ספרי ילדים ונוער

ברוב ספרי ההרפתקאות לילדים ולנוער[1], מראשית המאה העשרים ועד מחציתה, ואף כאלה שנכתבו קודם לכן, בהם מסופר על חבורת נערים ונערות, יהיה המנהיג בן ולצדו חבריו הנערים אשר לעתים תבלוט בינם ילדה או נערה אחת נועזת ואמינה[2]. לעתים תהיה אחת הבנות או הנערות המתלווה לחבורה זו בלתי רצויה כלל והיא מצטרפת להרפתקאות מכורח, בהיותה אחות קטנה של אחד הבנים ובדרך כלל תהיה אחת הבנות בכיינית, חששנית ואפילו פחדנית[3]. אם ניתנת הנהגת הקבוצה לנערה הרי שהיא מתנהגת "כבן" לכל דבר[4]. גם בסרי נעורים שבהם לאחת הבנות או לכולן תפקיד משמעותי והן מגלות אומץ ותעוזה לכל דבר, עדיין יהיו באחריותן התפקידים ה"נשיים" כמו ריפוי החולים, חבישת הפצועים והן תמיד תהיינה רכות לב יותר מהאחים או החברים בקבוצה.[5]

גם בסרטי נעורים רבים מהעת האחרונה מתברר לצופים כי אם תבקש נערה להשתתף במשחקי נבחרת ספורט של בית ספרה לא יעלה הדבר בידיה שכן בדרך כלל יושקעו משאבים בנבחרות הבנים ובנות מנועות מליטול חלק בתחרויות הרשמיות. לפיכך עליה להתחפש לבן ולשטות בחברי הנבחרת, המאמן והוריה[6]. מוטיב זה המציג מצבים קומיים רבים לקוח מספרות תקופות קדומות כמו למשל מחזות תקופת הרנסאנס, אולם בימינו יש בכך כדי להנציח חלוקת תפקידים ברורה בין נערים לנערות, ואף אם הסרטים האלה מוכיחים כי הנערה מסוגלת לבצע את הנדרש מנער, הרי תמיד היא נאלצת בשל אהבתה לנער אחר או מכל סיבה לוותר או להיקרע בין מכלול רצונותיה והשאיפה להגשים את חלומה לבין המציאות, ועוסק בנושא הציפיות של החברה מנער מתבגר ומנערה מתבגרת.

סיפורה של הנערה אלאנה, גיבורת סדרת הספרים של הסופרת תמרה פירס "שירת הלביאה" שראו אור בשנות השמונים של המאה שעברה, אמנם מתרחש בממלכת פנטזיה בימים אחרים ושונים, אך הוא פונה לנוער ולמתבגרים של התקופה בה נכתב ומכיל יסודות המתאימים לחייו של מתבגר בשנים אלה. הסדרה מספרת על נערה בשם אלאנה, הנאלצת להתחזות לנער בשם אלאן כדי להיות לאביר לוחם ולהאבק בעושי רעה. המחברת איננה עושה שימוש בחלוקת התפקידים המסורתית שבין נערים לנערות בממלכה שבה מתרחשת העלילה ואין בסיפורים על אלאנה כל או הערה מרומזת שעל כל אדם לבחור את עיסוקו על פי נטייה, רצון וכישורים.

בנוסף, ניכר ביצירות המיועדות לילדים ולנוער, ספרים וסרטים כאחד, כי כשחושקת נפשה של נערה בהרפתקה עדיף שתתחזה לנער כדי שתתקבלנה דרכיה והתנהלותה בחברה, הן בחברת המבוגרים או הנערות השופטות אותה והן על ידי הנערים או הגברים אליהם היא מבקשת להצטרף[7].

בכלל נושא זה, ציפיות החברה מאדם בשל מינו או מוצאו האתני, הנו נושא חשוב שכן יש ביכולתן של יצירות ספרות ומחזות (וגם סרטים) לשפוך אור על דעות קדומות וסטריאוטיפים שאינם ראויים, כמו למשל הספור על בילי אליוט, הנער שביקש לרקוד בלט למורת רוחו של אביו שרצה ללמדו להתאגרף, או סיפורה של ג'סמינדר, נערה תושבת לונדון,בת למהגרים מהודו, החולמת לשחק כדורגל כמו השחקן הנערץ עליה בקהאם[8], ונגררת למאבק עם הוריה הרוצים לראותה חיה על פי המסורת ההודית של אבותיהם . ובכל זאת, קיים הבדל גדול בין הצגת הנושא כבעיה כלל אנושית ושל החברה בה חיים הגיבורים והתמודדות עמה, לבין הצגת מקרה פרטי מסוים כפרודיה קומית שסופה "טוב": הכל חוזר למצבו הקודם והנערה שבה להיות נערה לכל דבר.

