בראשית כ"א

בסיפור זה מתממשת נבואת ה' שבפרק י"ח, שנמסרה ע"י המלאכים לאברהם: שלשרה ייוולד בן.

בגילה המופלג וכנגד כל הסיכויים, יולדת שרה בן לאברהם )הנס האלוהי בולט בסיפור(. אברהם מעניק לו את השם יצחק, כדברי ה', והוא מל אותו ביום השמיני ללידתו. אברהם בן 100 בלידת יצחק.

כאשר נגמל יצחק מיניקת חלב, אברהם עורך משתה, אשר במהלכו מבחינה שרה בהתנהגות שאינה מוצאת חן בעיניה מצד ישמעאל כלפי יצחק, והיא דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל. לאברהם קשה מאוד בקשתה של שרה, אך אלוהים עומד לצדה ומחזק בפני אברהם את בקשתה, תוך שהוא מבטיח לו שעם גדול ייצא מישמעאל, אך כי יורשו האמתי וממשיך דרכו אינו, אלא יצחק.

פס' כ"ב-ל"ד מהווים יחידה סיפורית נפרדת המעצימה את דמותו של אברהם ומקנה לו הכרה ממלך היושב באזור. אבימלך מבקש לכרות ברית עם אברהם ועם זרעו. במסגרת הברית מתלונן אברהם על גזלת הבאר מצד עבדי אבימלך, דבר שאבימלך לא ידע. אברהם נותן לאבימלך 7 כבשים כעדות לבעלות על הבאר, והוא קורא לה "באר שבע", במקום אשר כרתו את הברית.