הבלדה על פולי אוליבר, שיר עם אנגלי ממחצית המאה ה 19

דיוקן הנסיכה מרי אנטואנט, בת השש עשרה, כיורשת העצר של צרפת,

לובשת מדי קצין, 1776

מבוא:

הבלדה "פולי אוליבר המתוקה[1] (Sweet Polly Oliver)" הידועה גם בשם "פולי אוליבר היפה (Pretty Polly Oliver)" היא שיר עם אנגלי מהמחצית הראשונה של המאה התשע עשרה לספירה המקובלת (1840)[2].

לחן השיר עובד על ידי המנצח תומס רוּט לנגינה בתזמורת ועל ידי בנג'מין בריטן לנגינה על פסנתר ולביצוע תזמורתי כאחד.

הלחן נדפס לראשונה לערך בשנת 1840 ועל פי וויליאם צ'אפל, בספרו "לחנים (מוסיקה) פופולאריים של ימי עבר (Popular Music of Olden Times)" שראה אור בשנת 1859, היה מוכר כבלדה בשם "המסע[3] של פולי אוליבר (Polly Oliver's Ramble)". אולם לשיר כמות שהוא מופיע בספרו יש גרסא ארוכה יותר ואחר כך נוספו לו גרסאות מספר, אף כי אין הם שונות באופן מהותי זו מזו, אלא בפרטים.

על פי סם הנרי, (1870-1952), מי שאסף סיפורי ושירי עמים ומחבר הספר "שיריהם של האנשים (Songs of the People)", היה שיר עם זה ווריאציה של שיר עם בשם "ליידי אנני" שהיה מוכר כבר בשנת 1815 ואשר מילותיו דומות למילות השיר כפי שפורסם על ידי וויליאם צ'אפל. השיר מוכר גם במספר שמות אחרים, ובשינויים מסוימים בנוסחו, בשמות "פולי היפה, כמו פרש (צבאי) היא רכבה (Pretty Polly Like a Trooper Did Ride)"; "המסעות של בילי אוליבר (Billy Oliver's Rambles)"; "החלטתה הנחרצת של העלמה ללכת בעקבות אהובה / אהבתה (The Maid's Resolution to Follow Her Love)"; ו"וויליאם הצעיר (Young William)".

ללחן זה הושר גם שיר השׂם ללעג ולקלס את "הטוען (המתחזה) הזקן לכתר (The Old Pretender) הוא בנו של המלך ג'יימס השני של אנגליה[4] כמאתיים שנים לפני שהבלדה על פולי אוליבר הושרה. בכך יש הוכחה כי לחנים עממיים עתיקי יומין שמשו את העם לחיבור מילים המתאימות לאירועים בכל דור, מה ם שמילות הפתיחה של שיר לעג זה דומות עד מאד לשורה הראשונה של השיר על פולי אוליבר בכל גרסאותיו[5].

השיר מספר על נערה בשם פולי אוליבר, בת אחת מערי השדה, אשר התחזתה לגבר צעיר ויצאה לעיר הבירה בעקבות אהובה. מכיוון שהיה זה, כך מתברר לקורא / שומע, קצין צבא אף התגייסה לצבא, בחלק מהגרסאות תחת פיקודו ובאחרות כחייל באחת היחידות כשהיא ממשיכה לחפשו. בסופו של דבר, לאחר תלאות, התגלתה זהותה האמיתית ואהובה לקחה לאִשָׁה, למעט גרסא אחת המספרת כי האהוב נפצע בקרב פצעי מוות, והגנרל שלו, הוא שנישא לה.