מימין: כרזת הסרט "היא גבר" על התאומים ויולה וסבסטיאן ; משמאל: עטיפת הספר הראשון בסדרת הספרים "בסודה של הלביאה": "ההרפתקה הראשונה".

הדים לצורך הזה, להתחזות לנער כדי להשיג מטרה נחשקת או כדי לממש את הפוטנציאל האישי, ניתן למצוא אפילו בספרות ה"המנגה " היפנית והספרות המצוירת לנוער[9] ובמשחקי מחשב.

הערות:

[1] יובאו להלן ספרים ממאה ועשרים ~ השנים האחרונות, בעיקר מפני שספרות ילדים מוקדמת יותר איננה עוסקת בהרפתקאות כדון אלה שתבאנה ילד האו נערה לעטות בגדי נער ולצאת לעולם, בניגוד לספרות למבוגרים שעושה שימוש במוטיב הזה ברומנסות בפרוזה ובמחזות כמוטיב היתולי או כזכר לאפוס או מיתוס קדומים. אלא זו ספרות מוסר שרואה את תפקידה לתאר חיים של צניעות ודבקות בדת ועיקריה.

[2] כך למשל בסדרת ספרי "חסמב"ה או חבורת סוד מוחלט בהחלט" שבה מונצחים סטריאוטיפים חברתיים ומגדריים רבים.

[3] כך למשל בסדרת ספרי ההרפתקאות על הילד וויליאם בראון ("רק וויליאם" Just William) שראתה אור בבריטניה בין השנים 1921-1920 המתארת את עלילותיו של ילד שובב כבן 11 שנים וחבריו עמם נמנית גם ויולט, בתו המפונקת של אחד מעשירי הכפר אשר לפיכך נאלצים וויליאם וחבריו לסבול את נוכחותה והיא מפריעה להם לבצע את תעלוליהם. הסדרה הומחזה לטלוויזיה והופקה מספר פעמים משנת 1960 ועד שנת 2010 לאמר: דורות רבים של ילדים ונערים בממלכה המאוחדת התחנכו על ברכי הסטריאוטיפים המגדריים והחברתיים המונצחים בה.

[4] כך למשל בסדרת "החמישייה הסודית" (The Famous Five) שראתה אור בבריטניה בין השנים 1942-1963 ומספרת על חבורת ילדים בני דודים המונהגת על ידי ילדה בת 11 שנים בשם ג'ורג'ינה (היא בת הדודה שאל ביתה בכפר נשלחים מידי קיץ בני החבורה לחופשה) הדורשת כי יקראו לה ג'ורג', מתלבשת במכנסי אברקיים וגורמת להוריה להיאנח מעת לעת על התנהגותה זו ואהבת ההרפתקאות שלה. גם סדרת ספרים זו הומחזה והוסרטה כסדרת טלוויזיה וכסדרת סרטים ומחזות שהועלו על הבמה, אחרונה בשנת 1995. בסדרה זו הילדה אן, בת דודתה של המנהיגה היא גם בעלת התפקידים "הנשיים" כמו שאלה נתפשים בחברה שבה הנשים אמורות לבצע תפקידים בתוך הבית, כמו ארגון, ניקיון ודאגה לחברי הקבוצה למאכלם משתם ולהרגשתם. יש לציין פה כי בחלק מספריה של מחברת הסדרה, אניד בלייטון, הרבים והפופולאריים עד ימינו, אין ההבחנה בין הבנות והנערות לבנים כה חדה אך היא נרמזת בי השיטין. רמיזות כאלה ניתן, מטבע הדברים, למצוא אפילו אצל סופרת הילדים והנוער אדית נסביט (1858-1924), שספריה מביעים רעיונות של קדמה חברתית בכל ההיבטים, בעיקר משום שהיא מתארת מציאות קיימת בחברה שבה חיו קוראיה.

