בקובץ הבלדות שערך פרנסיס ג'יימס צ'יילד,[1] אשר ראה אור בשלהי המאה התשע עשרה, מופיעות מספר בלדות המספרות על הצורך להתחזות לגבר כדי להינצל מגורל אכזר או להגשים תכנית. בדרך כלל האִשָׁה המחופשת לגבר גם תאלץ להלחם (כחייל או מול אוייבים הקמים עליו בדרך):
הגבירה שהפכה למשרת (בלדה מספר 109)[2]: בלדה זו, הידוע גם בשם "הפרח הידוע שבין המשרתים" מספרת על רצח. לדעת צ'יילד היא קשורה לבלדה המכונה "קינתה של האלמנה" ומהווה גרסא שלה. הבלדה מתארת את מותם של בנה ובעלה של אִשָׁה שחיה במדינה, הרחק מהבירה, בידי שליחים של אמה (ובחלק מהגרסאות אמה החורגת). לאחר רצח זה, קוצצת האלמנה את שערה, משנה את שמה מאליס [3]ובחלק מהגרסאות אלינור[4], לוויליאם[5] ונוסעת לחצר המלך כדי להפוך שם למשרתו. שם, בשל שירותה הראוי ויכולותיה, היא הופכת לאחראית על משק הבית של המלך. המשך האירועים שונה במספר גרסאות של הבלדה. בגרסא המקובלת מסופר כי יום אחד יצא המלך לציד ונגרר לעבי היער במרדפו אחר צבי לבן. אך בעת שמלך מגיע לקרחת יער הצבי נגוז ונעלם. אז מתגלה ציפור, המייצגת את נשמת הבעל המת ונושאת קינה בה מתגלה למלך מי הוא אחראי משק ביתו וכל אשר ארע לה. בחלק מהגרסאות, נושאת את הקינה האלמנה עצמה בסברה כי היא לבדה, אך המלך שומע אותה ללא ידיעתה.
אחר שנודע לו כל המעשה, שב המלך אל פמלייתו, ונושק את משרתו הנאמן, הלבוש עדיין בגדי גבר, לתדהמתם של כל שאר החצרנים. בחלק מהגרסאות מסופר כי האם, או האם החורגת, מוצאת אחר כך להורג על פשעה, ובדרך כלל גם נושא המלך לאִשָׁה שה את "המשרת".
הדים לסיפור המעשה הזה נמצאים ברומן Thomas the Rhymer (תומס הפייטן) מאת מחברת ספרי הפנטזיה האמריקאית, אלן קושנר, המבוסס למעשה על בלדה סקוטית בשם זה, המתארת את כיצד נלקח אציל סקוטי בשבי על ידי מלכת האֶלפים, אך חירותו הושבה לו בסופו של דבר.
צ'יילד ווטרס (בלדה מספר 63A)[6]: בבלדה זו מצווה גבר בשם צ'יילד ווטרס[7] על אִשָׁה שהרתה לו מחוץ לנישואים בשם מרגרט[8], להסתתר בביתה. במספר גרסאות של הבלדה הוא אפילו מציע לה אדמות כדי לתמוך בילד שייוולד, אך היא עונה לו כי היא מעדיפה נשיקה אחת מפיו על כל אדמותיו. אז הוא מורה לה להתלבש כנער משרת בדרגה נמוכה שלו, כך הוא מגניבה לביתו, שם היא יולדת את בנם. לאחר הלידה הוא מבטיח לשאתה לאִשָׁה כדת וכדין כשתתחזק ותחלים מהלידה. בלדה זו מכילה סצנות הדומות לבלדות נוספות העוסקות בנושא האהבה שבין נערה כפרית לבעל אדמות כמו "ליזי לינדסי" (בלדה מספר 226) ו"האביר ובת הרועה" (בלדה מספר 110). כל הגרסאות האלה מספרות כי נכונות לויתור על עושר בשל האהבה, ונכונות לשאת תנאים משפילים (לעבוד כמשרת גבר בדרגה נמוכה בבית אחוזה) יביאו בסופו של דבר למימוש האהבה.
רוז (וורד) האדמונית ולילי (שושן) הצחורה (בלדה מספר 103Aׂ): בבלדה זו נזכרים מספר שמות מיתיים: רובין הוד או רובין החום, גיבור עממי שראשיות הסיפורים עליו התפרסמו במאה החמש עשרה לספירה המקובלת, ומסופר בהם על התקופה שבה שלט באנגליה המלך ג'ון בשם אחיו, כמאתיים שנה קודם לכן; והמלך האמיץ ארתור כשם שמו של המלך האגדי שאיחד את שבטי הבריטונים במאבק נגד הפולשים הסקסונים במאה השישית לספירה המקובלת.