במחצית המאה השמונה עשרה לספירה, הגיע צבא הממלכה לקצווי תבל בשם אימפריה בריטית מאוחדת, לפחות כלפי העולם. קציניו וגם חייליו, בהתאמה למעמד משפחתה של נערה זו או אחרת, נחשבו בקרב בנות מחוזות השדה למושכי לב ומתאימים לנישואים בשל הכנסתם הקבועה ומעמדם. והנה, לאחר ששהו במקום מסוים זמן מה הם עברו עם יחידותיהם למקומות מרוחקים, כשהם מותירים לבבות שבורים וחלומות מנותצים. הדי מלחמה הגיעו לכל בית, המלחמות בצבא צרפת, מלחמת קרים, המאבק בשבטים מורדים ברחבי האימפריה והסכנות שארבו בארצות רחוקות... ועמן החרדה לגורל בן משפחה, אם היה כזה בצבא, ובסתר גם לאותו אהוב שנאלץ להותיר את הנערה העורגת לו בדרכו לקרב. שירי עם רבים מתקופה זו, מכל רחבי הממלכה, מספרים על הנערות שנשבה להן לאהבת חייל. לעתים ממסתיים סיפורן בכי טוב והן מממשות את האהבה ולעתים הן נאלצות להיפרד מהאהוב היוצא למרחקים להגן על הממלכה ואפילו לגלות כי הוא כבר נשוי או מאורס לאחרת לאחר שהבטיח להן הרים וגבעות וניצל את תמימותן ותומן.[6]

בבלדה על פולי אוליבר, כל הגרסאות שבהם האירועים מתרחשים באנגליה, משקפות את אותו אורח החיים בממלכה האנגלית בתקופה שבה הצבא, בשם הכתר, נשא את הדגל הבריטי עד קצווי העולם, ומעמדם של אנשי צבא, בכל הדרגות, ובקרב כל המעמדות בהתאמה, היה ניכר והשפיע על החברה בערי השדה, בערים הגדולות ובכפרים. כולן גם מספרות כי משאת נפשה של הנערה היא להינשא, ולחיות חיי רווחה, אך מתוך אהבת אמת. וגם כי דבר לא יעמוד בדרכם של האוהבים: לא מרחק פיזי ולא תנאים ונסיבות ואפילו לא המשפחה. כל הגרסאות מתארות נערה החלטית, בעלת יכולת תכנון וביצוע של תכנית מסובכת, ואפילו בעלת יכולת להתמיד ולהתמודד עם חיי החייל בקסרקטין וכלוחם. עם זאת, כדי לבצע את תכניתה, כדי לממש את אהבתה, עליה להתחזות לעלם, ואפילו להמרות את פי הוריה. על כן שאיפתה ומטרותיה הנם, אמנם, להקים בית, להיות נשואה ולחיות חיי נוחות במידת האשר, כמקובל; אך גם כדי לצאת ולבוא מבלי שיהיה עליה לתת דין וחשבון, למצוא בבעלה חבר אמיתי (מבלי לוותר על רווחה כלכלית שחיי נישואין מעניקים, כשנישאים לאדם בעל הכנסה).

שירי עם נוספים[7] שהושרו בתקופה הזו מספרים על אף הם על נערות שהתחזו לגברים כדי להתגייס לצבא ולהלחם. הידוע בהם הוא השיר "החייל הנערה" (The Soldier Maid) [8] או הנערה "המתופף" (The Female Drummer) הידוע גם בשם "המתופף יפה התואר" (The Pretty Drummer)[9] אשר כנראה חובר בשלהי המאה השמונה עשרה, בהשראת דמותה של מרי אן טלבוט, שהפכה לנער מתופף בצבא בשם ג'ון טיילור ונטלה חלק בקרבות הנזכרים בשיר זה.[10]

השיר הזה מספר על נערה כבת 16, שברחה מבית הוריה והתגייסה לצבא. בשל עדינות אצבעות ידיה הפכה למתופף הגדוד ובשל עדינותה ורגישותה לאהובה על כולם, החיילים והקצינים כאחד.[11] בנוסף לנוחות מזגה גילתה תעוזה רבה ואומץ בקרב[12]. אולם בשל דאגת מפקד הגדוד שחשש לחייה נשלחה לעורף והושמה כאחד השומרים של המצודה בעיר לונדון. שם נחשף סודה, מקנאה, על ידי נערה שהתאהבה בה. המתופפת גילתה לנערה זו כי איננה גבר כדי ומשום כך לא תוכל להיענות לחיזוריה וזו, בגדה באמונה. עם זאת, בשל גבורתה בקרב, בשל מיומנותה בתיפוף, ובשל רגשות החיבה שחשו אליה כל עמיתיה, נפרדו ממנה החיילים והקצינים בצער ואף קצבה הוענקה לה שהרי גילתה גבורה רבה בקרב.