[5] כך למשל בסדרי "תולדות נארניה" (The Chronicles of Narnia") שראתה אור בבריטניה בין השנים 1939-1954 וזכתה לתפוצה עצומה. הסדרה מספרת על ארבעה אחים: שני ילדים ושתי בנות, ולמרבית ההפתעה נפתחת בתיאור התנהגות לא ראויה של האח הצעיר. עם זאת, לאחר שיושרו ההדורים ולמרות שכל הארבעה הופכים למלכים ומלכות של נארניה, עדיין כוחות הריפוי ניתנים לאחות הקטנה ושתי האחריות טרודות יותר מאחיהן בנושאי לבוש ומראה וגם כלי הנשק שנתנו להן על ידי האריה אסלאן הולמים בנות יותר מאשר בנים ואין מצפים מהם כלל להשתתף בקרבות. לאח הבכור ניתנת חרב קסומה, ממש כמו למלך ארתור האגדי ואילו האחות הבכירה מקבלת קשת ואשפת חצים, והאחות הצעירה מקבלת פגיון קצר להגנה בלבד. כלומר, אין היא אמורה להשתתף בקרבות פנים אל פנים, ועוד הבדלים דקים. האח הבכור פיטר מכונה "הנפלא" (King Peter the Magnificent) בעוד האחות הבכירה נקראת "המלכה העדינה" (Queen Susan the Gentle), ואף כי האחות הצעירה מכונה המלכה בעלת התעוזה (Queen Lucy the Valiant) הרי שהתואר מתייחס לכך שלמרות גילה ומינה היא מנסה בכל מאודה לא להיגרר אחר החבורה. מה גם שהרוע בסדרה, בראשיתה לפחות, מתגלם, כמו בהרבה מיתוסים ואגדות, בדמות של אישה, היא המכשפה הנוראה מהצפון.

[6] למשל הסרט על התאומים ויולה וסבסטיאן המתחלפים ביניהם, מפני שהאח רוצה לעסוק בנגינה והאחות רוצה לשחק בנבחרת הכדורגל של בית הספר, "היא גבר" משנת 2006 ורבים אחרים. ואף כי שמות התאומים לקוחים הקומדיה "הלילה השנים עשר" של ויליאם שייקספיר, שנכתבה כנראה בשנת 1601, הסרט מתאר את חיי הצעירים ממעמד חברתי גבוה בארה"ב של ימינו כל דבר.

[7] למשל: "פורעי החוק מיער שרווד" (The Outlaws of Sherwood ) מאת Robin McKinley, (1988) ספר שבו נערה המבקשת להצטרף אל רובין הוד ורעיו מתחזה לנער; "רואן הוד: פורעת החוק מיער שרווד" (Rowan Hood: Outlaw Girl of Sherwood Forest) מאת Nancy Springer (2002) שבו נערה מתחזה לנער כדי למצוא את אביה, הוא רובין הוד, בטרילוגית המדע הבדיוני "לוויתן" (Leviathan ) מאת Scott Westerfeld (2009) שבה נערה החווה את ימי מלחמת העולם הראשונה, מתלבשת כנער כדי שתוכל להתגייס לחיל האוויר, הסדרה "המועדון החברתי בבית ספרה של קורה" (Ouran High School Host Club) מאת Bisco Hatori, שמספרת כי התלמידה נאלצת להתחזות לתלמיד כדי להרוויח יותר כסף, סיפור הנעורים שזכה בפרס היוקרתי לספרי נוער ALA " The Shakespeare Stealer" שראה אור בשנת 1999, ואשר מתרחש באנגליה בתקופתו של שייקספיר, ובו מסופר כי נערה נאלצת להתחזות לנער כדי לקבל תפקיד בהפקת תיאטרון שהרי לנערות ונשים אסור היה לעלות על הבמה. [ממש כמו סיפור הסרט Shakespeare in Love] ועוד...

[8] גם סרט זה, שלא כמו הסרט על בילי אליוט, הנו פרודיה קומית ובין הנערה למאמנה נרקם סיפור אהבה שסופו בטוב, אך עדיין הוא מספר על הגשמת חלום, על מאבק באורח חיים שאיננו מתאים למציאות, ועל תרומתה של הגיבורה לניצחון קבוצתה במשחק המכריע. בסיפור זה הגיבורה איננה מתחזה לנער אולם נאלצת לשקר להוריה, ועולה השאלה האם מותר לאדם לשקר לאוהביו, גם אם הוא מתנגד לתכניותיהם ודרכם בחיים, כדי לממש את רצונותיו.

[9] למשל בסדרה Hana Kimi מתחפשת הגיבורה Ashiya Mizuki לנער כדי שתוכל לפגוש את הנער אותו היא מבקשת להכיר ועוד.

ר' גם (מגנה)