בראשית י"ט

סיפור זה ממשיך את קודמו שבפרק י"ח.

שני המלאכים מגיעים לסדום לאחר שעזבו את בית אברהם ושרה. לעומת אברהם לוט אחיינו נוהג בהם בסטנדרטים אחרים של אירוח. המלאכים נענים להפצרותיו של לוט ללון אצלו, אך אז מתרחשת דרמה אלימה בפתח ביתו, כאשר תושבי העיר צובאים על בית לוט בדרישה להוציא את האורחים אליהם כדי "לדעת אותם".

תגובתו של לוט, המציע את בנותיו הבתולות במקום האורחים, מצביעה על כוונת אנשי העיר לפגוע בהם בדרך מינית. תיאור זה נועד להצדיק את העונש האלוהי שנגזר על סדום, עיר החוטאת לה'. מה גם שלוט, שנחשב "צדיק בסדום", לא מצטייר כאן בהורה אידיאלי.

המלאכים מצליחים לחלץ את לוט מכוח ההמון באמצעות כוח על-טבעי )'סנוורים'( ומתחילים בהליך חילוץ של בני ביתו מן בעיר בטרם השמדתה. בצר לו, לא מצליח לוט לשכנע את כל בני ביתו לברוח עמם, ולכן הוא נאלץ לברוח עם שתי בנותיו ועם אשתו, המפרה את הוראת המלאכים, לא להביט אחור, והופכת לנציב מלח.

כעבור זמן מה, בנותיו של לוט משכרות אותו ביין כדי לשכב עמו ולהיכנס ממנו להיריון, מפני שהן חושבות שלא נותרו גברים בעולם לאחר השמדת סדום ועמורה.

מגילוי עריות זה נולדו הבנים עמון ומואב, שמהם התפתחו העמים הקרויים על שמם.

אמצעים ספרותיים

סיפור אטיולוגי – עמון ומואב