הבלדה מספר על שתי נערות רוז ולילי אשר אבדו את אמן ואביהן נִשא בשנית לאִשָׁה שהפכה לאם חורגת רעת לב עבורן. נישואים אלה הוסיפו למשפחה שני אחים חורגים אשר התאהבו בהן; ועל כן שלחתן האם הורגת מהבית שנשבעה כי לעולם לא תדרוך כף רגלן בבית.
אז לבשו שתי הנערות בגדי גברים. רוז הגיעה לחצר המלך ופגשה במלך, ארתור אמיץ הלב, שם הסתפחה ללוחמיו – אביריו והתאהבה בו; ואילו לילי פנתה אל היער הירוק[9] וחיפשה את אהוב לבה, רובין החום (Brown Robin) אשר בחלק מהגרסאות נקרא בשם רובין הוד. הא אכן מצאה אותו והרתה לו למרות שבקרב אנשיו נחשבה עדיין לגבר. כשתקפו אותה צירי הלידה ביקשה ממנו לתקוע בקרן כדי ש"אחיה" יגיע אך הוא סרב,. לפיכך, בשארית כוחותיה תקעה בקרן וקראה לאחותה רוז, שהגיעה לבושה בגדי גבר, ורובין נלחם בה מקנאה שהרי לא ידע מי היא (או מעשה הוא). לאחר שרוז נצחה את רובין בדו – קרב היא חשפה לפני את זהותה האמיתית.
בינתיים התפרסמה הידיעה כי אחד מאנשיו של רובין ילד תינוק ועד חצר המלכות הגיעה. המלך, ארתור האמיץ, בא כדי לראות במו עיניו את הדבר. המלך פגש את שתי האחיות וכשהתברר לו מי היא רו דרש כי תתקיים חתונה כפולה והבלדה מסתיימת בשורה שבה רוז האדמונית תוהה מה הייתה אמן החורגת רעת הלב אומרת לו חזתה במאורע.
בגרסא מאחת שתי האחיות ברחו יחד למקום המסתור של רובין הוד ורעיו, והן נישאו לבסוף לרובין ולחברו ללחימה ג'ון הקטן. אולם הסיפור הזה או דומה לו לא נמצא במסורות המספרות על רובי הוד או בבלדות שהושרו עליו.[10]
נושא הבריחה מהבית למען אהוב, בדרך כלל גם בגלל חילוקי דעות עם ההורים בדבר האהוב הזה; ולידה ביער, רחוק מהבית, מתואר בבלדות נוספות כמו ווילי ובתו של הרוזן ריצ'רד (Willie and Earl Richard's Daughter) ; ווילי מעמק דגלס (Willie o Douglas Dale) ; וגם ליסום ברנד (Leesome Brand).
בלדה ספרדית מספרת על עלמה שיצאה לקרב משום שאביה היה זקן מכדי להתגייס לצבא[11]. היא קראה לעצמה מרטין (ונקראה לפיכך בבלדה דון מרטין). במהלך הקרבות התאהב בה הנסיך, אשר משום כך חש בלבול ומבוכה, שהרי הוא חשבה לגבר צעיר. לפיכך, בעצת המלכה, הוא העמידה במספר מבחנים שהאחרון שבהם דרש רחצה משותפת. כשהנערה ברחה ממבחן אחרון זה, הוא רדף אחריה, השיגה, ונשא אותה לאִשָׁה. הסיבה להתחזות הנערה הזו לגבר צעיר נבעה מרצונה להציל את אביה ממוות בטוח שכן עקב גילו לא יוכל להגן על עצמו בקרב.
[1] רשימת הבלדות בקובץ של צ'יילד.
[2] ר' גם: מילים ולחן (תווים) ; מילים ; ביצוע הבלדה ;
[3] במקור: אליס הנאווה, fair Elise
[4] במקור: אלינור הנאווה, fair Elinor
[5] במקור "וויליאם החביב", sweet William
[7] או בחלק מהגרסאות איש רם מעלה (לורד) בשם ג'ון
[8] או בחלק מהגרסאות בשם אלן הנאווה
[9] במקור: greenwood. היער שבו הסתתרו רובי הוד וחבריו נקרא בסיפורים על רובים הוד היערות של אזור שרווד (Sherwood forests) .
[10] על הבלדה הזו נשען ספרו של רוברט לואיס סטיבנסון "החץ השחור: סיפור על שני וורדים" (The Black Arrow: A Tale of the Two Roses)[10] שראה אור בשנת 1888. הסיפור מתרחש בתקופת "מלחמת השושנים" בימי שלטונו של המלך הנרי VI (ממחצית ועד שלהי המאה ה 15).
[11] כמו בבלדה על הוּאַ מוּלאן. (רק לעיל)