הקמת בית חולים צבאי

עוד בתקופת המצור הקים פיקוד ההגנה בפנסיון "רון" שבשדרות הגעתון, מחלקה כירורגית לשם הגשת טיפול לנפגעי הקרבות. המקום כונה " בית חולים צבאי מס. 3 " בשל הניתוק הגיע הצוות הרפואי בסוף מרץ 1948 ב"מעונה" דרך הים. הכירורג הראשון היה דר' בריסקר, שהוחלף על– ידי דר' פולק, ומעט אחר כך הגיע דר' ליפא וישניצר עם רעייתו, אחות חדר ניתוח, ובנו הסטודנט לרפואה. הם הביאו עמם ציוד רפואי רב וציוד מלא לחדר ניתוח. דר' וישניצר התמנה למפקד בית החולים ולמנתח הראשי. גם כאן הוקם חדר הניתוח בקומת הקרקע וחדרי האישפוז – בקומה העליונה, שאליהם הועלו המנותחים בידיו החזקות של החובש לצי פרקש. בית החולים מס. 3 תיפקד עד סוף מלחמת השחרור וטופלו בו נפגעים רבים.

דר' שאול שאשא

מלחמת השחרור התקרבה יותר ויותר וב 1.5.48 החליטו להקים בנהריה בית חולים צבאי כי צפו שיהיו קרבות באזורנו. התחילו לגייס כל מי שהיתה לו נגיעה לרפואה או לסיעוד, כך ארגנו ארבע אחיות וכמה בחורים מפלוגת החי"ש (חילות השדה ) שעבדו פעם בתור חובשים אצל הפרטיזנים או במקומות אחרים. הגיע רופא עולה חדש מרומניה עם אשתו ובנו שהיה סטודנט לרפואה שהובא כדי לנהל את העסק. כל הרופאים הנהריינים השתתפו איכשהו בעבודת ההקמה של המוסד. מצאו בית שהיה מיועד להיות מלון או פנסיון קטן והפכו כמה חדרים לחדרי ניתוח ולחדרי שירות לכל מה שנחוץ לבית חולים קטן.

בהתחלה היו סך הכל כעשרים מיטות , אבל תוך זמן קצר הוסיפו עוד מיטות כי הקרבות התחילו ברצינות והפצועים הראשונים הגיעו לצוות שלא היה מאומן בכלל. ההפצצות על נהריה התחילו גם כן ואחת מהן תפסה אותנו במגרש הטניס. מיהרנו מיד לבית החולים וקלטנו הרוגים ופצועים בני מקום באמצעים הכי פרימיטיביים והצלחנו לשלוט על המצב. כל הציוד היה די פרימיטיבי ורק אחרי כיבוש עכו הביאו אלינו הרבה ציוד ותרופות שנמצאו שם. כל המלאי היה צריך להגיע דרך הים. בסוף מאי, לאחר הכיבוש כשנפתח כביש עכו קיבלנו אספקה מסודרת ורצינית יותר מחיפה.

החשמל במושבה נותק ולכל נהריה היה גנרטור אחד בלבד. בכל בית הורשינו להדליק נורה אחת בלבד, כי אחרת לא היתה תאורה מספקת לכולם.

לבית החולים הגיעו יום יום פצועים חלק מהם מתאונות למיניהן. רוב החיילים היו עולים חדשים שהגיעו ישר מהאוניות לצבא ולשדה הקרב, בלי הרבה אימונים. בימים אלה גם ראינו את המפציצים הראשונים שלנו שתקפו את תרשיחא, וזאת היתה חוויה נהדרת בשבילנו. בינתיים הוחלט שבית החולים יהיה בסטטוס צבאי גרידא וכך היינו לחיילות וחיילים.

אחרי הכרזת שביתת הנשק המשכנו עוד לשמש כבית הבראה לחיילים ואחרי שחרורנו מהצבא וסגירת בית החולים החליטה מועצת העיר לפתוח בית חולים אזרחי. היתה ציפיה גדולה לעליה גדולה והתפתחות של כל האזור. אחרי התיעצות עם קופת חולים וגורמים אחרים הוחלט לפתוח שתי מחלקות , יולדות וכירורגיה. הייתי מיילדת אחראית בחדר לידה שכבר נולדו בו אז מעל 100 תינוקות לחודש.

שושנה שיפטן

בית החולים בנהריה הוקם בדחיפות בעת המצור על נהריה בשנת 1948. הוא שכן בקצהו המערבי של שדרות הגעתון , קרוב לשפך הגעתון אל הים. היתה בו מחלקת יולדות ששירתה את את ישובי הגליל המערבי, היו בו חדרי ניתוח , רופא כירורג ורופא פנימאי

צוות בית החולים ב- 1951. אחיות, סגל אדמיניסטרטיבי ומאחור מרים את ידו דר' פולק הכירורג