שמות י"ט

תקציר

זהו אחד מהסיפורים הקלסיים בתולדות עם ישראל, העוסק במעמד הר סיני ובמתן התורה. לאחר התלאות שעברו בני ישראל במדבר ולאחר סיפור ההושעה המופלא שלהם מיד המצרים בים סוף, אין מתאים יותר מהזמן הזה כדי לכרות ברית בין ה' לעבריים, ברית שתאחד אותם תחת תורה אחת ואומה אחת. כאן לראשונה הם הופכים לעם במובנו הפורמלי והאמוני.

סיכום הפרק

פס' א'-ב' מספרים על הגעתם של בני ישראל אל מדבר סיני בחודש השלישי ליציאתם ממצרים )חודש סיוון(. הם מקימים שם מחנה אל מול ההר )הר סיני(, מבלי שהם יודעים שעל הר זה ממש תינתן להם תורת ה'.

פס' ג'-ו' עם הגעתם של בני ישראל למדבר סיני עולה משה להר, שם ה' קורא אליו ומורה לו לדבר אל בני ישראל ולהציע להם לקיים ברית ביניהם לבינו. ה' מזכיר לבני ישראל את התשועה הגדולה שעשה להם במצרים )המכות, היציאה, קריעת ים סוף( ואת החסות שפרש עליהם. לפיכך הוא מציע להם לשמוע בקולו ולהיענות להצעתו לכונן ברית. בברית זו התחייבות הדדית: בני ישראל יהיו לה' לעם נאמן המחויב ללכת בדרכיו ובתורתו, וה' יהפוך אותם לעמו הנבחר מכל העמים, לעם סגולה )משובח( וקדוש.

פס' ז'-ח' משה מביא את דבר ה' אל זקני השבטים, והם נענים בחיוב ובפה אחד "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה". ה' מביא את הסכמת העם אל ה'

פס' ט'-ט"ו מתארים את הסבריו של ה' באשר לאופי המעמד ולהיערכות אליו. ה' עתיד להתגלות מראש ההר בעב )בעובי( הענן. להחלטה זו יש שתי סיבות: האחת, להיחשף בהתגלות גם בפני העם )שדברי ה' לא יעברו לעם רק באמצעות הנביא, אלא שהעם יתרשם מה' גם בחוויה עצמית(. השנייה, להבטיח את אמונת העם השלמה במשה. ה' גם מוסר למשה הוראות מוקפדות על האופן שבו יש להיערך למעמד הברית, כלומר התנהגויות הטהרה הנדרשות והקפדה על קדושה: על העם להיות מוכן בעוד שלושה ימים כשבגדיו מכובסים ושהגברים לא קיימו יחסי מין עם נשותיהן בימים אלה. בנוסף חל איסור חמור להתקרב להר ולגעת בו. מפר האיסור, גם זה שייגע בקצהו בלבד, ימות. את הוצאתו להורג יש לבצע בסקילה או בירייה מרחוק, כדי שאנשים לא ירדפו אחריו להר וימותו אף הם. כך גם לבהמה אסור להתקרב להר, ויש להרוג אותה אם תיגע בו. האנשים יורשו לגעת בהר רק לאחר "משוך היובל", כלומר התקיעה בשופר שתבשר את סיום המעמד המקודש.

פס' ט"ז-כ' שלושה ימים לאחר שהנחה משה את בני ישראל ונערך איתם למעמד הר סיני, עולה הבוקר ואיתו נשמעים ונראים קולות וברקים, ענן כבד על ראש ההר וקול שופר חזק מכל עבר. עוצמת הקולות והמראות גרמה לחרדה בקרב בני ישראל. משה מכנס את כל האנשים מן המחנה לבסיס ההר )תוך שמירה על הגבולות(. ה' מתגלה לעם באש הגורמת לכל ההר להתכסות בעשן עד שההר נחרד בעצמו. במהלך תקיעת השופר המתגברת דיבר משה אל ה', וזה ענה לו בקול לאוזני העם כולו.

פס' כ'-כ"ה מלמדים על ירידת ה' אל ראש ההר כדי לפגוש שם את משה. במפגש מבקש ה' ממשה להנחות שוב את העם ואת הכוהנים )שעמדו בשורה הראשונה לפני ההר( שלא לגעת בהר, דבר שיגרום למוות רב. משה לא מבין את דרישת ה', מכיוון שכבר הנחה את העם בנושא. ככל הנראה, מרוב פליאה על מה שקרה בהר ובסביבתו, היו סקרנים שיכלול נסות לעלות אליו, והיה צורך להזהירם שוב. ה' שולח את משה ומתיר לאהרון לעלות איתו עד נקודה מסוימת בהר. משה מזהיר שוב את העם.

אמצעים ספרותיים בפרק: תקבולת: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" )פס' ג'(. מספר טיפולוגי - 3 .שימוש בכינויים "בית יעקב", "בני ישראל", "ישראל", "העם", "ממלכת כוהנים", "גוי קדוש". מילים מנחות )עם, הר, קול(. ניגודים - עולה מול יורד )משה בהר(. שימוש בצורות פועל מורחב )'סקול ייסקל', 'ירה יירה'(.

מקור: אביחי בן לא"ה ויאיר בקר, קמפוס אביב.