שלא כמו בבלדה על פולי אוליבר, הנערה הזו לא ביקשה להתגייס כדי למצוא אהוב אלא מתוך רצון עז להיות חייל[13]. עוד יש לציין כי סודה נגלה לגברים דווקא על ידי אישה, שמעלה באמונה ובגדה בה, שמא מתוך קנאה או בשל המבוכה שחשה כי התאהבה באישה[14]; כך או כך, אמנם מיד שוחרר המתופף - מתופפת משירות אך הוענקו לו זכויות של חייל שפרש משירות ופרידתו מעמיתיו ומהקצינים נעשתה בחיבה ובאהדה. בשתי הגרסאות מודגש, חזור והדגש, כי המתופף אמנם ישן כל לילה בחברת גברים, ולעתים עלה חיוך על שפתיו (שפתיה) כשפשט את מכנסיו או את מעילו, אולם כל העת הזו שמר (שמרה) על תומתה[15] או במילות השיר:

"לילות רבים עליתי על משכבי בחדר המשמר; מעולם לא חששתי לשכב על יצועי עם הגברים; ובמשכי את אברקי, לעתים רבות, חייכתי למחשבה, כי עליתי על יצועי עם גדוד של חיילים, ועלמה (בתולה) נותרתי[16] ".

הערות:

[1] התואר ניתן גם לתרגום כ"חמודה" או "נעימה" (סבר והתנהגות).

[2] המונח שיר עם מתייחס הן למילים והן ללחן. לשיר עם מספר מאפיינים: לחן (ומילים או לחן בלבד) העוברים מפה לאוזן, בדרך כלל בקרב המעמדות החברתיים הנמוכים או כשיר (לחן ומילים) שאין להם מחבר ידוע, ולעתים לאותו לחן יושרו מילים שונות או מספר גרסאות של אותו נושא. שירי עם הם חלק מהמורשת העממית של כל עם ואזור גיאוגרפי שבו חיים בני אדם שיש להם התייחסות לאזור. בלדה (מאיטלקית: שיר בעל מקצב ריקוד) היא שיר המספר סיפור. מכיוון ראשית הבלדה היא לפני מהפכת הדפוס, והן עברו מפה לאוזן, רבות מהן הנן שירי עם.

[3] בדרך כלל טיול ללא כוונה מיוחדת או תכנית, טיול להנאה, שיטוט או נדודים ממקום למקום מבלי להכות שורשים בשום מקום מיוחד.

[4] התואר "הטוען הזקן לכתר" הוענק לג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט, בנו של ג'יימס השני של אנגליה והחמישי של סקוטלנד, הוא המלך אשר הודח מהכס בשל היותו קתולי, על ידי האנגלים. "הטוען לכתר" ביקש לפיכך להמשיך את מורשת השלטון כג'יימס השליש של אנגליה ואירלנד והשמיני של סקוטלנד, בתמיכת צרפת והאפיפיור. לאחר מותו בשנת 1766, נשא את התקווה לשיקום מעמד בית סטיוארט, את הנהגת תומכי אביו וסבו (היעקובינים), ואת נס המרד באנגליה, בנו צ'ארלס אדוארד סטיוארט, הידוע בכינוי "יפה התואר".

שיר זה פותח במילים: בעוד פרקין הזקן (Old Perkin) שכב על מיטתו, הוגה, הרעיון של שלוש ממלכות "נתקע" במוחו (אנגליה סקוטלנד ואירלנד) במקביל לשורה הראשונה של שיר העם על מולי אוליבר (ר' להלן). (Old Perkin הוא הטוען הזקן לכתר כפי שכונה בעת המרד של שנת 1715 על שמו של פרקין וורבק, מי שמרד במלך הנרי השביעי של אנגליה בטענה כי כס השלטון הוא לו, במאה החמש עשרה, בסיוע מלך בורגונדי).

על המורשת היעקובינית. על מאבקי בית סטיוארט. על מרד היעקובינים באנגלים להשבת השלטון לידי בית סטיוארט.

[5] למעט הגרסא שנוצרה בארצות הברית (ר' להלן)

[6] למשל: מרי והחייל, הנערה יפת התואר ממחוז פייף, ביום ראשון מלאו לה 17 שנים, חייל הגדוד והנערה, החייל האדיב, הנערה היפה שם בתוככי הגן, הזמיר, הו חייל, הלא תיקחני לאישה, ורבים אחרים...

