הקשיים

מה הם הקשיים:

· חלק מהמתיישבים היו מבוגרים מדי בשביל להתחיל את חייהם כחקלאים.

· חלקם לא הכיר כלל את עבודות החקלאות ונחשף להם לראשונה.

· תנאי המחייה הבסיסיים היו קשים ועל אחת כמה וכמה לאלה שעזבו חיי נוחות בגרמניה.

· ההדרכה החקלאית לא הועילה הרבה, מאחר שגם המדריכים לא הכירו את תנאי החקלאות בארץ.

· החלקות היו קטנות מדי בכדי להתפרנס מהן. רק לשם השוואה – חקלאי במושב זכה לקבל כ- 180 דונם לעיבוד חקלאי בעוד שבתכניתו של דר' סוסקין ניתנו רק 5 או 7 או 9 דונם, שבאופן חד משמעי אינם יכולים לפרנס משפחה

· הרעיון של דר' סוסקין לעשות משק מעורב המכיל גם עצי פרי, חלקות לירקות ולול עופות התגלה כלא מוצלח מאחר שעצי הפרי לא נקלטו כראוי, ובלול היתה תמותה גבוהה.

· התכנית של סוסקין היתה מובנית עד הפרט האחרון וכל חריגה מהתיכנון המקורי דרש אישור של הועד, ואכן היו חריגות רבות בכדי לאפשר למתיישבים להתפרנס, כמו כאלה שרצו לפתח רפת ,למשל.

· התוצרת שווקה בחיפה והתקשתה לעמוד בתחרות המחירים של התוצרת מהפלחים הערביים.

בחיפוש אחר מקורות פרנסה אחרים זימנה המציאות למתיישבים את החיילים הבריטיים ששהו במחנות בכל האזור וחיפשו מקום אליו אפשר להגיע לשבת ולשתות, ומנקודה זאת גילו מתיישביה הראשונים של נהריה אפיק פרנסה חדש. התושבים הזריזים ביניהם הבינו עד מהרה את הפוטנציאל הטמון בבריטים המגיעים בחופשותיהם לנהריה ועוד בשנות השלושים החלו לתת שירותי תיירות