תכנון המושבה
נהריה תוכננה על פי חזונו של דר' סוסקין ובוצעה על ידי המייסדים: דר' סוסקין, דר' יוסף לוי והיינריך כהן. התיכנון שלהם היה כמעט ייחודי, מכיוון שישובים רבים בארץ באותה תקופה, בעיקר ישובים חקלאיים, תוכננו בידי האדריכל ומתכנן הערים ריכארד קאופמן, שגם הוא יוצא גרמניה, שהגיע ארצה ב- 1920 על פי הזמנתו של ארתור רופין. בתיכנון הקיבוצים והמושבים הוא התחשב בעיקר ברעיון החברתי שלהם וריכז את בתי התושבים כך שיוכלו לקיים קשר חברתי ביניהם, והשאיר את החלקות החקלאיות מחוץ למעגל האנושי. (לדוגמה: הקיבוצים, או נהלל הבנויה כמעגל.) הוא תיכנן גם ערים ושכונות, וביניהם את קרית חיים שהיו בה משקי עזר ושירותים משותפים , כמו: אגודת מים, קואופרטיב מזון (צרכניה), עקרונות של עזרה הדדית ועוד, ובתים הבנויים בצורה אחידה
נהריה תוכננה על פי חזונו של דר' סוסקין ובוצעה על ידי המייסדים: דר' סוסקין, דר' יוסף לוי והיינריך כהן. התיכנון שלהם היה כמעט ייחודי, מכיוון שישובים רבים בארץ באותה תקופה, בעיקר ישובים חקלאיים, תוכננו בידי האדריכל ומתכנן הערים ריכארד קאופמן, שגם הוא יוצא גרמניה, שהגיע ארצה ב- 1920 על פי הזמנתו של ארתור רופין. בתיכנון הקיבוצים והמושבים הוא התחשב בעיקר ברעיון החברתי שלהם וריכז את בתי התושבים כך שיוכלו לקיים קשר חברתי ביניהם, והשאיר את החלקות החקלאיות מחוץ למעגל האנושי. (לדוגמה: הקיבוצים, או נהלל הבנויה כמעגל.) הוא תיכנן גם ערים ושכונות, וביניהם את קרית חיים שהיו בה משקי עזר ושירותים משותפים , כמו: אגודת מים, קואופרטיב מזון (צרכניה), עקרונות של עזרה הדדית ועוד, ובתים הבנויים בצורה אחידה
לעומת תיכנונו של ריכארד קאופמן, היה התכנון של סוסקין פשוט למדי. הישוב תוכנן משני עברי הגעתון, כפי שישובים רבים באירופה נמצאים על גדות הנהר. השטח חולק ל- 500 חלקות, עם דרכים ישרות מצפון לדרום ודרכים ישרות ממערב למזרח. החלקות היו בנות 5 או 7 או 9 דונם לכל מתיישב. גם בנהריה תוכנן מרכז שמוקם בפינת רחובות הרצל (של היום) עם שדרות הגעתון. בפינה המזרחית שעל הגדה הצפונית של הגעתון נבנה מרכז האספקה של האגודה החקלאית , ששימש לאספקת תערובת לחקלאים, זרעים וכו' אך שימש גם לאיסוף התוצרת החקלאית מכל החקלאים. למעשה , היה זה המרכז שכל חקלאי מגיע אליו לפחות פעם אחת ביום. באותו מבנה הוקמה גם המכולת שהופעלה ע"י האגודה החקלאית. על הגדה הדרומית, גם בפינת הרחובות הרצל (של היום) ושדרות הגעתון הוקם בית הבטחון ששימש לכל ענייני הבטחון של המושבה החדשה, ריכוז סדר השמירות, נשק וכו
לעומת תיכנונו של ריכארד קאופמן, היה התכנון של סוסקין פשוט למדי. הישוב תוכנן משני עברי הגעתון, כפי שישובים רבים באירופה נמצאים על גדות הנהר. השטח חולק ל- 500 חלקות, עם דרכים ישרות מצפון לדרום ודרכים ישרות ממערב למזרח. החלקות היו בנות 5 או 7 או 9 דונם לכל מתיישב. גם בנהריה תוכנן מרכז שמוקם בפינת רחובות הרצל (של היום) עם שדרות הגעתון. בפינה המזרחית שעל הגדה הצפונית של הגעתון נבנה מרכז האספקה של האגודה החקלאית , ששימש לאספקת תערובת לחקלאים, זרעים וכו' אך שימש גם לאיסוף התוצרת החקלאית מכל החקלאים. למעשה , היה זה המרכז שכל חקלאי מגיע אליו לפחות פעם אחת ביום. באותו מבנה הוקמה גם המכולת שהופעלה ע"י האגודה החקלאית. על הגדה הדרומית, גם בפינת הרחובות הרצל (של היום) ושדרות הגעתון הוקם בית הבטחון ששימש לכל ענייני הבטחון של המושבה החדשה, ריכוז סדר השמירות, נשק וכו