בני עם המוסי (Mossi) במערב אפריקה מספרים כי עמם נוצר כגוף לאומי מגובש השולט על שטחים ומוכר כשלשיטם על ידי נסיכה לוחמת בשם יננגה (Yenenga) שהצטינה בלוחמה בחרב ובקשת.
באתיופיה מספרים על גודית, מלכה של ממלכת "ביתא ישראל" שפרחה באתיופיה במאה העשירית לספירה המקובלת, אשר צרה על אסכון (Askun) ובנותיה כבשה אזורים נרחבים, הרסה את הכנסיות, וכמעט השמידה את השושלת השליטה של בני אקסיום באתיופיה. על דמותה ומעשיה מסופרות אגדות שהועברו מפה לאוזן לאורך הדורות עד ימינו.
בקרב בני אזור נהר ניז'ר מספרים על אויה (Oya), מלכת העולם שמעבר לעולם החיים, רוח לוחמת השולטת באש, , בברק, בפריון ובקסמים. היא אשר יצרת סופות ושולטת ברוחות. דמות זו עולה בקנה אחד עם הידוע לנו על דמותן של נשים בפנתאונים קדומים ותפקידן בהם.
נאמר כי אלכסנדר הגדול ממקדוניה חש מאוים מהצבא החזק של המלכה הנובית קַנדַס, (סביר כי קנדנס הנו שיבוש המילה הנובית קנטקה שמשמעה מלכה) מלכת כוש, שבירת ממלכתה הייתה העיר מֵרוׂ, ומהידע הצבאי שלה, שכן בכמה עימותים בינה לבין צבאו, בשנת 333, השתמשה באסטרטגיות שבעזרתן הכשילה את כוחותיו, כשהיא מפקדת על צבאה מעל גבי פיל מלחמה. לפיכך נמנע מפלישה לנוביה ופנה לעבר מצרים. המקורות המספרים על כך אמנם אינם נחשבים מהימנים, אך המלכה קנדיס, זכתה להילה מיתית, ואגדות נרקמו על דמותה. מקורות אחרים המנסים להסביר את המנעותו של אלכסנדר מפנות דרומה טוענים כי מלכתחילה התכוון להסתפק בכיבוש מצרים ולא שאף לפלוש דרומה מנאת המדבר סיווא. עם זאת החלטה זזו מפתיעה אם אכן לא עמד בפני כוח של ממש לעצרו בדרכו לארץ כוש, שנחשבה לארץ עשירה בזהב ואבני יקר.
המלכה קנדיס
ועם זאת, כפי שיפורט להלן, נלחמו באלכסנדר מספר מלכות שעמדו בגבורה מול צבאו המיומן ורב הכוח.