הוולקריות ( valkyrie valkyrja), האלילות אשר שרתו את אבי האלים אוׂדין, ואשר משמעות שמן הנה "אלה הבוחרות את הנופלים בקרב" (מילולית: "את הגופות הטבוחות") : הן אשר חרצו את גורל הלוחמים לחיים או למוות. הראויים שבלוחמים נבחרו להילקח אל העולם שמעבר לעולם החיים, אל הוולהלה[1], אך יש להן גם יכולת להשפיע על מהלך המלחמה ולסייע או להפריע ללוחמים.
הוולקריות, Emil Doepler
שלושת הוולקריות Hildr, Þrúðr ו Hlökk מגישות שכר בוולהלה
הערות:
על האלים ובמיוחד האלות במורשת הקלטית – גאלית – גרמאנית
[1] וָאלְהַלַה (Valhalla; Valhöll הוא "היכל המתים") היכלו של אבי האלים אודין ומקום מושבם של הלוחמים שמתו מות גיבורים בשדה הקרב. ההיכל שוכן באזור הקרוי גְלַאדְסְהֵיים ("אזור האושר") באסגארד, אחד מתשעה עולמות המרכיב את היקום. האדה הפואטית (חיבור שלוקט ונערך במאה ה 13 שבו מרוכזים המיתוסים הקדומיםשל עממי הצפון) מתארת את ואלהלה כהיכל עצום בעל חמש מאות וארבעים דלתות. רוחבה של כל דלת מאפשר לשמונה מאות לוחמים לעבור דרכה שכם אל שכם. הקורות התומכות במבנה הן חניתות, הגג מכוסה במגנים וכל המושבים עטופים בשריון. עם מותם מובאים הלוחמים המהוללים ביותר לוואלהלה על ידי הוולקיריות. לוחמים אלה נקראים אַיְנְהַרְיַאר (einherjar "צבא בן חייל יחיד"). ההיכל יהיה ביתם עד בואם של קרבות אחרית הימים, ה"ראגנארוק". האדה הפרוזאית(חיבור שלוקט ונערך באיסלנד במאה ה 13 ובו מאוגדים מיתוסים של עמי הצפון) מספרת כי מדי בוקר, לפי קריאתו של התרנגול גוּלינְקַמְבי ("כרבולת זהב"), יוצאים הלוחמים להילחם כדי להתאמן ולשם השעשוע. האינהריאר הורגים זה את זה במהלך היום וקמים לתחייה אחר הצהריים כדי לשוב לוואלהלה. כל לילה נערך בהיכל משתה גדול, האינהריאר אוכלים מבשרו של חזיר הבר סֵרימְניר ("המושחר") והוולקיריות מגישות להם שיכר שיוצרת העז הֵיידְרוּן הלוחכת את עלי העץ לאיראור.
ואלהלה הוא אחד המושגים הנפוצים והידועים הנזכרים במיתולוגיה של עממי הצפון והעממים הגרמאנים והיא נזכרת גם במקורות אחרים. בתחילת המאה ה-19 הורה המלך לודוויג I של בווריה להקים היכל תהילה עבור דמויות גרמאניות חשובות. ההיכל שוכן על נהר הדנובה, לא הרחק מהעיר רגנסבורג, ונקרא על שם היכל הוולהלה. וולהלה הוא גם שמו של המכתש הגדול ביותר על פני קליסטו, אחד מירחיו של כוכב הלכת צדק.