תשתית הדרכים

עֲיָתַיִים

המקורות התלמודיים מוציאים את "תחום עכו" – ובתוכו נהריה של ימינו – מגבולות הישוב היהודי בימים ההם, והמצוות התלויות בארץ נוהגות רק בחלק מהאזור הזה: " ההולך מעכו לכזיב- מימינו למזרח הדרך טחורה, משום ארץ העמים .. עד כזיב" (תוספות אהלות י"ח), "איזו היא ארץ ישראל? – מנהר דרומה של אכזיב ואילך." (שם, שביעית ד').

בעלת חשיבות מיוחדת היא הרשימה המציינת את הגבולות המדויקים של הישוב היהודי בימי בית שני,בה מופיעים פרטים רבים על הישובים היהודיים באזור הספר של הגליל המערבי : " תחומי ארץ ישראל – עד למקום שהחזיקו עולי בבל: ....חומות עכו ,ראש מי גאתו (הגעתון) , גאתו (געתון עצמה) , כברתא, בית זניתא , קצרה דגלילה , קבייא דעייתא , מצרייא דעייתא" (ספרי , דברים פסוק נ"א). המקומות הנזכרים ברשימת תחומי ארץ ישראל מעכו עד מצרייא דעייתא הם בסביבה אחת בגליל המערבי, וביניהם ראש גאתו (מעינות הגעתון) וגאתו (געתון עצמה) , כברתא (כברי) וכו'. לפי רשימה זו נמצאת גם עייתא באותה הסביבה.

עורכי המפה של ארץ ישראל בשנת 1878 P.E.F. ציינו במרכז הגבעה , עליה בנויה עתה שכונת כצנלסון בנהריה, וגם בימי המנדט קראו הערבים בשם עיתיים לשדה החרבות שמצפון לחומימה – על גבעת כצנלסון בדרך למעונה. כך נשמר עד ימינו השם העברי "עיתיים" על גבעה זו. שדה החרבות משתרע על פני שטח ניכר ויש בו אבני בנין, שברי רעפים, כלי זכוכית וחרס. אף על פי שהמקום עדיין לא נחקר כראוי, אפשר להכיר, שהישוב הוא מן המאות הראשונות לספירה הנוצרית

בגבעה הסמוכה , מדרום לנהר געתון – כיום גבעת אוסישקין – ערך פרופ' אביונה חפירות ארכיאולוגיות ומצא בה קברי נכרים מן המאות הראשונות לספירה. יתכן וקיים קשר רב בין בית הקברות זה לבין עיתיים

באחד מסיורי לפני כ- 20 שנה על גבעת עיתיים נתקלתי בשטח המכוסה שברים מרובים של אבני שיש, של רעפים גדולים ושל אבני בנין. אגב כך מצאתי שני שברים של אבני שיש שבכל אחד מהם חקוק צלב

נראה שעיתיים (בעברית) או עייתא (בארמית) בתקופה שלאחר החורבן היתה כבר ברובה ישוב נכרי , ומצרי שדותא (מצרייא דעייתא) במקום אחד ומערות קברותיו (קבייא) במקום שני נחשבו גבול הישוב היהודי אז

פרק שכתב אפרים הלטרכט ז"ל

מתוך הספר " מערבו של גליל"

קובץ החוג האזורי לידיעת הארץ