באנו גושאספ (Banu Goshasp ובפרסית : بانو گشسپ), בתו של הגיבור המיתי הפרסי רוסתם (Rustam או Rostam ובפרסית : رُستَم,)[1] ורעייתו של גיוו (Giv ) היא אחת הגיבורות המשמעותיות של המיתולוגיה הפרסית. בנו גושאפ נזכרת במספר מיתוסים[2] וקיים אף שיר עלילה בן 900 שורות חרוזות הנושא את שמה ומתאר את מעשיה (באנו גושאספ נאמה = ספר בנו גושאספ) ואשר נערך במאה ה 11 או ה 12 על ידי משורר עלום שם, והוא משירי העלילה הקדומים בספרות הפרסית העוסק בלוחמת. השיר מספר על קורותיהם של באנו גושאספ ואחיה פאראמאז (Faramarz) בארץ טוראן אשר במרכז אסיה ובהודו. המהלך האירועים היא אף נלחמת באביה רוסתם מפני ששניהם לא מכירים האחד את השניה, אך אסון נמנע ברגע האחרון כשהם מזהים זה את זו. קטע אחר מספר כי היא נלחמה במחזריה שאת מרביתם שבתה ואף הרגה. רק גיוו הצליח והשכיל לעמוד במבחנים ובניסיונות שרוסתם הטיל על מחזריה של בתו וכמנצח נערך לקראת נישואיהם. אולם, בליל החתונה היא מתגברת בכוח על גיוו ועוקדת אותו ורוסתם נאלץ לצאת להגנתו ומפשר בין השניים. מהנישואים האלה נולד הגיבור האיראני ביז'אן (Bijan ובפרסית: بيژن) אשר סיפור אהבתו למניזֵ'ה (Manijeh ובפרסית: منيژه ) מתואר ב"ספר המלכים" (שאה נאמה).
ה"שאה נאמה" (ספר / אפוס המלכים, Shahnameh ובפרסית: شاهنامه), מספר על גיבורה בשם גורדאפריד (Gurdāfarīd ובפרסית: گردآفريد). מסופר כי היא לחמה בגיבור פרסי בשם סוהראבּ (Sohrāb או Suhrāb ובפרסית: سهراب , שהיה מפקד הצבא הטוראני[3] וכך הצליחה לעכב את הגייסות הטוראנים שעמדו לפלוש לפרס. כך הפכה לסמל לאומץ לב ותבונה, במיוחד עבור הנשים האיראניות.
וכך מספר פירדוסי:
אך אחת מהנצורים במבצר היה איששה, בת ללוחם Gazhdaham ושמה גורדאפריד. כשלמדה כי מנהיגם התיר לעצמו לפול בשבי מצאה את התנהגותו כה מבישה עד כי חייה הוורודות השחירו כאפרסק זועם. מבלי לאבד ולו רגע אחד לבשה שריון אביר, אספה את שערה מתחת לקסדה ביזנטית[4] ורכבה מבעד לשערי המבצר, ארי שש אלי קרב בשאגה אל חייי האויב " איה הגיבורים, איה הלוחמים"...
הקרב בין סוהראב וגורדאפריד
הערות:
[1] על פי המסופר ב"ספר המלכים" רוסתם, שנודע כענק בגבהו, נולד בחבל זאבוליסטן (בדרום-מזרח אפגניסטן של ימינו) לזאל, מגדולי הגיבורים המיתולוגיים של איראן, ולרודאבה, בתו של מהראב מלך קאבול. סבו של רוסתם, סאם, ואבי סבו, נרימאן, היו אף הם גיבורים מפורסמים אשר לחמו למען איראן. בעת לידתו של רוסתם התקשתה אמו ללדת בשל גבהו יוצא הדופן של התינוק, וחייה היו בסכנה. אביו זאל, שחשש שיאבד את אשתו ואת בנו במהלך הלידה, זימן את הציפור האגדית שגדלה אותו בצעירותו, הסימורג (Simurgh ובפרסית: سیمرغ), והיא הדריכה אותו כיצד לבצע מעין ניתוח קיסרי באשתו, להציל את חייה ולהביא אל העולם את בנו. כבר מינקותו נודע רוסתם כגיבור אמיץ וחזק: הוא הרג במחי חבטת אלה פיל משתולל, אילף את סוסו האגדי רחש, ועוד. שבעה ניסיונות התנסה רוסתם כשביקש לסייע לשאה של איראן ולהצילו משבי השדים, ואלה נקראים שבע המטלות, אך בסופו של דבר הצליח במטרתו ויש לו תפקיד מיתי בביסוס שושלת המלוכה האיראנית הראשונה וקימומה.
ספר המלכים או אפוס המלכים, הוא אפוס שירי רב הקף שנכתב על ידי המשורר הפרסי פירדוסי בערך בשנת 1000 לספירה המקובלת , והוא האפוס הלאומי של דוברי הפרסית . השאה נאמה מספר על העבר ההיסטורי והמיתי של איראן, מבריאת העולם ועד לכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה המקובלת, ובהדרגה גם התפשטות דת האסלאם באיראן. מלבד החשיבות הספרותית של השאה נאמה, שנכתב בפרסית כמעט ללא השפעות של השפה הערבית, הייתה לו חשיבות רבה בהחייאת השפה הפרסית. הספר גם משקף את ההיסטוריה, התרבות והדת העתיקה של הפרסים (זורואסטריות), ואת הזהות הפרסית שלהם.
הספר בתרגום לאנגלית:
http://www.irantarikh.com/persia/shahanama.pdf
[2] מהם: Farāmarz-nāma, Borzu-nāma, and Bahman-nāma.
[3] אזור במרכז אסיה
[4] במקור: קסדה "רוּמית" כלומר רומאית אך המשמעות היא יוונית או ביזנטית, ומכאן גם תואר המוענק לדבר או אדם מאזור אנטוליה.