שמות י"ג (י"ז-כ"ב)

תקציר

יחידת פסוקים קצרה זו ממשיכה את סיפור גירושם-בריחתם של בני ישראל ממצרים, המתחיל בפרק י"ב. הבריחה אל המדבר בדרך אל כנען מסתברת ככזאת המצריכה תכנית שקולה וזהירה. על הניווט אחראי ה', והוא המנחה את העם במרחב תוך שהוא נעזר בשני סייענים: עמוד האש ועמוד הענן.

סיכום הפרק פס' י"ז-י"ח היחידה נפתחת בהצצה שמספק המספר אל שיקול דעתו של אלוהים באשר למסלול הבטוח ביותר שיש להוביל בו את בני ישראל בדרכם לארץ המובטחת. ה' מחליט שלא להוביל את העם דרך פלשתים, על אף שזו הדרך הקצרה והנוחה ביותר, אלא להוביל אותם דרך ים סוף )דרך ארוכה וקשה( כדי שלא ייבהלו ממלחמה ויעדיפו לשוב למצרים. הפלשתים היו אנשים אלימים, מיומנים במלחמה וטריטוריאליים. מעבר בני ישראל בשטחם עלול היה להוביל למלחמה עמם, תרחיש שמוטב להימנע ממנו בנסיבות הנוכחיות.

פס' י"ט מספר שמשה משלים את ההבטחה ליוסף, שהשביע את העם להביאו לקבורה בכנען, והוא לוקח את עצמותיו עמו, מה שמלמד כי גם שנים אחרי מותו של יוסף, המסורת על דמותו וגדולתו במצרים וכן קורות חייו היו ידועים ומשומשים בקרב בני ישראל. פס' זה הוא בעל זיקה לבראשית נ', כ"ה, ברעיון ובלשון.

בפס' כ'-כ"ב מתוארים נדודיהם של בני ישראל במדבר בראשית שחרורם ממצרים. ה' פורש חסותו על בני ישראל במדבר ומלווה אותם באמצעות עמוד ענן ביום ועמוד אש בלילה. אלו היו גרמי טבע על טבעיים שלא עזבו את בני ישראל לרגע, והיוו מנגנוני סיוע, הכוונה, הגנה וביטחון עבור האנשים.

אמצעים ספרותיים בפרק: שורשים קרובי צליל )נחי/ה, נח"מ(. שימוש בפעלים מורחבים )'השבע השביע', 'פקוד יפקוד'(.

מקור: אביחי בן לא"ה ויאיר בקר, קמפוס אביב.