבוצת הדיג שלו שזה עתה הגיעו ארצה. גוסטב פיץ' היה גרמני נוצרי, מתנגד למשטר הנאצי ונרדף בשל כך. הוא ברח עם שני בניו וקבוצה של דייגים והגיע ארצה. יוסף לוי ביקש ליישב אותה בנהריה אך גוסטב פיץ' וקבוצתו לא קיבלו 300 דונם שביקש ועזבו מקץ חודשים אחדים. הם הגיעו לנהריה בפברואר 1939 ועזבו בחודש מאי אותה שנה. בתקופה הקצרה הזאת בנתה הקבוצה שלוש סירות דיג, בעזרתם של קבוצת עברון
מתוך הספר "מושבת היקים" של קלאוס קרפל
שלוש הסירות שבנו הקבוצה של פיץ' מאי 1939
במאי אותה שנה, הקבוצה עוזבת עם הסירות ומקימה כפר דייגים, שלימים הופך לקבוץ נווה ים. בתקופה הקצרה הזאת בנתה הקבוצה שלוש סירות דיג, בעזרתם של קבוצת עברון. במאי 1939 התקיים טקס השקת שלוש הסירות שנבנו במעמד תושבי נהריה. בטקס אף ניפצו בקבוק שמפניה על דופן אחת הסירות כנהוג בהשקת ספינות. מספר דקות לאחר הטקס הושטו הסירות למספנת "נחשון" שבמפרץ חיפה
מתוך הספר "מושבת היקים" של קלאוס קרפל
טקס השקת סירות הדייג שבנתה הקבוצה של פיץ' עם חברי גרעין עברון. הטקס נערך בנוכחות תושבי נהריה. כיאה לטקס השקת ספינה שברו גם בקבוק על הדופן.
במהלך הלימודים, שנמשכו שנתיים, הפליגו החניכים בים התיכון על סיפון אניית הלימודים, ספינת מפרש ששמה "שרה א'". הלימודים כללו ניווט, קריאת מפות, אלחוטנות מורס וכיוצא בזה. רפאלי, שלמד במגמת מכונאות, הוצב בחדר המכונות של הספינה.
בסוף מאי 1937, כחלק ממסע האימונים שלה, הגיעה האונייה לביקור בארץ ישראל, ושהתה כשלושה שבועות בנמל חיפה, שם התקבלה בכבוד רב.
בשנת 1939, אחרי גלגולים במקומות שונים בארץ, הגיעו מספא אנשי-ים מתנועת בית"ר לנהריה, כדי לעסוק שם בדיג כחלק מהפעילות ל"כיבוש הים". קבוצה זו זכתה לכינוי "הפלוגה הרוויזיוניסטית" כדי להבדילה מקבוצת דייגים נוספת (מתנועת גורדוניה) שפעלה אף היא בנהריה, בהדרכתו של רב חובל גרמני (לא-יהודי) בשם גוסטב פיץ'. בין חברי הקבוצה היה גם חיים רפאלי , שנקרא אז בשמו חיים בלטל.
קבוצתו של רפאלי קיבלה מהתנועה ספינה שאורכה כשבעה מטרים עם תורן ומפרשים ושהיה לה גם מנוע חיצון. מאחר שבנהריה לא היו מעגן או מזח נאלצו אנשי הקבוצה להעלותה לחוף אחרי כל הפלגה, דבר שהקשה על המשך הפעילות במקום.
מתוך האינטרנט
העליה הבלתי לגאלית לארץ ישראלית התחילה כבר ב- 1935. הבריטים צמצמו מאד את חלוקת הסרטיפקטים בשל דרישת הערבים בארץ. באותה תקופה נאלצו יהודים רבים לברוח מאירופה והסתכנו בהגעה לחופי הארץ ללא סרטיפקטים
ב- 6.6.1939 הגיעה לחופי נהריה אניית מעפילים בשם "אסימי". האונייה "אסימי" הביאה 470 מעפילים מקונסטנצה לארץ ישראל. היא עגנה קודם מול חופי נתניה ב 9 לאפריל 1939. אבל הייתה צריכה לעזוב כאשר נתגלתה על ידי האנגלים עוד לפני שהספיקה להוריד את כל הנוסעים. היא המשיכה לנהריה שם הורידו את הנוסעים הנותרים אשר הגיעו לחוף ב 6.6.1939. אסתר מאייר מנהריה נחתה בנתניה עם אמה. אך אפרים שריר ירד בנהריה ונשאר בה. בשנים 1974-82 היה ראש העיר של נהריה
האוניה אסימי בחוף נהריה באדיבות אנדריאס מאייר
הסירה דימיטריוס היתה סירת מנוע גדולה שנגררה אחרי האניה אסימי. ביוני 1939 הפליגה "אסימי"מיוון לכוון ארץ ישראל. מול חוף נהריה הורדו המעפילים אל הסירה דימיטריוס והם הגיעו לחוף עם שחר, אך נתגלו על ידי חיילים בריטיים ששחו להנאתם בחוף, והמעפילים נעצרו.