[7] רשימת שירי העם בהן נערות מתגייסות לצבא. וגם (במיוחד תת הפרק נשים במלחמה)

[8] מילות השיר ותווי השיר על השיר וגלגוליו בצוע השיר גרסא נוספת שמקורה בנפת יורקשייר

[9] המתופפים בצבא היו ילדים שגויסו לתפקיד זה, חלקם בני 12 שנה לערך. למתופפים היה להם תפקיד חשוב בעת המערה בשדה הקרב מפני שהתיפוף שימש להעברת מסרים בין יחידות הלוחמים. ר' למשל:

http://en.wikipedia.org/wiki/Drummer_boy_(military)

על ילדים ונערים צעירים בצבא (עד המאה ה 19 לספירה המקובלת

[10] על מרי אן טלבוט והקורות אותה ר' להלן בפרק על נשים המחזות לגברים ולוחמות במאה השמונה עשרה לספירה המקובלת.

[11] רמזים רבים מכיל השיר על התאהבותם של החיילים והקצינים במתופף דק הגו והנשי (שכן הרי נערה הייתה) וחיזוריהם אחריה.... ר' גם להלן. יש למיין פה כי למרות ששירי העם על נערות שהתחזו לגרי ונלחמו מספרים על גבורה וכח התמדה, תמיד תהיינה הנערות עינות ורכות לב מאשר הגברים.

[12] השיר, באחת מגרסאותיו, מזכיר את הקרב שבו היטיבה להילחם במיוחד, המצור על העיר Valenciennes שבצפון צרפת בפיקודו של הדוכס מיורק הנזכר בגרסא זו גם כן (על המצור). קרב זה התחולל בעת המלחמה בצרפת שאחרי המהפכה בשנת 1793 ומכאן שהשיר חובר בנוסח זה אחרי האירועים האלה כלומר, בשלהי המאה השמונה עשרה.

[13] מרי אן טלבוט נאלצה למעשה להתגייס כנער בכפייה, על פי דבריה. היא הייתה יתומה מאם ובת לא חוקית (כנראה) של לורד טלבוט (אחת מ 16 ילדים וילדות לא חוקיים שנולדו ללורד טלבוט מאמה). כל חייה נדדה ממשפחה אומנת למשנה. בנערותה נתנה למשמורת לאדם שהיה קצין בצבא והוא ניצל את מעמדו, לקחה לפילגש, ואיים עליה כי אם לא תתלווה אליו כנער סיפון ימכרנה לשפחה באיי הודו המערבית. (ר' להלן).

[14] תיאורי התחזות לגברים על ידי נשים בספרות מכילים, במרומז, מתח מיני מסוים, רמזים לתשוקה שחשים הגברים כלפי הגבר הצעיר ויפה התואר הלבוש בגדי אביר, ספן או חייל והם עצמם גם הופכים מושא לתשוקתן של נשים. העניין יכול להפוך למהתלה ו"לקומדיה של טעויות", או כמו בשיר עם זה, להסתיים ברע (יחסית), הכל על פי היצירה והסיפור שהיא מספרת. באחד השירים על נערה שהתחזתה לגבר כדי להיות לספן ("היא לבשה מעיל קצר ומכנסיים לבנים" כלומר: בגדי מלח) אומר הקברניט למלח הצעיר והנאה מפורשות באחד הלילות "הלוואי והיית אישה, לחייך האדומות כדובדבנים, שפתיך כאבן האודם (רובי), כל אלה מתעתעים בי ולעתים רבות בכל לבי ייחלתי כי תהיה אהבתי (אהובי / אהובתי. במקור: my love)". (השיר בביצוע זמר שירי העם ברט לויד על הזמר)

[15] עניין זה ממודגש גם בבלדה על פולי אוליבר. יכולה נערה לעשות מעשה נועז ולצאת לעיר הבירה המרוחקת ואפילו להתחזות לגבר, אולם אפילו בחברת גברים, בקסרקטין, או בפונדק שבו נהוג לשכור מיטה / חדר משותף עליה לשמור על שמה הטוב. בחלק מהגרסאות שיובאו להלן מוזכר הדבר בפירוש גם בדבריה של פולי אוליבר לאהובה לאחר שזהותה נחשפה.

[16] ובמקור:

Many a night in the guard-room I have lain, I never was afraid to lie down with the men, At the pulling of my breeches I oft-times gave a smile, To think I lay with a regiment, and a maiden all the while.