האניה קולורדו יצאה מיוגוסלביה במאי 1939 ועל סיפונה 379 עולים. ב- 6 ביוני היא הורידה בחופי הארץ 118 מעפילים , אך נאלצה להתרחק כדי שלא להיתפס , היא שבה ב- 14 ליוני לחוף נהריה והורידה את שארית המעפילים.
ויש גם עדות אישית שלפניהן היתה אניה בשם "אטרטו" מאת: יצחק גולד
בליל 1938 הגעתי לחופי נהריה באוניית מעפילים "אטרטו". ההגעה למושבה נהריה דאז והפיזור לבתי התושבים נעשו במהירות ובחשאיות כדי להימנע ממפגש עם הבריטים שלא אפשרו כידוע, הגעת מעפילים לארץ. משנתפסה אוניית מעפילים היא נעצרה על ידם.
בטרם אספר על שתי היממות שעברו עלינו, קבוצת המעפילים שמנתה כ-400 איש, אפרט את בקשתי ופנייתי אליכם התושבים – בימים אלה ימלאן לי 97 שנים וחש לי להביא לתיעוד נכון והולם את הגעת אוניית "אטרטו" לחופי נהריה. במוזיאונים וברשומות השונות המופיעות בארץ מפורטים שבעת מסעותיה של האוניה "אטרטו" כנושאת מעפילים לארץ, אולם באף אחת מהן לא מוזכרת ההגעה לחופי נהריה ולכן לא מופיע התאריך הוודאי של ההגעה: 31.12.1938.
עזרתכם כעדים או בני עדים חשובה לי מאוד ולכן אוסיף פרטים שיאירו אור נוסף על הלילה ההוא. העובדה החשובה ביותר היא שמועד זה של חגיגות השנה החדשה (סילבסטר), "ההגנה" בסיוע התושבים ארגנו לבריטים מסיבה שכללה כמובן משקאות חריפים וריקודים כדי להסיח דעתם מהספינה המתקרבת לחוף. בשעת לילה ובצל החשכה, התקרבו סירות וספינות ל"אטרטו", שאו היתה כנראה גיחתה השנייה עם מעפילים לארץ (קברניט הספינה היה יווני ונמל יציאתנו היתה נאפולי, אטליה).
שטנו בסירות זמן קצר. הורדנו על חופי נהריה במהירות ע''י ה"הגנה", רטובים בהליכה קצרה במים, פיזרנו ברגל, לבתי משפחות בנהריה. זכור לי היטב שאותי אירח מר גרינפטר, אדם מבוגר שגר בבית בודד וחתנו עבד במגדל המים של נהריה.
שנים רבות לאחר מכן, כמדומני לאחר מלחמת ששת הימים, התקיים בנהריה מפגש המעפילים לזכר נסיעה זו. כפי שמשתמע, הלילה ההוא נשאר חד ומיוחד בזיכרוני ותיעוד נכון הולם של האירוע הפך לי למטרה. על כן אודה לכל מי שסיפור זה מזכיר לו ולה משהו שיכול לחזק את עבודתי, מקור ראשון או שני, בני משפחות ואחרים.
מתוך אתר בית ליברמן
לנהריה רצועת חוף שאורכה ארבעה קילומטרים וחצי ,מאכזיב ועד שבי ציון. יחודה של הרצועה בזיפזיף – חול גס, זהוב שנוצר בעיקר משברי צדפים. זהו החול 'המקורי של חופי הארץ אך מנהריה דרומה אין לראותו כי הוא כוסה בחול לבן עדין שהביאו עמם זרמי הים מן הדלתה של הנילוס. על חוף הזיפזיף סלעי כורכר רבים הנגלים ונעלמים במים על פי הגאות והשפל של קו החוף. על הסלעים ניתן לראות צמחיית מים , אין סוף צדפים, דגיגים וחסילונים קטנים, גם כאלה שניתן לאוכלם. ההולך על הסלעים חייב בזהירות רבה כי הצמחיה חלקה מאד והצדפים דוקרניים
סמוך מאד לקו המים יש מדרגה טבעית יורדת, ובשל כך המתרחצים בים חייבים בזהירות כי כבר במרחק של צעדים ספורים אי אפשר לעמוד במים , וצריך לשחות
צבי ישראלי
מודעה שפורסמה בעיתון "דבר" בתאריך 19.8.1936
כל יום העמיסו באתים משאיות עם זיף זיף אשר נמכר על ידי קאופרטיב הזיף זיף לקבלנים בחיפה. היתה הנחה ותקוה שהזיף זיף על החוף יחודש על ידי הים. זאת היתה טעות. חופי נהריה שהיו גם פרנסתה נחשפו לסלעים מתחת לזיף זיף. מאוחר יותר נבנה שובר גלים על מנת לאגור את שאריות הזיף זיף